שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוזרים לכיתה: המדריך לטיול בקמפוס
    אחרי חודשים של המתנה מורטת עצבים לשנת הלימודים, יצאה מיכל בן ארי לקמפוסים, שאמנם אינם עתיקים כמו אלו האירופאים, אך עדיין יש בהם שפע של פינות חמד, גנים, מוזיאונים, מבנים לא שגרתיים ובעיקר המון אווירה. להוציא מחברות - המלצות לסטודנט ולמבקר
    ירושלים חיפה באר שבע ת"א ור"ג 
    מה משותף לקיימברידג', אוקספורד ובאר שבע? כולן ערים אוניברסיטאיות בהן האוניברסיטה הינה מרכז הכובד של העיר. אולם, בעוד קיימברידג' ואוקספורד, האוניברסיטות העתיקות, הפכו ליעדים תיירותיים מלבבים, באר שבע נותרה מדשדשת מאחור.

     

    ברחבי העולם ישנן עוד ערים רבות החבות את האווירה הצעירה והייחודית שלהן לקמפוס
    התוסס בעל הבניינים העתיקים והמרשימים שבתחומן; אבל אצלנו בארץ, למרבה הצער, לא ממש אפשר לצאת לסיור בסמטאות העתיקות והקסומות של רמת אביב או לבילוי בין בתי קפה ומבנים ציורים בקמפוס הר הצופים.

     

    למרות זאת, לפעמים מפתיע לגלות כי בכל אוניברסיטה בארץ, קיימות מספר פינות חמד המומלצות ללומדים במקום, ואף לאלו המגיעים לביקור במיוחד. פתיחת שנת הלימודים סוף סוף היא הזדמנות טובה לצאת למסע סובב קמפוסים, אבל בלי להיכנס לכיתה.

     

    ירושלים
    היו ימים שבהם ירושלים נחשבה ל"קיימברידג' שעל ההר" - עיר אוניברסיטאית עם אוכלוסייה חזקה ומשכילה שמשכה אליה צעירים מכל הארץ. המצב אמנם השתנה בשנים האחרונות, ירושלים הפכה לאחת הערים העניות בארץ, אך קמפוס הר הצופים עודנו יושב בקצה האולימפוס מנותק מהמתרחש בעיר.

     

    לאוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה מפוארת. ב-1 באפריל 1925, נחנך קמפוס האוניברסיטה בהר הצופים במעמד הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק.

     

    בהמשך, ידעה האוניברסיטה נדודים רבים שהשפיעו על מעמדה וצורתה החיצונית. הקמת מדינת ישראל הותירה את הר הצופים בשליטת ישראל, אך ללא רצף טריטוריאלי עם חלקה הישראלי של העיר. לפיכך, בתחילה, שוכנו מבני האוניברסיטה במבנים זמניים ברחבי העיר.


    קיימברידג' שעל ההר (צילום: רון פלד)

     

    בשנת 1953 הוקם קמפוס גבעת רם, אשר תוכנן על ידי האדריכל ריכארד קאופמן, האחראי בארץ לסגנון "עיר הגנים" האנגלית. בנייה זו, שאפיינה אוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50, הייתה מורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק, המוקף על ידי כביש טבעתי.

     

    רוב המבנים בקמפוס הם מבנים מרשימים בסגנון הבינלאומי, והשיטוט בקמפוס נדמה לטיול במוזיאון חי של מבני התקופה. אפשר לשוטט גם ב"שדרות טבע וגלריות" - מעין מוזיאון קמפוס פתוח, הפתוח את שערי האוניברסיטה ואת אוספיה הייחודיים לקהל הרחב ומפשר לכל אחד להרגיש חוקר ליום אחד (שד' מגנס בקמפוס, 02-6584709).

      

    לאחר מלחמת ששת הימים חזרו מרבית הפקולטות להר הצופים ואז החל תהליך של שיקום והרחבת מבני האוניברסיטה (מילות השיר "אלבישך שמלת בטון ומלט" נכתבו, כפי הנראה, על אוניברסיטת הר הצופים).

     

    בהשראת הארכיטקטורה הברוטליסטית נבנו בקמפוס מפלצות ביטון כוחניות המתעלמות לחלוטין מהנוף וממיקומו הייחודי. בנייני האוניברסיטה חוברו יחדיו במסדרונות קלסטרופובים הידועים גם בשם "הפרוזדור הפנים-קמפוסי", שמאפשר ניידות בין החלקים השונים של האוניברסיטה ללא צורך לצאת מהבניין או יכולת לראות אור יום ולהתרשם מהנוף.

     

    מנסיון כאוב לא אמליץ לכם על סיור תת קרקעי בפרוזדור נטול החלונות, אלא אם כן אתם מוכנים נפשית ללכת לאיבוד בנבכי הקמפוס. אולם, אם אתם מחפשים פינה יפה, לא מקורה, הצופה אל נוף מהמם של מדבר יהודה, ים המלח והר הזיתים, מוטב כי תגשו אל התיאטרון.

     

    התיאטרון היה המקום שבו נחנכה האוניברסיטה העברית, וכשמביטים בנוף הנשקף ממנו, ניתן לחשוב שאולי בכלל בתחילה נבחר המקום לתיאטרון וסביבו נבנתה האוניברסיטה כולה. מהתיאטרון כדאי להמשיך אל הגן הבוטני.

     

    בדרך אפשר להתרשם מכמה מבני אבן מראשיתה של האוניברסיטה שסגנונם יפה בהרבה מאלו המודרנים, כמו בניין הספרייה הלאומית בעל הכיפה הלבנה שנבנה ב-1929 וכיום משמש את הפקולטה למשפטים.


    ג'ונגל באוניברסיטה (צילום: דן בלילטי) 

     

    הגן הבוטני, שהוקם בשנת 1931, נמצא בצד הצפוני של הקמפוס, ומכיל את אחד האוספים הגדולים ביותר של צמחי בר המייצגים את א"י. זהו גן פראי, כמעט ג'ונגל, ובו מינים נדירים, מינים חדשים למדע ומינים המצויים בסכנת הכחדה. בעת שיבת הקמפוס להר הצופים, לא זכה הגן לעדנה - שטחו קוצץ למחצית וצמחים רבים נדרסו על ידי הדחפורים. עם השנים הוא איבד את בכורותו לגן הבוטני בגבעת רם, הצעיר ממנו ועד היום מונחת עליו חרב הנדל"ן (הכניסה חופשית, 02-5882596).

     

    ויש עוד קמפוס - בתי הספר לרפואה ולרפואת שיניים ממוקמים בקמפוס בית החולים הדסה בעין כרם. האתר המומלץ לביקור בקמפוס זה הוא בית הכנסת של המקום, המפורסם ב-12 חלונות הוויטראז'ים של מארק שאגאל, שבהם מתוארים שנים עשר השבטים בברכת יעקב אבינו לבניו (02-6446271, שעות ביקור: א'-ה' 8:00-13:15, 14:00-15:30).  

     

    חזור למעלה
    חיפה

    בחיפה שוכנים שני מוסדות אוניברסיטאים מכובדים - אוניברסיטת חיפה והטכניון.

     

    האוניברסיטה החלה את דרכה בשנת 1963 בתור המכון האוניברסיטאי של חיפה, ששכן בבית קטן בהדר הכרמל. בשנת 1978 תוכנן המבנה הנוכחי של האוניברסיטה, מגדל אשכול, על פי הצעה של האדריכל הברזילאי המפורסם אוסקר נימאייר ובתכנונו של פרופ' שלמה גלעד, והיה עד מהרה לאחד מסמלי העיר.

     

    המגדל הצר שוכן על רכס הכרמל, מוקף בשמורת יערות הכרמל ומתנשא לגובה של 30 קומות. עד שנת 2002 היה זה המבנה הגבוה ביותר בעיר. בקומה ה-30 נמצא מצפור ממנו נשקף נוף מרהיב של חיפה וביום בהיר במיוחד אפשר אפילו לראות את הר החרמון.


    המשכן לאמנויות באוניברסיטת חיפה 

     

    בשטח האוניברסיטה שתי אטרקציות תרבותיות. מוזיאון עידית וראובן הכט – מוזיאון לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ולאמנות. תצוגת הקבע באמנות מתמקדת באימפרסיוניזם ובאסכולת פריס, ואילו החלק הארכיאלוגי מוקדש לארכיאולוגיה של א"י מהתקופה הכלקוליתית ועד שלהי התקופה הביזנטית, ולפניקים בחוף הצפוני של א"י בתקופת המקרא. באגף מיוחד במוזיאון נמצאת הספינה העתיקה שהתגלתה בים מול קיבוץ מעגן מיכאל (ללא תשלום, 04-8240308).

     

    בסמוך למוזיאון הכט נמצאת גם הגלריה לאמנות, אשר נוסדה בשנת 1975, ומתמחה בתערוכות של אמנות ישראלית-עכשווית בעלות ערך מחקרי וציבורי.

     

    הטכניון היה המוסד האוניברסיטאי הראשון בארץ, ונוסד באופן רשמי בתחילת שנת 1925. אלברט איינשטיין היה מעורב בהקמתו ואף כיהן כנשיא ועד הטכניון. בשנת 1953 עבר הטכניון למשכנו הנוכחי בנווה שאנן.

     

    האתר המעניין לביקור הוא דווקא בניין הטכניון הישן, אשר הוקם בשנת 1912 (אך נחנך רק בשנת 1925) על ידי הארכיטקט היהודי הנודע אלכסנדר ברוואלד, שהוזמן לפרוייקט במיוחד מברלין. זהו בניין מרשים ביותר שנבנה מאבן חול מקומית עם חזית השואבת מבנייה מזרחית – קשתות, עמודים, פיתוחי קיר וכיפה מעוגלת. בשנת 1986 שוקם ושומר הבניין בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. כיום שוכן בבניין המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, המהווה אתר מעניין בפני עצמו (שמריהו לוין 13 חיפה).

     

    חזור למעלה
    באר שבע

     

    אוניברסיטת בן גוריון בנגב הוקמה ב-1969 כחלק מהחזון ליישב את הנגב. מרבית הסטודנטים באוניברסיטה הם תושבי חוץ, הגרים במעונות או שוכרים דירות בקרבת הקמפוס. בכך הפך הקמפוס, בעל חיי החברה העשירים ביותר, למעין "קיבוץ של סטודנטים".

     

    גילו הצעיר של הקמפוס ומיקומו באים לידי ביטוי גם במראה שלו: השילוב של סגנון הבנייה בארץ בשנות ה-70 עם מיקומה הנידח דאז של האוניברסיטה, איפשר לכמה אדריכלים להשתולל וליצור בקמפוס מקבץ של מבנים משונים בעלי צורות גיאומטריות מיוחדות - טרפזים, חרוטים, משושים, כמו למשל בניין הספרייה המרכזית.


    צורות גיאומטריות לא ברורות. הספרייה המרכזית (צילום: מיכל בן ארי)

     

    גם הבנייה החדשה באוניברסיטה לא חפה ממניירות עיצוביות. לדוגמא, בניין הפקולטה לתעשייה וניהול - מבנה חדש עם חזות מרשימה שלא ניתן לפספס אותו מהכביש הראשי של באר שבע. כדי לגלות את פנינות החן בקמפוס בן גוריון מומלץ להצטייד במדריך מקומי. 

     

    כבר בכניסה לאוניברסיטה נתקלים בנחל קטן שזורם באוניברסיטה, מוקף קני סוף ודשא, ועל גדותיו פרגולות עם ספסלים המאפשרות לסטודנטים לטייל ולנוח לאורך הנחל. הנחל אינו רק גחמה קישוטית, יש לו גם מטרה פונקציונלית – לצנן את החום בקמפוס.

     

    למרות הדימוי הצחיח שיש לבאר שבע, הקמפוס הוא מקום ירוק בהחלט עם שלל מדשאות, עצים מצלים, פרחים ופסלים. אחת המדשאות הפופלאריות ביותר היא זו שמול מסעדת "הדשא של הקרנף" - המדשאה וגם המסעדה הומות סטודנטים לאורך כל היממה.


    פסטורליה בבאר שבע. הצטיידו במדריך מקומי (צילום: חיים הורנשטיין)

     

    בניין חדש נוסף המשלב בין מזרח למערב הוא בניין הסנאט, הבנוי בצורת קונוס עם חצר פנימית לה כניסה בצורת משולש ועץ מלאכותי במרכזה - אלו משווים לה מראה ניו-אייג'י. 

     

    אחרון חביב הוא המוזיאון לתולדות הרפואה, הממוקם בתוך בניין הפקולטה למדעי הבריאות. המוזיאון מציג את תולדות הרפואה והתפתחותה בארץ ישראל באמצעות כלים, כרזות ומסמכים רפואיים נדירים מתקופות שונות (כמו למשל כלי ניתוח פרה היסטורים),  ומתייחס גם ליחסים בין הרפואה לאמנות (08-6477408).

     

    חזור למעלה
    ת"א ור"ג

    קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב נחנך בשנת 1964 על חורבותיו של שיח' מוניס, כפר ערבי שננטש במלחמת העצמאות. חלק מבנייני האוניברסיטה אף שכנו בשנים הראשונות במבנים הנטושים של הכפר (מועדון הסגל האוניברסיטאי הבכיר, הידוע גם בשם "הבית הירוק", שוכן עד היום בבית ערבי לשעבר ומעורר מחלוקת בשל כך).

     

    הכניסה הראשית של האוניברסיטה היא דרך כיכר אנטין רחבת הידיים (שער 7 - רחוב לבנון פינת רחוב איינשטיין), המנהלת דיאלוג עם רחובות רמת אביב.

     

    בסמוך לכניסה נמצאת הגלריה האוניברסיטאית השוכנת במבנה שנבנה בתקופה שבה עוד היה נהוג לחפות בניינים במה שנראה כאריחי חרסינה מחדר האמבטיה. בגלריה מוצגות תערוכות נושאיות מתחלפות, המלוות בקטלוג הכולל מאמרים מחקריים אקדמיים (03-6409022).

     

    מוזיאון נוסף שנמצא בתחומי הקמפוס הוא מוזיאון בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן. המוזיאון, שנמצא בהיכל בטון בומבסטי, עוקב אחר ההיסטוריה של הקהילות היהודיות בגולה לאורך השנים מאז סוף תקופת בית שני ועד ימינו (03-6408000).


    המדשאה המלבבת של בניין מקסיקו (צילום: מיכל בן ארי)

     

    בדרך מהגלריה לבית התפוצות כדאי לעצור במדשאה המרכזית מול בניין מקסיקו. זוהי, ללא ספק, המדשאה הכי צבעונית בקמפוס, הודות לפסל גדול ומרשים של תומרקין ולשלל סטודנטים לאמנות, קולנוע ותיאטרון שמבלים (מנסיון אישי) יותר שעות על הדשא מאשר בחדרי ההרצאות.

     

    בלב האוניברסיטה נמצא "הבית האדום", בניין טורבוביץ' למשפטים. הבניין הוקם בשנת 1955 והיווה את ראשית הקמפוס של אוניברסיטת ת"א ברמת אביב. בשעתו, השמועה באוניברסיטה

    סיפרה שזהו המקום לתפוס חתן עשיר. כיום מי שרוצה חתן עשיר, מוטב כי תחפש אותו במכללה הבינתחומית בהרצליה.

     

    הבנייה בלבנים אדומות מזכירה לרגע קט את הקמפוס בהרווארד. אולי אני משוחדת, אבל קמפוס תל אביב הוא הקמפוס החינני ביותר - שלל כיכרות מוצלות, מדשאות מוריקות, פסלים, גינות חבויות וחצרות פנימיות יוצרים פינות חמד ברחבי הקמפוס.

     

    אחת מהפינות הללו היא החצר הפנימית של בניין גילמן למדעי הרוח.

     בעבר שכנה כאן קפטריה שוקקת עמוסה בבנות טובות מראה ובעלת עיצוב מכוער. כיום יש שם סניף של אספרסו-בר מעוצב למשעי שלא מבייש בתי קפה בעיר או באוניברסיטאות בחו"ל, הכולל חצר בעלת ניחוח אירופאי וחדר פנימי אלגנטי עם דק עץ וכורסאות נוחות.

     

    לא רחוק מבניין גילמן צץ לו מבנה חדש בסגנון שאני מכנה "מה עבר לאדריכל בראש". את צמד 'מיכלי הגז' האדמדמים תכנן האדריכל מריו בוטה והם משמשים כבית הכנסת על שם ציבליסטה. לא רחוק משם נמצא גם האודיטוריום הגרנדיוזי על שם סמולרש.

     

    אוניברסיטת תל אביב מורכבת ממגוון של סגנונות אדריכלים, החל מהסגנון הפונקציונליסטי-מינימליסטי (בניין החוג למוזיקה) דרך הסגנון הברוטליסטי הסוגד לבטון החשוף (הספרייה הראשית) וכלה במבנים וכיכרות בסגנון פוסט מודרניסטי-ניאו קלאסי (החלק הדרומי החדש).

     

    מי שרוצה להרחיב את ידיעותיו אודות האדריכלות והאמנות בקמפוס יכול להצטרף לסיור ללא תשלום המתקיים בכל יום שני, בשעה 11:00. נקודת המפגש: חנות דיונון שבכניסה לקמפוס האוניברסיטה (קרן הרחובות חיים לבנון ואיינשטיין).

     

    רמת גן

    אחרונה בסיור האוניברסיטאות היא אוניברסיטת בר אילן שהוקמה בשנת 1955 כדי לקדם את הלימודים של מדעי היהדות והמדעים הכלליים ברוח היהדות האורתודוקסית. אולם, מי שמצפה לאווירה דתית מוחלטת במהלך סיור באוניברסיטה סביר להניח כי יתבדה.

     

    אמנם בתחילת דרכה הייתה האוניברסיטה מכוונת בעיקר לשומרי מצוות ורב המרצים והתלמידים שלה היו יראי שמיים, אבל במהלך השנים פתחה האוניברסיטה את שעריה גם לתלמידים חילונים והמראה האחיד של חובשי כיפה וחצאיות ג'ינס ארוכות התערבב עם קשת צבעי האוכלוסיה. 


    קופסת קרטון? יצירת אוריגמי? מרכז וואהל (צילום: מיכל בן ארי)

     

    לא נעים להשמיץ, אבל למרות הפתיחות היחסית, האווירה בקמפוס בר אילן משעממת. למי שבכל זאת מתעקש לבוא לבקר אמליץ על שלושה מבנים מעניינים. הראשון, בניין הפקולטה לפסיכולוגיה - מבנה מודרני בסגנון ניאו-קלאסי, בעל מראה של מצודה אשר תוכנן על ידי האדריכל דוד נופר.

     

    שונה לגמרי הוא מרכז וואהל שנבנה בשנת 2005 ומשמש כמרכז כנסים. הבניין מחופה בפח בגוון מוזהב ונראה כמו שילוב של קופסת קרטון ענקית עם יצירת אוריגמי, אולי בגלל זה הוא המבנה היחיד שנמצא מחוץ לגדר הקמפוס. הבניין בסגנון הדה-קונסטרוקטיבי תוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד, שאחראי גם לתכנון מחדש של מרכז הסחר העולמי במקום מגדלי התאומים.

     

    בלב האוניברסיטה מתנוסס מצפה לב הקמפוס, בקומתו העליונה, אליה עולים במעלית שקופה, נמצא מרכז מבקרים, ממנו ניתן להשקיף על כל הקמפוס. ביום בהיר ניתן אף לראות את פתח תקווה....

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חוזרים לכיתה: המדריך לטיול בקמפוס"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גנים בוטניים. גם בתל אביב
    צילום: גלעד קוולרצ'יק
    צילום: אבי לוי
    ביום טוב רואים עד החרמון
    צילום: אבי לוי
    צילום: צפריר אביוב
    חיי הקמפוס הסוערים ביותר. באר שבע
    צילום: צפריר אביוב
    צילום: תומריקו
    מבנה שנוי במחלוקת. הבית הירוק
    צילום: תומריקו
    מה חשב האדריכל? בניין צימבליסטה
    צילום: מיכל בן ארי
    סגנונות מעורבים בבר אילן
    צילום: לע"מ
    מומלצים