המדריך האולימפי: שחייה צורנית
איפה באולימפיאדה הכניסה לגברים אסורה, אבל אפשר לראות נשים רוקדות, מענטזות וצוללות בין נשימה לנשימה? ברוכים הבאים לצד האסתטי של השחייה
השחייניות מציגות שני סגנונות בפני השופטים: האחד טכני והאחר בחירה חופשית. הסגנון הטכני מחייב שילוב של שישה אלמנטים בתחרויות ליחידים, שבעה אלמנטים בזוגות ושמונה אלמנטים בתחרויות הקבוצתיות. הסגנון החופשי כשמו כן הוא - מאפשר למתחרות להציג תרגיל לפי בחירתם.
אחת בוהה, שתיים מתחבקות. היפניות בפעולה (צילום: איי אף פי)
ענף השחייה הצורנית הפך לספורט אולימפי רשמי החל מ-1984. עד לאולימפיאדת סידני זכו ארצות הברית וקנדה בכל מדליות הזהב והכסף בתחרות הקבוצתית (8 נשים בנבחרת), אבל בעשור האחרון השליטה עברה לרוסיה ויפן.
רוסיה ראשונה, יפן שנייה - גם בשמיניות, גם בזוגות
בסידני 2000, בה התקיימה לראשונה תחרות לזוגות, זכו הרוסיות בשתי מדליות זהב והיפניות סיימו כסגניות שלהן בשני המקרים. הדבר חזר על עצמו במדויק גם באתונה 2004.
שלום גם לכן. אנסטסיה גלושקוב ו-ויקה ירמולינסקיה (צילום: רויטרס)
אנסטסיה דוידובה אנסטסיה ארמקובה ניצחו ביחידות, לפני היפניות והאמריקניות, וזכו בזהב גם חלק מהשמינייה הרוסית, שאף כללה את אלופות סידני - אולגה ברוסניקינה ומריה קיסילבה, שהפכה מאז לכוכבת טלוויזיה. גם בתחרות הקבוצתית יפן זכתה בכסף וארצות הברית בארד.
שמינייה ישראלית עדיין לא הגיעה לאולימפיאדה, אבל צמד היה אף היה - אנסטסיה גלושקוב ואינה יופה, שהיו הזוג הצעיר ביותר באתונה 2004, דורגו במקום ה-17 במשחקים האולימפיים ביוון. גם בבייג'ינג הן יופיעו, בתקווה להעפיל לגמר.
השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז
