איש של שוקולד

עד יומו האחרון לא קם לו מתחרה, שהצליח לאכול מהר יותר ממנו. כמו שד גמר יצחק רבין מן הצלחת. אפילו טבחים ומלצרים התקשו לעמוד בקצב שהכתיב ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל, מה שעורר לא פעם את חמתו. "היכן המנה השנייה?", שאל בקוצר רוח כשסביבו עוד נשמע שקשוק המזלגות. "מדוע הבשר עוד על האש והארוחה מתעכבת?". "הוא ממש שתה את האוכל", מספר איתן הבר, מי שהיה מנהל לשכתו במשרד ראש הממשלה. "מהר-מהר-מהר כמו מכונת ירייה. במהירות אדירה. הוא סיפר שהתרגל לזה בשנים הראשונות בצבא. אז לא היה זמן לשום דבר והיה צריך לאכול מהר והוא נאלץ להרגיל את עצמו. זה היה הסמל המסחרי שלו".

בהיכנסו בפעם השנייה ללשכת ראש הממשלה בשנת 1992, פנה רבין לנשות המשרד ושאל אותן בביישנות אם יוכל להזמין בהפסקת הצהריים את שנהג לאכול בלשכת שר הביטחון בקרייה בתל אביב.

שאלו אותו: "ומה תבקש?".

"אשל ומלפפון", השיב.

"את זה נכין במיוחד בשבילך בעצמנו", חייכו העובדות, ומאז, בכל פעם שנשאר במשרדו, קצצו בלשכה מלפפונים והטביעו אותם בלבן או ביוגורט.

"לאה רבין הקפידה מאוד לנזוף בו כשעלה במשקל והרבה פעמים הוא היה מספר לנו: 'לאה אמרה לי שעליתי'. היא הייתה ענקית בישול, על גבול החלום. את הכל הכינה במו ידיה, והיא אהבה לארח".

"בבוקר יצחק תמיד אכל חצי אשכולית, פרוסת לחם עם גבינה ושתה קפה", מעידה לאה ודררו, שהייתה המבשלת של בני הזוג רבין במשך כ-20 שנה. "אחרי זה שלחנו לו למשרד עם הנהג את ארוחת הצהריים. הרבה ממולאים, במיה, פרי ועוגה טובה. תמיד אמר: 'אתם שולחים לי יותר מדי'. בערב הוא אכל מרק ירקות עם כנפי הודו עם שתי פרוסות לחם שחור וטיפהל'ה ויסקי, שאני הכנתי לו: 1/4 כוס ויסקי ו-3/4 כוס סודה".

השוקולד לא הגיע לנכדים

"בפברואר 1992, בוויקאנד הראשון לאחר הבחירות, הגיע ראש הממשלה הנבחר יצחק רבין לחגוג את נצחונו במסעדת קרן היוקרתית", כך נכתב בינואר 2003 ב"ידיעות אחרונות". "15 מהמקורבים לו ביותר חיכו לו שעות ליד השולחן כדי להשיק כוסות שמפניה ולהתבשם בניצחון המתוק. באיחור מאוד לא אופנתי ואחרי שגמר את ענייניו במרכז המפלגה, נכנס רבין לקרן עייף מאוד, עם אותו חיוך מבויש ועקום שכולם זוכרים. אירית שנקר וחיים כהן, הבעלים, מיהרו לתקוע לחתן השמחה כוס שמפניה ביד כדי לאותת לו שיתחיל לחגוג. לאה רבין ביקשה לשתות לחייו, אבל רבין סירב לשתף פעולה. הוא הניף את הכוס ואמר שהוא רוצה לשתות לכבוד הפעם הבאה בקרן, אחרי שיחתום על הסכם שלום. ב-93' חתם רבין על הסכמי אוסלו". 15 שנה אחרי והאופטימיות המדינית גסטרונומית היא לא יותר מזיכרון רחוק ומעורפל. אין רבין, אין שלום – ואפילו מסעדת קרן כבר איננה.

מרק כנפי הודו

2 כנפי הודו

200 גרם דלעת

2 קישואים

2 גזרים

זר שמיר

זר פטרוזיליה

1 שורש סלרי

2 כפות קוואקר

מלח לפי הטעם

אופן ההכנה:

1. ממלאים סיר גדול ב-2 ליטר מים. שמים בהם את כנפי ההודו, ומבשלים במשך כחצי שעה.
2. קוצצים את הירקות ושמים בסיר. מתבלים וממשיכים לבשל עוד כשעה.
3. לקראת תום הבישול מוסיפים לסיר קוואקר ומבשלים עוד כ-5 דקות.
4. שולים את העצמות, וטוחנים את המרק. מגישים.
   

במיה

המרכיבים:

1 ק"ג במיה

1 בצל גדול קצוץ לקוביות

4 עגבניות חתוכות לקוביות

2 שיני שום כתושות

5 כפות שמן זית

מלח לפי הטעם

פלפל שחור לפי הטעם

1. מנקים את הבמיה וגודמים את קצותיה.
2. מזהיבים את הבצל בשמן. מוסיפים במיה, עגבניות, שום ומתבלים. מרתיחים פעם אחת. ממשיכים לבשל על אש קטנה במשך כחצי שעה. מוסיפים מעט מים במידת הצורך כדי שהתבשיל לא ייחרך
   

פשטידת פלפלים של לאה רבין

המרכיבים:

12 פלפלים אדומים

150 גרם גבינה קשה מסוג עמק

2 כפות פירורי לחם

3 כפות קמח

50 גרם חמאה

קמצוץ אגוז מוסקט

4 כפות חלב

3 ביצים

מלח גרוס לפי הטעם

1. קולים את הפלפלים. קולפים אותם ומניחים בצד.
2. משמנים תבנית בינונית. מפזרים מעל פירורי לחם ומסדרים בעדינות שכבה נאה ממחצית כמות הפלפלים.
3. פורסים את הגבינה הקשה ומניחים מן הפרוסות מעל הפלפלים כך שתיווצר שכבה נוספת. ממליחים.
4. ממיסים על אדים חמאה, קמח וחלב ליצירת עיסה חלקה. מצננים ומוסיפים ביצים ואגוז מוסקט.
5. את הבלילה יוצקים לתבנית. מסדרים מעל את שארית הפלפלים.
6. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך 45 דקות. בטרם ההגשה הופכים את התבנית ומוציאים את הפשטידה.
   

בננות בשמנת

"כשלא אכלנו בבית החינוך, קיבלנו מעט כסף כדי שנלך לסעוד במסעדה", מספרת רבין-יעקב. "אלא שלא אחת התעצלנו והעדפנו לקנות בננות ולהכין לעצמנו את המאכל הנהדר הזה בבית. יצחק אהב מאוד בננות".

2 בננות בשלות

1 גביע שמנת חמוצה

סוכר לפי הטעם

1. פורסים את הבננות לעיגולים.
2. מטביעים את הפרי בשמנת החמוצה ומתבלים בסוכר.