שתף קטע נבחר

שמורות טבע בקו האש

דמיינו שמורת טבע מוגנת ששיירת טנקים שועטת בה, ויורה לכל עבר. מפתיע לגלות כי רוב שמורות הטבע בארץ הן גם שטחי אש. "קודם כל המדינה, אחר כך שמירת הטבע", אומרים ברשות הטבע והגנים. על סטטוס-קוו בעייתי ושנוי במחלוקת

דמיינו שמורת טבע. מקום שלמטיילים אסור לשנות בו דבר, אסור לקטוף פרח גם אם אינו מוגן, אסור לקחת אבן יפה במיוחד, אסור לרדת מהשבילים או להתעסק עם בעלי החיים. מקום בו נותר הטבע כמות שהוא.

 

עכשיו דמיינו תרגיל של חטיבת שיריון: טור טנקים שועטים על שרשראות ברזל, או אולי מתחפרים בסיוע דחפורים, וגם יורים, ירי מקלעים ופגזים ביום ובלילה. הרבה רעש ובלגן. עכשיו דמיינו את כל זה בתוך שמורת טבע.

 

אז זהו, זה לא דמיוני. כדור תועה שחטף מטייל בשמורת ניצנים לפני כמה שבועות, מזכיר לנו שוב שרוב שטחי שמורות הטבע בישראל הם גם שטחי אש. בעיקר בדרום הארץ ובגולן. השמורות הגדולות, דוגמת שמורת הר הנגב, שמורת הנחלים הגדולים או שמורת מכתשים עין-יהב, הן שטחי אש, וכך גם רוב שטחה של שמורת היהודיה. למטיילים אסור לישון שם בלילה כדי לא להפריע לשועלים, אבל המוזות שותקות והתותחים רועמים.

 

ויש גם פרדוקס בתוך הפרדוקס: שטחי האש הם גם גורם בשמירת טבע. מיעוט המטיילים וודאי לא מזיק לטבע. יתרה מזאת: פעילות צבאית מהווה גם מחסום בפני לחצי פיתוח. כך למשל מונעים שטחי האש בין ראשון לציון לבין אשדוד בינוי מסיבי בהם, ושומרים על חלק ניכר מחולות החוף ההולכים ונגמרים. דוגמה נוספת היא התנגדות הצבא לסלילת כביש 358 בלב שטח האש בין אמציה לבית גוברין.

 

זו דוגמה מצויינת כי היא מזכירה את הבעייתיות המרכזית בשטחי האש: האש. הירי גורם לא פעם לשריפות הפוגעות בשטחים הפתוחים, למשל שריפת ענק שפרצה בתחילת הקיץ באותו איזור ממש, איזור בעל חשיבות אקולוגית גבוהה ביותר. השריפה גרמה נזק כבר ל-25 אלף דונם בשטח המיועד להיות שמורת טבע.


הירי עלול לגרום לשריפות באיזורים בעלי חשיבות אקולוגית (צילום: איי פי) 

 

נגרם נזק בל יתואר

“לחלק גדול מהשמורות יש ייעוד כפול” מסביר אלי שדות, האחראי על תפקידים מיוחדים ברשות הטבע והגנים, “זה היה התנאי להכרזתן”. לדברי שדות, למרות שזה לא פשוט, יש אפשרות לדו קיום של שטחי אש ושמורות טבע. הוא מסביר שיש מסמך הסכמות שקובע מה מותר ומה אסור לצבא לעשות, ושכל דבר הוא עושה בתיאום. “יש הבנה של הצבא ומתוך זה נחתמו ההסכמים”. עיקר הבעייתיות מבחינת שמירת טבע, וגם מבחינת המטיילים, היא במקומות בהם נעשים אימונים אינטנסיביים. “אנחנו מנסים למזער את הנזק”, אומר שדות.

 

כשזה מגיע לרמת השטח זה פחות פשוט, מודה שדות. “זה כוחות גדולים. אלו ילדים, מפקדים בני עשרים וכלים כבדים כמו טנקים”. מעת לעת נכנסת יחידה חדשה לאיזה שטח, ויש כל מיני חריגות. “בגלל זה הפקחים מסתובבים עם הצבא”.

 

פה מותר לציין שלא תמיד מדובר באידיליה, ושפעמים הבעיתיות באה מלמעלה. לפני כשנתיים, למשל, עזב את הרשות פקח של “מטווח 80", שטח אש פעיל במיוחד מדרום למכתש רמון, כי לא הסכים לאפשר לסלק תחמושת פגומה לאתר בתוך השמורה באיזור הר צוריעז. בצבא אמרו לו ‘שמענו. נדבר עם המנהלים שלך’, ואלה אישרו את הדבר. “קודם כל מדינה ואחרי זה שמירת טבע”, אומר שדות, “הרשות לא מאושרת, אבל כל הזמן שומרת על מערכת קשרים עם הצבא, שלא יהיו חריגות”.

 

לדברי איתי ענר, מדריך טיולים ממצפה רמון, הצבא גורם נזק עצום לטבע. “מה שקרה בשנים האחרונות עם כניסת מג”ב לגבול המערבי הוא נזק בל יתואר. הפקחים עדיין מסתובבים שם ומצלמים נזקים”. נזק גדול גורמים האימונים של הטנקים והמטוסים, אומר ענר, ומספר שבתקופה האחרונה זה נשמע ממש כמו מלחמה.

 

בחודשיים האחרונים יש גם המון הפצצות בימי ראשון ושישי, הוא מספר, מה שלא היה פעם. וההשפעה על הטבע ניכרת. “לאחרונה היו כמה ימים של ירי מסיבי בשטחי האש של הפארן ונקרות. יומיים אחרי זה ראיתי זאבים ביום, במכתש. אני בטוח שזה קשור”. נוכחות זאבים על צירי המטיילים הראשיים במכתש, באמצע היום מעידה על מצוקה.

 

המטיילים בשבת - עוברים עבירה פלילית

עם זאת, לא מעט מאנשי האיזור דווקא מעדיפים את שטחי האש על פני השמורות. “שטחי האש מאפשרים לאזרחים לבוא ולהינות מהמקום בצורה הטבעית בלי שהפקח יישב לנו על הראש, ויגיד ששביל א’ סגור כי ככה הוא החליט באותו רגע”.

 

התושבים במצפה רמון, שכמה משומרי הטבע הידועים שבהם אף התנגדו להרחבה של שמורת הטבע באיזור, מכירים היטב את ההבדל שבין שמירת טבע לבין שמורות טבע. המטיילים מהצפון, כך נדמה, רואים את זה אחרת, ולהם לא ממש משנה אם שטח אש הוא שמורת טבע אם לאו. משנה אם אפשר לטייל בחופשיות.

 

“80% מהנגב הם שטחי אש”, אומר יואב יעקבי, קב”ט החברה להגנת הטבע, “מבחינתי אין קשר אם זו שמורה או לא. שטח אש - אני מנוע להיכנס אליו, בין אם זה שבת ובין אם זה לא יודע מה”.

 

זו אולי ההזדמנות להפריך את אחת המוסכמות הגדולות בעניין: גם בשבת אסור להיכנס לשטחי אש ללא אישור. כל אותם אלפי מטיילים שעושים זאת עוברים - לפחות פורמלית - עבירה פלילית. עם זאת, איש לא נשפט על זה מעולם, גם לא כאלו שהרימו טלפון לצבא רק כאשר היו בשטח והתחילו לשמוע פיצוצים. מעבר לפורמליסטיקה, לפעמים גם מתאמנים בשבת. פיקוח נפש, אתם יודעים. זה אמנם נדיר, אבל לחטוף כדור נדיר זה לא נחמד יותר. “יש אגדה שבשבת אפשר לטייל חופשי, זה לא נכון. אין פשרות”, אומר יעקבי.

 

“אם אתה רוצה לעשות טיול נודד, אין מקום שאפשר לעשות את זה”, מציין יעקבי, “אפילו שביל ישראל, עובר ברובו בשטחי אש ובשוליהם”. טיול נודד הוא מה שקוראים בעברית טרק. טיול רגלי בן כמה ימים עם לינה בשטח. לרבים זה נשמע אולי כמו משהו שהפסיקו לעשות בארץ אי שם בשנות ה-70, אבל זה לא ממש כך. מלבד המשוגעים לדבר ותנועות הנוער, אלפי סטודנטים מהתפוצות מגיעים לארץ ולא פוסחים על טיולים רגליים לארכה ולרחבה.


אין מקומות לטיול נודד (צילום אילוס': לביא ארצי, החברה להגנת הטבע)

 

“אין. אין מקום שאפשר. כל מסלול או שאסור כי הוא שמורת טבע, או שהוא שטח אש”. לזכות הצבא ייאמר שבסוכות, בחנוכה, ובפסח יש עדיפות לטיולים על פני אימונים, וב-99% מהמקרים הוא נענה לבקשות המסלולים שמגישים לו. מלבד זאת, להוציא את שטחי האימונים של חיל האוויר, רוב מסלולי הטיול פתוחים בשבתות, ולא מכבר פורסמו גם 14 מסלולים שנפתחים לטיול בימי ראשון, עבור שומרי השבת.

 

חצי מהנגב סגור?

אותו ‘שטח אימונים של חיל האוויר’ הוא יחידת שטח עצומה. ענר מסביר שכמעט כל השטח שבין מצפה רמון לאילת, חצי מהנגב, סגור. “מבחינתנו השטחים הללו הם כמעט אבודים”, אומר ענר, “זה בעצם תא שטח ענק שנמצא בשליטה מלאה של הצבא. “אין בכלל אפשרות להשיג אישור להיכנס לשם”.

 

“זה ממש ממש לא נכון”, אומרת בתגובה גורם בפיקוד דרום. האיזורים האלה הם האיזורים המבוקשים. בכל סופשבוע יש לפחות 5-6 בקשות לטייל בהר כרכום, היא מוסיפה, והן מאושרות. “אם הוא מדבר על אמצע השבוע אני לגמרי מסכימה איתו, לא ניתן להיכנם לשם באמצע השבוע. לרוב השטחים האלה גם הצבא לא נכנס קרקעית באמצע השבוע”. מעניין מה זה אומר על שמירת הטבע שם.

 

עיקר הנזק אינו מירי, מציינים בפיקוד דרום, אלא דווקא מתנועתם של הכלים הכבדים, אשר לא נכנסים כלל לרוב שטחי האש המשמשים ‘משפכי בטיחות’. “אם מותרת תנועה בכלל היא על צירים, ושטחי התמרון הם בשוליים והרבה פחות בלב השמורה”, אומרים שם ומזכירים את הצבאים הרבים שחייים שם ואת החוברות, מין בסכנת הכחדה שחי רק באחד משטחי האש. המדובר הוא בעוף גדול שהאוכלוסייה העיקרית שלו בשטחי האש ליד חצרים.

 

ואולי זה עניין בכלל של תפישת השטח (להבדיל מתפיסת השטח). מי שתופש את השטח כמרחב, רואה שהוא סגור. מי שמתעניין בקווים שלאורך המרחב הזה, מסלולי הטיול במקרה זה, רואה שניתן לעבור בהם לפרקים. בסופו של דבר, עשרות האלפים שמבקרים באתר הפריחה המדברי ‘בורות לוץ‘, לא מוטרדים מהעובדה שזה שטח אש. מצד שני, אולי יש אתרי פריחה מופלאים אחרים שלא זכו ליחסי הציבור המשומנים של מפעילי התיירות הממלכתיים והפרטיים - מפני שאין אליהם גישה כלל.

 

הכי חשוב, לתאם

בין אם הרוב פתוח ובין אם הרוב סגור, כאשר הולכים לטייל בשטח אש - יש לתאם זאת עם הצבא. לגופים ממוסדים יש מערכות שעובדות מול הצבא, ואנשים פרטייים צריכים לפנות למרכז תיאום אש מרחבי של הצבא (מתא”מ). לכל פיקוד יש כזה. למרות שמם, המרכזים שהוקמו עם פינוי סיני, לא עוסקים רק באש אלא בתיאום פעילויות שונות של גופים שונים בשטח.


כדאי לרשום את מספרי הטלפון לפני שיוצאים (צילום: גילי סופר)

 

שיחת טלפון למתא”ם דרום מעלה חייל נחמד על הקו שדווקא אומר למי שמבקש לטייל שאין בעיה. כל מה שצריך לעשות הוא לעבור איתם על המסלול, הם בודקים אם אין תרגילי אש מתוכננים במקום, ואם אין נפלים (תחמושת שלא התפוצצה). אם זה בסדר הם שולחים אישור בפקס. “בדרך כלל אין שום דבר”, אומר החייל, ומספיק לפנות יום מראש. בכל מקרה לא לפנות יותר משבוע מראש.

 

כדאי לרשום את מספרי הטלפון שלהם, כי לא לכל אחד יש מפה בה מסומנים שטחי האש, ולעתים מגלים את השלט המזהיר רק כאשר מגיעים לשטח. גם אם אין מספר טלפון על השלט, לא כדאי להתעלם ממנו, כי כאמור, יורים. המקרה הנ”ל של המטייל שנפגע בלסתו מכדור תועה ב”שמורת הצבים” בניצנים אינו היחיד (לא יודע מה זה ‘שמורת הצבים’, אבל ככה קראו לזה בחדשות) בראשית הקיץ נפצע ילד בן 12 באורח קל מפגיעת קליע בישבנו בעת ששהה בחוף ניצנים. זה יכול להיגמר גם הרבה פחות טוב. בקיצור כדאי שיהיה רשום: מתא”מ פיקוד צפון - 04-6979007, מרכז 02-5305511, דרום 08-9902927.

 

מלבד מספרי הטלפון של התיאום עם הצבא, שווה להכיר גם את מוקד טבע. מוקד הביטחון והבטיחות של החברה להגנת הטבע, נבנה מלכתחילה על מנת לשרת את אנשיה ומדריכיה, מסביר יעקבי על הבייבי שלו, אך במשך הזמן הביעו הרבה מאוד גופים מטיילים רצון לקבל את שירותיו.

 

המוקד מתמחה בנושא בטיחות בטיולים, ובנוסף לשירותים בתשלום שמעניק במוקד למפעילי טיולים, פועל בו גם מרכז מידע ובו כלים לתכנון טיול וכן עדכונים שוטפים בנושאי הביטחון והבטיחות בטיולים ובתחזית מזג האוויר. סוגרים כביש, פותחים מקום שהיה סגור לביקורים, נחל זה או אחר זוהם מביוב, התרעות לשיטפונות, או מידע אודות נפלים שיש בשטח. יש מי שמרכז את המידע.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום דפנה מרוז החברה להגנת הטבע
80% מהנגב הוא שטח אש
צילום דפנה מרוז החברה להגנת הטבע
חשוב לשים לב להוראות
צילום: גילי סופר
צילום: ערוץ 2
סכנת נפלים בשטח
צילום: ערוץ 2
מומלצים