לאחר שנים ארוכות של תיכנון ולא מעט מאבקים, יצא היום (א') לדרך אחד הפרויקטים הגדולים בתחום הפיתוח הסביבתי בישראל. פארק איילון, המשתרע על פני שטח של 8,000 דונם בין תל אביב, רמת גן, אזור וכביש גהה (4), ייחנך וייקרא על שמו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.
בטקס במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, השר להגנת הסביבה, בני משפחת שרון ואפילו משלחת של האו"ם, יוכרז על חנוכתה של הריאה הירוקה הגדולה במדינה, ששטחה כפול משטח סנטרל פארק בניו יורק. שרון היה אחד ממקדמיו של הפרויקט, ואף עודד את שרי ממשלתו לתמוך בהחלטה להקמת הפארק, שהביאה להקמת חברה ממשלתית המנהלת אותו.
פארק אריאל שרון ישתרע בין כביש גהה ממזרח (בין צומת מסובים לצומת גנות), רמת גן ותל אביב מצפון וממערב, ושטחי מקוה ישראל ואזור מדרום. הוא יכלול בשטחו את הפארק העירוני ע"ש בגין בדרום תל אביב, שטחים פתוחים ושטחי חקלאות, שני ערוצי נחלים שישוקמו - איילון ושפירים, ואתרים ארכיאולוגיים. אולם לב ליבו של הפארק יהיה הר האשפה של חיריה, שעד לפני שנים לא רבות היה החצר האחורית והמלוכלכת של גוש דן, וכעת אמורה להפוך לאתר תיירות עירוני ירוק ופורח, עם שבילים ומרכז מבקרים חינוכי בנושא מיחזור שכבר החל לפעול.
להחלטה על הקמת הפארק קדם מאבק ארוך שנים סביב השאלה האם מדינת ישראל צריכה פארק ירוק וגדול כל כך בגוש דן, והאם יש ביכולתה של המדינה לממן את הקמתו ואחזקתו. ראשי הערים והמועצות השכנות, ובראשן תל אביב, רמת גן חולון ואזור, תמכו ביוזמה ואף ויתרו על שטחים עבורה. לצידם עמדו הארגונים הירוקים, שהתנגדו לבניה בשטח. מנגד עמדו גורמים באוצר ובמנהל מקרקעי ישראל, וכן יזמני נדל"ן ומשקיעים, שטענו כי לאפשר להם לבנות לפחות על חלק מהשטח, כדי להבטיח מקורות הכנסה לפיתוחו.
| וידאו: |
|
| תראו מה אפשר לעשות מזבל / מישל דור |
|
אתר חירייה מוכר לכולם כהר הזבל של גוש דן; לא עוד. בימים הקרובים ייפתח במקום מרכז מבקרים העוסק כולו במיחזור פסולת, ומורכב ברובו מאשפה שנעשה בה שימוש חוזר: פח הפך לכיסא מנהלים, בקבוקים לשולחן עבודה, בגדים ישנים לנעלי בית וגומי לכדורי משחק. זבל של אחד יכול בהחלט להיות הזהב של האחר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
ראש הממשלה לשעבר שרון היה תומך נלהב בתוכנית הפארק וב-2005 העביר החלטת ממשלה האוסרת על בניה בשטחו. בעקבות ההחלטה קמה החברה הממשלתית שבה יושבים גם נציגי ציבור ונציגי ארגוני סביבה כגון עמותת "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע".
עלות פרויקט הקמת הפארק נאמדת בכ–250 מיליון דולר, שיבואו מכספי תרומות וקופת המדינה. השלב הראשון של הפרויקט יהיה שיקום הר הפסולת חירייה, טיהור הקרקע וסלילת שבילים ומתקני נופש. בשלב זה יושקעו 100 מיליון שקלים, מחצית מהם מתרומה של קרן ברכה.
אתר הפסולת חיריה נפתח בשנת 1952 כמזבלה של אזור גוש דן. במשך שנים שימש האתר כאתר הטמנת פסולת עד שהוחלט על הפיכת האזור לפארק. בשנת 1998 הופסקה ההטמנה באתר, וכיום הוא משמש תחנת העברה בלבד. כאלף משאיות אשפה פורקות את תכולתן באתר מדי יום. לאחר עיבוד והפרדת חומרי גלם למיחזור, מועברת הפסולת להטמנה באתר בנגב.
הר הפסולת מתנשא לגובה של 80 מטר מעל פני הים. מאז נסגר אתר ההטמנה, וכחלק מהשאיפה לטהר את הקרקע במקום, בוצעו עבודות שיקום בין היתר כדי למנוע חדירת מי גשם להר. 16 ק"מ של שבילים לאורך נחל איילון כבר פתוחים לציבור מזה כשנתיים, ובהמשך יסללו עוד שבילים במקום, להליכה ולאופניים, ייחנך אגם ויוקצה שטח להצפה ושטחים חקלאיים.
המתכננים צופים ששיקום ההר יחל ב-2008 והוא ייפתח לציבור בתוך שנתיים. עד שנת 2015 יחוברו כל אגפי הפארק - ההר המשוקם, אזור מקוה ישראל, פארק בגין והאתר הארכיאולוגי של בני ברק העתיקה, ועד 2020 יושלם פיתוח רוב חלקי הפארק.
מאז סגירתו להטמנה פועל במקום מתקן מיחזור משולב, המפיק חשמל, פסולת בניין ממוחזרת, גזם לייצור קומפוסט וחומרי גלם אחרים. גם גז המתאן המיוצר בתוך ההר נאסף ומועבר למפעל באזור התעשיה בחולון. במקום החל לפעול לאחרונה מרכז מבקרים חינוכי לתלמידים,
המציע תוכניות בנושא מיחזור פסולת ושמירה עלה הסביבה.
בחברה להגנת הטבע ובעמותת אדם טבע ודין רואים בטקס צעד נוסף לביסוס הצלחת המאבק הסביבתי המשותף למען שימור הריאה הירוקה האחרונה שנותרה בגוש דן לרווחת הציבור ולדורות הבאים.
לדברי מנכ"ל החברה להגנת הטבע גרשון פלג ועו"ד ציפי איסר-איציק מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, "הטקס היום הינו צעד חשוב בהגשמת החזון הסביבתי, שהניע את פעילי הסביבה ואת תושבי האיזור לפעול ללא ליאות למען הקמתו של הפארק ושימורו כריאה ירוקה. אנו שמחים שישראל מיישרת קו עם המדינות המפותחות בעולם בפיתוחו של הפארק בלב המרכז המטרופוליני של ישראל, המדינה העתידה להיות הצפופה בעולם המערבי כבר בשנת 2020".
ח"כ דב חנין בירך אף הוא על הקמת הפארק, וציין כי "מדובר בדוגמא למאבק סביבתי-חברתי שלא נרתע מהתנגשות חזיתית עם אינטרסים נדל"ניסטים רבי עוצמה, שהצליח", חנין הוסיף כי "כל המאבקים הסביבתיים הם למעשה מאבקים נגד אינטרסים ונגד אינטרסנטיים".
