שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אל הנגב: קהילת "בית אריה", מיתר
    שקל לשקל נאסף ומתפללי המקלט בשכונה הצפונית ביישוב מיתר בנו לעצמם את המבנה המרשים על שם המייסד, הרב אריה עסיס זצ"ל. כאן תחשפו לכל נוסחי התפילה, ויטראז'ים מיוחדים, נוף פתוח למרחב וגאוות בית הכנסת - מעורבות קהילתית ופתיחות לכלל הציבור

    דע לפני מי אתה עומד: 'בית אריה' הוא בית הכנסת השוכן בשכונה הצפונית ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב המזרחי. בית הכנסת נקרא על שם הרב אריה עסיס שהיה רב בית הכנסת וממייסדיו, יחד עם אריה לוזון ז"ל. בית הכנסת נקרא גם 'אחדות ישראל': "מה שמייחד את בית הכנסת זה שכשמו כן הוא, המתפללים בו באים מכל העדות". בית הכנסת התחיל ממניין במקלט השכונתי, ולאט לאט המתפללים גייסו כסף למבנה. כששאלו את הרב אריה עסיס, "מאיפה נשיג כסף לבניית בית כנסת חדש? הוא ענה - נאסוף שקל לשקל, נתחיל נחסוך שקל לשקל ולבסוף יהיה לנו כסף לבניית בית כנסת". מבנה בית הכנסת הוא מרשים ויפה יש בו ויטראז'ים מיוחדים, וחלונות גדולים שפתוחים אל המרחבים, דרכם אפשר לראות את הנוף לכיוון דרום הר חברון.


    הנוף מבית הכנסת (צילומים: נחום עסיס)

     

    מי ומי ההולכים: המתפללים מכל שכבות האוכלוסייה, חלקם עצמאיים וחלקים שכירים, בין חברי הקהילה פרופסורים באוניברסיטה, יו"ר ועד העובדים בבית המשפט, אנשי ביטחון, מנהלי בית מסחר, עובדי בניין, מהנדסים, עובדי דפוס ופנסיונרים. גם הגילאים מגוונים - מזוגות צעירים ועד סבים וסבתות.

     

    לשון אחר: באופן עקרוני הנוסח בבית הכנסת הוא ספרדי, אבל אפשר למצוא בתפילה את כל הנוסחים, כיוון שבבית כנסת מתפללים בני כל העדות, והנוהג הוא כי בכל תפילה הנוסח הוא לפי החזן באותה תפילה. "מעולם לא התעורר ויכוח על נוסח התפילה, המאפיין של בית הכנסת שלנו שיש בו את כל העדות". בראש השנה וביום הכיפורים מתקיימים שני מניינים, מניין ספרדי ומניין אשכנזי (בנוסח ספרד), המניין האשכנזי מתפלל בקומה התחתונה של בית הכנסת.

     

    רב לכם בני ישראל: כיום אין רב לבית הכנסת, הרב ביגל הרב של מיתר, מגיע מדי פעם להתפלל בבית הכנסת. בעבר רב בית הכנסת היה הרב אריה עסיס זצ"ל שהיה גם מייסד בית הכנסת. מלבד לימוד תורה עסק הרב עסיס גם בבניית הארץ, ועבד בסולל בונה. הרב עסיס נולד בג'רבה ובילדותו ונערותו עד לעלייתו לישראל התפלל בבית הכנסת אל-ג'ריבה, שהוא סיפור מעניין משל עצמו, לפי המסורת נבנה בית הכנסת אל–ג'ריבה מיד אחרי חורבן בית המקדש הראשון,המסורת מספרת גם כי ביסודות בית הכנסת מצויה אבן מבית המקדש הראשון אותה הביאו הכוהנים שגלו מארץ ישראל לאי ג'רבה.


    נערים עולים לתורה בשני וחמישי, פתוחים לכל הציבור

     

    יתגבר כארי: בימות החול תפילת שחרית מתקיימת בשעה 6:10 ובשבת תפילת שחרית מתחילה בשעה 8:00. זמני תפילות מנחה וערבית תלוי בשקיעה. בשבתות ובחגים בית הכנסת מלא עד אפס מקום.

     

    לשם ייחוד: בבית כנסת זה מתפללים בני כל העדות תושבי השכונה הצפונית שבכוחות עצמם בנו אותו, הרבה תושבים מהסביבה גם אלו שלא מגיעים לבית הכנסת בדרך כלל מגיעים לעשות בר מצווה, אנחנו מקבלים אותם בשמחה. משתדלים לערב את הקהילה בכל דבר. 

     

    כסא הכבוד: ייתכן שזה הכיסא של ראש המועצה מר סלומון כהן המתפלל בבית הכנסת באופן קבוע ויש לו בבית הכנסת כיסא מיוחד הניצב נכוחה מול ארון הקודש, וייתכן שהכיסאות על שם משפחת עסיס, הממוקמים הכי קרוב לתיבת התפילה.

     

    בין הזמנים: אף אחד לא ממהר לשום מקום. בבית כנסת לא חוסכים בפיוטים, מנהגי תפילות וכו' " כל הזמן שהתפילה דורשת, מתפללים ככל שניתן, בפרט בחגים ומועדים".

     

    קריאת קודש: כל סוגי הסידורים לכל התפילות ולכל הנוסחים ולכל העדות.

     

    דברים שיש בהם שיעור: בבית הכנסת מתקיימים בשבתות ובמשך השבוע כמה שיעורי תורה שהנושא משתנה מזמן לזמן. בשיעור גמרא בשבת לומדים עכשיו מסכת ברכות,  לצורך הלימוד נבנה חדר לימוד מיוחד שבו מתקיימים שיעורי תורה וזה גם המקום בו לומדים ומתאמנים הילדים לקראת בר המצווה. את כל אגף חדר הלימוד המיוחד - שנקרא: בית מדרש - תרם מר ישראל בוקובזה לזכר אביו שמואל בוקובזה ז"ל.

     

    הפסק: בשבתות של חורף יש דרשה קצרה בפרשת השבוע בערב שבת בכל פעם אדם אחר מהקהילה דורש, בשבתות קיץ הדרשה עוברת לבוקר.

     

    צאצאי צאצאינו: יש כמה ממתפללי בית הכנסת שמחלקים מיני מתיקה, הילדים יודעים למי להגיע, אילוז מקפיד במיוחד להביא דברים טובים לילדים, בחגים יש שקיות.

     

    תרומות ומעשרות: יש שתי פרוכות ושני כיסויים לבמה שנתרמו ע"י אותם תורמים, הפרוכת והכיסוי לבמה לימים הנוראים נתרמו על ידי דניאל שוקרון לעילוי נשמת אביו, ואלו של ימות השנה נתרמו על ידי משפחת ווקנין לעילוי נשמת אמם. בתריסר חלונות יש עיטורים של שבטי ישראל ובחמש נוספים סמלי ישראל.


    גאוות בית הכנסת - הויטראז'ים 

     

    את הויטראז'ים תרם נחום עסיס בנו של רב בית הכנסת הרב אריה עסיס, אומן הויטראז'ים נבחר לאחר חיפוש מדוקדק: "חיפשתי אומן ויטראז'ים, אבל אף אחד מאלו שהציעו את עצמם לא הראה לי משהו שיכול היה להניח את דעתי, חיפשתי באינטרנט ומצאתי באתרים בחו"ל בתי כנסת מקושטים בויטראז'ים יפיפיים. התקשרתי בטלפון לאחד לבית כנסת בקנדה המעוטר בויטראז'ים שמצאו חן בעיניי והתברר לי שהאומן האחראי להם הוא מר ג'רמי לנגפורד והוא מתגורר לא רחוק ממני, בבני ברק. פניתי אליו מיידית והוא אחראי לייצורם של יצירות האמנות חלונות הויטראז' בבית הכנסת"  

     

    מצוות הקהל: בימים נוראים מגיעים הרבה מאוד מתושבי הסביבה, עד כדי כך שבימים הנוראים מגיע מספר המתפללים לפי ארבעה מתפוסת בית הכנסת, ועל כן עושים להם סידור מיוחד של מקומות ישיבה בחצר בצמוד לבית הכנסת. מלבד זאת, כל שאר החגים של העם היהודי נחגגים בבית הכנסת ברוב עם.

     

    ספר הזיכרונות: בחודש אלול בימי הסליחות מתקבצים הילדים ובני הנוער הלא דתי לאמירת סליחות בכל שנה מחדש זה אירוע מרגש מאוד.

     

    בישיבה של מטה: הריהוט הוא של קיבוץ לביא, חדש למדי. השם המופיע על מי שרכש את הכיסא הוא ביטוי לתרומתו לבניית בית הכנסת, אין מכירת כיסאות לתפילה, אם אורח הגיע לתפילה לפני המתפלל ששמו רשום על כיסאו, אז לא מקימים את המתפלל שישב קודם. "זה ביטוי לאופי המיוחד של בית הכנסת להכנסת אורחים".

     

    בישיבה של מעלה: בעזרת הנשים קיים ריהוט דומה לזה של עזרת הגברים. עזרת נשים נמצאת מפלס אחד מעל עזרת הגברים, שבניהם מפרידים ארבע מדרגות. באחד האגפים נבנה חדר מיוחד עם חלון פנורמי ענק לעזרת נשים.

     

    יחד, יחד: סיכוי לשידוך קיים בהחלט בעיקר בתוך הקהילה, אבל גם שידוכים עם אורחים ואורחות יתקבלו בשמחה. בדרך כלל כשמונים אחוזים מהמתפללים הם מקומיים וכעשרים אחוזים הם אורחים.

     

    ברבורים, שלו ודגים: בדרך כלל בקידושים מגישים דברי מתיקה, פיצוחים, שתייה קלה ולא סעודה.  

     

    דרך ישרה: קיימת נגישות לנכים, נגישות זו גם מתממשת. יש מהמתפללים הנזקקים לכיסא גלגלים.

     

    עוסקים בצורכי ציבור באמונה: בית הכנסת תומך בשיעורי תורה בקהילות שונות באזור, מלבד זאת, בית הכנסת פתוח לכל הציבור באזור, גם אלו שלא מגיעים להתפלל בדרך כלל, ומקבלים אותם בברכה. הרבה מהם מגיעים לעשות בר מצווה, ומקבלים אותם בשמחה, ובכלל משתדלים לערב את הקהילה בכל דבר בשכונה. 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אל הנגב: קהילת "בית אריה", מיתר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים