טיפול באבנית יכול להפחית פליטת גזים לאוויר

אם רק נטפל באבנית המצטברת על צינורות המים החמים שלנו, נוכל לחסוך מיליוני טונות של גזי חממה בשנה - כך טוענים אנשי חברת "תמהיל", המתמחים בטיפול באבנית ובהשבחת מים.

על פי חישובים שביצעה החברה, 1.9 מיליון בתי אב בישראל תורמים בממוצע כ-2 טונות פחמן דו-חמצני (CO2) לשנה. בחישוב כולל, מדובר בכ-3.8 מיליון טונות של גזי חממה בשנה.

אז איך חוסכים את הזיהום הזה? האבנית שמצויה במים סותמת צנרת ומתגבשת על גופי חימום במכשירי חשמל שונים כמו מכונת כביסה, קומקומים, דודי חשמל וכ"ד. האבנית מייצרת סביב הצינורות מעטה של אבן קשה, שמצטברת עם השימוש. בשל מעטה האבנית נדרשת השקעת אנרגיה רבה יותר לחימום המים. בנוסף, כאשר מדובר בדודי שמש, המעטה לא מאפשר לנצל ביעילות את הקולטים משום שהצנרת שלהם בדרך כלל סתומה.

בזבוז זה של אנרגיה עולה למשפחה ממוצעת למעלה מאלף שקלים בחשבון החשמל השנתי, ובמונחים סביבתיים מדובר בפליטה של 2 טונות פחמן דו-חמצני מיותרים המכרסמים באטמוספירה.

מנכ"ל "תמהיל", שמעון רדליך מסביר כי כל שעה של הפעלת דוד חימום חשמלי המרובה באבנית, גורמת לפליטת 2 ק"ג של פחמן דו-חמצני. "בחישוב שנתי, משפחה ממוצעת 'מייצרת' כך יותר מ-2 טונות CO2. טיפול נכון באבנית יחסוך את פליטת הגזים המזיקים הללו.  

"תמהיל", שתציג השבוע את הנתונים המלאים בנושא בתערוכת WATEC לטכנולוגיות מים וסביבה, מייבאת לארץ את טכנולוגיית "סלמנדר" הבריטית, המשנה את מבנה התגבשות האבנית וגורמת לחומר להישטף מהצרנת עם המים. מנתוני החברה עולה כי בשנת 2007 נחסכו בישראל בדרך זו כ-40 אלף טונות של גזי חממה בבתי אבות, קיבוצים, מוסדות, כפרי נוער, חברות בנייה ועוד.