איך איבדנו שליטה? הורים למתבגרים מתייעצים
שיטוטי לילה, שעות ארוכות במחשב, אלימות גוברת וגם גלישה באתרי פורנו. המתבגרים משועממים בשביתה וההורים אובדי עצות. אתם שאלתם. פרופ' עמוס רולידר ענה בפורום הורים למתבגרים. המלצה: אף פעם לא מאוחר מדי להשיב את הסמכות ההורית
גבולות, גבולות, גבולות
שאלה: האם איבדנו שליטה?
לדעתי הורים כבר לא יכולים לעשות כלום נגד האלימות של בני הנוער כי הילדים כבר יצאו משליטתנו ולא נותנים לנו גישה ומידע. מה דעתך? (עידו)
תשובת המומחה: נוכחות בריאה
אין ספק שחלק בסיסי בהתמודדות עם אלימות קשור להחזרה ושיקום הסמכות ההורית. קריסת הסמכות ההורית יצרה מצב שבו לחלק גדול מציבור ההורים בארץ אין את היכולת להשפיע בכיוון חיובי על ילדיהם.
מידע על הילד ועל פעילויותיו חייב להיות תנאי בסיסי להסכמה ליציאה של הילד. הם לא יאהבו את זה, ברור, יתמרדו כנגד, אבל אסור לוותר. חשוב להתחיל להפגין נוכחות בגיל כמה שיותר צעיר.
שאלה: איך מונעים התדרדרות?
איך החברה והמשפחה יכולים למנוע את התדרדרות של בני הנוער? (כנרת16)
תשובת המומחה: אפס סובלנות לאלימות
המשפחה: על ידי הגדרת ציפיות ברורה, נוכחות, פיקוח וחיזוק ועידוד פעילויות הפוכות לאלימות, של אחריות, של עזרה, סיוע והתחשבות. כמו כן, הצבת גבולות ואכיפתם, ללא חשש וללא רגשי אשם.
החברה: יצירה ועידוד הנוער לפעילות תרבותית-חברתית חיובית, כגמול על סיוע לזולת, על עזרה, על התנדבות, העלאה על נס מגוון של עיסוקים נאותים, עידוד מסיבי של תנועות הנוער וחדירתן לכל פינה בה נמצאים בני הנוער.
בנוסף, נוכחות משמעותית של גורמי האכיפה במקומות בהם הנוער נמצא, מגרשי כדורגל, פאבים, בארים כל מקום, ואכיפה בלתי מתפשרת ולא נכנעת, לא להורים, ולא לשום גורם אחר, במקרה של התנהגויות אלימות, כאשר המוטו צריך להיות אפס סובלנות לאלימות ולו הקלה ביותר.
שיטוטי לילה
שאלה: מה עושים עם היציאות הליליות?
הבן שלי בן 14. הוא והחברים שלו מסתובבים כל הלילה בחוץ וישנים במשך היום. זה מנהג שלהם מהחופש הגדול וזה פלש לשביתה. אני מאוד דואגת לו ומעדיפה שהוא ישן בלילה. הוא ניסה לשנות את השעות, אבל כל היום משעממם לו כי כל החברים שלו ישנים ביום. עיצה (נאוה).
עוד אמא מצטרפת: מצב הזוי
לא רק אצלך. זה מחרפן אותי. כל היום הם ישנים ואין לילה שהם בבית. המצב הזוי. בזיון. אני לא יודעת איך הם יחזרו ללימודים ויקחו את השנה ברצינות. לשמחתי הבת שלי מדריכה בצופים ויש ימים שהיא צריכה לקום מוקדם (אמא).
תשובת המומחה: שקמי את הסמכות ההורית שלך
לעולם לא מאוחר לנסות לשקם את סמכותך ההורית. יעזור גם לקבוע כללים וגבולות בעצה ובמשותף עם הורי חבריו. אני מודע לעובדה שיתכן וזה בלתי אפשרי, אבל אולי כדאי לנסות להגיע לאיזושהי מדיניות משותפת. העובדה שיתכן ואת תהיי יחידה בכל התהליך הזה לא מקלה, אבל גם אז בהחלט תאמרי לו - אני מצטערת, אבל אתה הבן שלי ואני צריכה לדאוג לך.
בכל מקרה, השינוי לא יקרה רק על ידי כך שתנסי לשכנע או תסבירי לו את הסיכונים. את חייבת להתחיל לקבוע כללים לגבי שעת חזרה בלילה ופעילויות במהלך היום. אם לדוגמה כרגע הוא חוזר בשלוש או בארבע, ההחלטה צריכה להיות שהחזרה היא לא יאוחר מאחת. חשוב מאוד שהיציאה תהיה מותנית בכך שאת יודעת להיכן הוא יוצא, ובכל רגע נתון, כשאת מתקשרת, הוא יענה לטלפון הנייד. ברגע שהוא לא עונה הוא מאבד את הזכות לצאת למחרת, עם כל הקושי והצונאמי שאת עומדת לחוות. בהדרגה את מחזירה את סמכותך ויכולתך להשפיע.
אלימות
שאלה: מה עושים עם ילדים שרבים כל היום?יש לי תאומים - בן ובת בני 13. אין להם חברים ואין מפגשים. הם כל היום בבית רבים וצועקים. אני מגיעה לעיתים למצב שבו אני רוצה לקרוא למשטרה כי אני מרגישה שאני לא יכולה יותר עם החוצפה והתעוזה, בעיקר של הבן. איך לומדים לשמור על שלום בית למרות המתח והלחץ שהם יוצרים (בעלי ואני רבים הרבה על הנושא) והאם זה בריא שאין להם חברים בכלל - רק אחד את השני? אני כבר מיואשת. (אהובה).
תשובת המומחה: הגדרת ציפיות ועבודה משותפת
יש כאן שתי סוגיות שהן סוגיות שונות וגם קשורות. קודם כל, חשוב להתמודד ביחד, את ובעלך - עם ריב האחים. יש לסייע לילדים ליצור יחסי כבוד ורעות ולהפסיק לריב. המפתח הוא להגדיר ציפיות - מה עושים, מי עושה מה, כיצד?
הגדרת ציפיות, חיזוק של התנהגות נאותה, אי ויתור ואי קבלה של התנהגות לא נאותה, תוך כדי עבודה משותפת שלך ושל בעלך, אמורים לשנות את המצב.
בנוסף, חשוב לעודד אותם להזמין או לצאת אל חבר, אפילו אם זה לזמן קצר. אין ספק שהרחבת מעגל החברים והפעילויות מחוץ לבית, עם ילדים נוספים, גם כן תסייע להפחתת המתח ביניהם, כפי שאת מתארת.
לא מסכימה: אתה מגיב נטו בצורה התנהגותית, כאשר אין בדיקה של המצב. מדוע אין להם חברים, למה הם רבים אחד עם השני, אולי הם מנסים להגיד משהו להורים שלהם? יש כן נושא מורכב שלדעתי מצריך טיפול הרבה יותר עמוק מ"הגדרת ציפיות ותגובות להתנהגות" (נועה).
השביתה
שאלה: השביתה אשמה?
האם שביתת המורים אשמה במקרי האלימות הנוראים האחרונים (נירה).
תשובת המומחה: פאסיביות יוצרת תשתית לאלימות
שביתת המורים לא אשמה, אך יצרה מצב של זמן פנוי, זמן מת, זמן שחלק מהנערים והנערות אינו יודע כיצד לנהל בחוכמה, ביעילות. שביתת המורים יצרה (לא באשמת המורים) מצב שבו נערים ונערות שוב מוצאים את עצמם פאסיבים, ופאסיביות מהווה טריגר לפעילויות, בין היתר אלימות.
המתבגר והמחשב
שאלה: מה עושים כשהילד כל היום במחשב?
בן ה-14 שלי כל היום גולש באינטרנט. לדעתי, במקום להשקיע בלימודים הוא משקיע במחשב. ניסיונות לפנות אליו גוררים ויכוחים ומריבות. איך אפשר להתמודד, מלבד בדרך של עונשים? (אלמוג)
תשובת המומחה: הסברים לא יועילו - אכיפה כן
הסברים לא יועילו. במקום הסברים, חשוב להגדיר ציפיות ולתכנן סדר יום בריא/מגוון, הכולל למידה ופעילויות מועדפות, כולל גלישה באינטרנט - שלא תעלה על שעתיים ביום. אפשר להציע פעילויות נוספות, כולל סוג של אחריות אישית. הוא בהחלט לא יאהב זאת בתחילה, אבל הוא חייב איזון בסדר היום, שמשלב למידה, אחריות וגלישה.
מכאן השאלה היא באמת של יכולת הורית לאכוף את סדר היום או את הציפיות שנקבעו. זה עניין של החלטה, עקביות, עמידה, שלעתים לא פשוטה. אין תחליף לעמידה על אותו תכנון שנקבע.
הצעה מהפורום: קוד כניסה למחשב
להגביל שעות מחשב ולהכניס קוד כניסה למחשב, שהילד לא יוכל להיכנס בכל שעה. עשיתי זאת וזה עובד – בלי ויכוחים או מריבות (יעלה).
נציג הילדים: מתנגד בתוקף
מה את מסכסכת בינינו הילדים לבין המחשב שממנו אנו לומדים הכול: אנגלית, מדעים, היסטוריה, תנ"ך, גיאוגרפיה. בלי המחשב הבן שלך לא ידע איך להתקדם בחיים (יעלה).
עוד הצעה מהפורום: לנווט את הילד לתחום המחשבים
הבן שלי מעולה באנגלית וזה בזכות האינטרנט. אם הבן שלך משקיע במחשב, אולי תנווט אותו לכיוון המקצועי – איזה קורס מאתגר במחשבים, מגמה מורחבת, משהו שיקדם אותו (אלמוג).
הסתייגות מהפורום: גלישה מרובה = התמכרות
גלישה של שעות באינטרנט מעידה על התמכרות לדבר. בני נוער רבים (ולא רק) חיים בתוך עולם וירטואלי, אפוף אשליות. הם מתקשים לראות בכך מגבלה וכמובן שינסו להראות לך מה טוב בזה (שיירון).

שאלה: בן 13 וחצי נכנס לאתרי סקס
גילתי בשבוע שעבר שבני נכנס לאתרי סקס. אמרתי לו שזה לא מקובל עלי, שאני בודקת לאיזה אתרים נכנסים ושזה לא יקרה שוב. הוא לא הגיב וחשבתי שזה סוף העניין. אתמול ראיתי ששוב נכנס בזמן שהיה לבד בבית.
אני יודעת שזה נורמלי לנער בגילו להתעניין במין, אך איך אני מבהירה לו שפורנוגרפיה לא משקפת את המציאות של סקס בתוך מערכת יחסים עם בת זוג שאוהבים? עלי לציין - המחשב נמצא במרכז הבית, בפינת האוכל, אך אני מגיעה הביתה רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות והוא מגיע מיד אחרי בית ספר. מה לעשות? איך להגיב? מישהו התמודד עם מצב דומה ? (רוני40)
הצעה מהפורום 1: תגבילי את האינטרנט
יש תוכנות שמונעות כניסה לאתרים שלא רוצים שייכנסו אליהם. את צודקת בזה שזה לא לגילו וזה לא אמיתי (שיר ריקי).
הצעה מהפורום 2: פורנו ממכר. זה מוכח
תתפלאי (או שלא), יש גברים בוגרים לגמרי שמכורים לפורנו ולא מסוגלים לנהל מערכת יחסים ובעצם מעדיפים פורנו. אידיוטי ועצוב, נכון? זה ממכר ובגלל זה אני מסופקת שהילד שלך יפסיק לעשות את זה מבחירה.
חוץ מלחסום אתרים (הילדים יודעים לפרוץ את זה), את צריכה להסביר לו את ההבדל בין פורנו למציאות, שזה לא תמיד מה שנשים אוהבות/רוצות, שזה משפיל ומעוות ולא כך צריך להיות בין גבר ואישה. חלק מהנזק של הפורנו לילדים זה עיוות התפיסה של כל מה שקשור במין, מיניות וזוגיות. זה גם מקהה את החושים ומעלה את סף הגירוי, לרוב למקומות לא טובים (ענבר).
הצעה מהפורום 3: עדיף לזרום איתו
תמנעי מממנו אינטרנט בבית, ילך למקום אחר. בגיל הזה הם סקרנים, רוצים לראות, לנסות, להתנסות. אני דיברתי עם בני בפתיחות. אמרתי לו שלא אכפת לי שיסתכל על הפורנו ויאונן עד שתישבר לו היד (סליחה על הבוטות, אבל זה העלה חיוך ושבר את הקרח), אבל חשוב לי להדגיש שבסרטים זה לא כמו במציאות. מעבר לזה, ביקשתי שהוא יסתכל כשאנחנו לא בבית, ואחר כך ימחק את ההיסטוריה כדי שהאחים הקטנים שלו לא יראו את זה.
אז אני יודעת שהיו ימים מטורפים שהוא הסתכל והסתכל. וזהו, זה הפסיק לו באופן טבעי. "מים גנובים ימתקו". תתחברי אליו, תרשי לו, הוא לא "יעשה דווקא". אצלי זה עבד (אישה).
תשובת המומחה: להגביל ולהגיב בתקיפות
קודם כל, מחמאות על כך שהמחשב נמצא במרכז הבית. המלצתי היא בכל בתי ישראל שהמחשב יהיה במרכז הבית. בהחלט רעיון טוב. בנוסף להסבר שהוא חשוב, הזמיני טכנאי שייצור קושי להיכנס לאתרים שלא מתאימים. אני מודע לכך שזה לא עובד במאה אחוז, אבל זה בהחלט כיוון חשוב לנסות.
אין מה לעשות, צריך להערים קשיים טכנים, להציע לו ולעזור לו לגלוש באתרים מתאימים, להגיב בתקיפות ולא לקבל כניסה לאתרים שאת הגדרת אותם כאתרים אסורים. זה כולל לדוגמה להגביל את הגלישה לזמנים שאת בבית, כלומר יהיה עלייך לומר לו וגם לבצע, שלצערך כרגע את לא יכולה לסמוך עליו ולכן הגלישה תהיה רק כאשר את בבית. לאט לאט אפשר שוב לתת לו את האפשרות להוכיח שהוא אחראי ולחזקו על כך.

מעשנים ביחד
שאלה: מה עושים עם העישון
יש לי ילד... נער בן 17. באמת ילד טוב. הבעיה היא שהוא מעשן. מה אני יכולה לעשות? הוא אומר שזה לא מפריע לי מכיוון שלא אני משלמת על הסיגריות ושזה פוגע רק בבריאות שלו. אני צריכה להיות מודאגת או שהוא יבין לבד? (mommy)
תשובת המומחה: היכולת שלנו מוגבלת
לצערי, תופעת העישון בקרב בני הנוער שכיחה והיקפיה הולכים וגדלים. היכולת שלנו כהורים להשפיע על הפסקת עישון בעייתית ומוגבלת, מכיוון שלנער הזדמנויות רבות לבצע התנהגות זו לבד ובסביבות שאין לנו עליהן שליטה. עצתי היא להביא לידיעתו שאתם אינכם מסכימים והייתם רוצים שיפסיק.
בכל מקרה, אתם לא תאפשרו לו לעשן בנוכחותכם, בבית, ובכל מקום שאתם נמצאים בו ויכולים לעקוב. אתם בוודאי גם לא תספקו לו את האמצעים על מנת לקנות. אלו הדברים שבעצם אתם יכולים לעשות, בתקווה שהוא יקשיב ויקבל, ומערך היחסים בינכם מאפשר לו לקחת אתכם ברצינות.
אמא מזדהה: כאן נכשלתי
זאת אחת הנקודות שנכשלתי בהן כאמא - לא יכולה להפסיק לו את העישון. ניסיתי בטוב, בדיבורים, בהסברים, בהפחדות של אימפוטנציה. ניסיתי ברע, בשלילת זכויות, בשלילת כספים, בסנקציות. שום דבר לא עזר לי. גם אני אובדת עצות (אישה).