הניסויים המוזרים ביותר: פיל על אסיד ושתיית קיא

באוגוסט 1962 כיוון וורן תומאס, מנהל גן החיות לינקולן פארק באוקלהומה סיטי, רובה הרדמה עצום לעבר הפיל טוסקו. ככשלחץ על ההדק, טוסקו קיבל מנה של LSD בכמות הגדולה פי 3,000 מזו שצורך הקלאבר המצוי, אפילו בשנות ה-60

העליזות. מטרת הניסוי הייתה לבדוק האם LSD גורם לאגרסיביות בקרב פילים.

טוסקו מת תוך זמן קצר. "עושה רושם כי הפיל רגיש ביותר להשפעת ה-LSD", נכתב במסקנות המחקר המפתיעות, שפורסמו לאחר מכן בירחון מדעי רציני לגמרי.

המחקר הזה נכנס לרשימת עשרת הניסויים המדעיים המטופשים ביותר, רשימה שהיא ברוח פרס איג נובל (המוענק על תגליות מדעיות משעשעות במיוחד). אלכס בוז מ-New Scientist החל לאסוף מידע על ניסויים מוזרים  מאז שלמד על ההיסטוריה של המדע באוניברסיטה וסרק כמויות גדולות של כתבי עת מדעיים.

בוז לא מזלזל או לועג למדענים שמככבים ברשימה, למרות שחלקם ביזבזו זמן, כסף וחיים. "הם גרמו לי לתדהמה, גועל, וכמובן לצחוק", אומר בוז. "הניסויים האלו אינם עבודתם של מטורפים. כולם בוצעו על-ידי מדענים ישרים וחרוצים, שלא היו מוכנים לקבל הסברים רציונליים לגבי האופן בו העולם עובד".

כלב דו-ראשי, שתיית קיא

ניסוי נוסף שנכנס לרשימה ביקש לבדוק כיצד מצבי לחץ משפיע על היכולת הקוגנטיבית שלנו. לשם כך הוטסו בשנת 1960 10 חיילים אמריקניים לבסיס פורט האנטר ליגט שבקליפורניה, למה שתואר בפניהם כיום הכשרה שגרתי. בגובה 5000

רגל הסתובב המטוס על צידו והחל ליפול.

הטייס הודיע לחיילים כי תקלה חמורה במנוע תאלץ את כולם לנטוש את המטוס, ובשעה שהם חוששים לחייהם, דיילת שסיירה במטוס חילקה להם "טפסי ביטוח", סוג של מבחן בכתב. אחרי שכולם הגישו את הטפסים, הטייס הודיע להם חגיגית: עבדנו עליכם.

בסבב השני של הניסוי, אגב, זה עבד פחות טוב - אחת מהמשתתפים הממורמרים בסבב הראשון כתב הסבר ואזהרה לבאים בתור על שקית ההקאה שהוצבה לצד המושב שלו.

ניסויים מוזרים ומזעזעים נוספים שזו לככב ברשימה: 1954 - כלב דו-ראשי שנוצר בתנאי מעבדה (באמצעות "הרכבת" חלקי גור כלבים על כלב אחר), 1804 - ניסוי שהוכיח כי שתיית קיא צהוב של חולי קדחת לא מוביל להידבקות (מחקרים מאוחרים יותר הוכיחו ההפך, והחוקר שלגם את הקיא פשוט היה בר מזל), 1930 - ניסוי שבדק האם שימוש בנדנדה יכול להחזיר חיות מתות לחיים ועוד.

ניסוי אחר בדק את החשק המיני של תרנגולי הודו, והציבו בפניהם בובות של תרנגולי הודו, עימם ניסו להזדווג. בהדרגה הסירו המדענים אברי גוף מהבובה, וגילו כי גם כשכל מה שנשאר ממנה היה ראש של תרנגול על מקל, היא עדיין הייתה מושכת ביותר עבור תרנגולי ההודו האמיתיים.