אלוף פיקוד העורף לוינוגרד: "שלם עם עצמי"
היו ליקויים ובעיות, סיפר האלוף יצחק גרשון לחברי ועדת הבדיקה, אבל ללא אנשי הפיקוד - המצב ביישובים המופגזים היה קשה הרבה יותר. בצפת, למשל, ראש העיר אמר שהכל בסדר - כשרוב עובדיו כבר לקחו את הרגליים, וברחו. הכשל העיקרי בטיפול בעורף: אין יד מכוונת
בלבול, כפילות והיעדר יד מכוונת - זו התמונה בחזית הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה, כפי שהיא מצטיירת מדבריו של אלוף פיקוד העורף. בעדותו של האלוף יצחק (ג'רי) גרשון בוועדת וינוגרד, שנמסרה היום (ה') לפרסום, הוא שופך אור על המהומה שאחזה בכמה מהיישובים המופגזים - וגם מנסה להסביר את פערי המקלוט הבלתי נסבלים.
מסמך: פרוטוקול העדות של אלוף פיקוד העורף
"אני עוסק באחד הנושאים המבצעיים, המורכבים והמסובכים ביותר בישראל", מספר אלוף גרשון לחברי ועדת הבדיקה, ומשתף אותם - ומהיום גם את הציבור כולו - בתחושותיו האישיות: "אני שלם עם עצמי ביחס להכנות של פיקוד העורף למלחמה שחווינו, כמו גם עם העשייה של הפיקוד בזמן המלחמה. וזאת מבלי להתכחש לעובדה שנחשפו ליקויים פנים-ארגון, בין-זרועיים ובין-ארגוניים. מיותר לציין כי כל מה שנעשה בשלב ההכנות ובשלב הביצוע, נעשה מתוך כוונות טהורות של דאגה אמיתית וטהורה לביטחונם ושלומם של אזרחי מדינת ישראל".
המצב הנתון, לפי אלוף הפיקוד, טעון שיפור, בלשון המעטה: "העורף
ומדוע בעצם זהו המצב? "התודעה באשר לפעילות בעורף הישראלי בתקופת הלחימה, נשענת על בקיאות נמוכה של הציבור, כמו גם של ההנהגה במדינה באשר למבנה הארגוני והחוקי של השחקנים בזירה העורפית".
למשמע הנאום הכללי הזה, החליטה חברת הוועדה, פרופ' רות גביזון, לקטוע את השצף: "אנחנו יוצאים למסלול לא טוב. אני לא רוצה לשסע אותך בתחילת הדברים, אני רואה שיש לך שם טקסט ארוך שאתה קורא לנו, אין דבר גרוע מזה. כל מה שכתוב, אנחנו יכולים לקרוא. אנחנו לא מחפשים אף אחד פה; אנחנו רוצים להבין, אנחנו היינו מאוד מבקשים שלא תיתן לנו הכרזות מהסוג הזה, ותתחיל לגופו של עניין".
אז לגופו של עניין, סיפר לה אלוף הפיקוד, "בעורף הישראלי פועלים גופים שונים, ארגונים שונים שייכים למשרדים ממשלתיים שונים". לדבריו, פועלים שני מאמצים במקביל - האחד אזרחי והשני מבצעי - ואלו מתנהלים במסלול מקביל. "הם שלובים זה בזה, למיטב הבנתי, רק בתחום של ההתגוננות האזרחית. לא באמצעות זה שהמשטרה תפעיל את משרדי הממשלה בשגרה, אם קורה מגה טרור או רעידת אדמה, ולא שפיקוד העורף יפעיל את משרדי הממשלה והרשויות המקומיות במצב של חירום או מצב מלחמתי, שזהו המצב היחידי שעליו פיקוד העורף אחראי על פי חוק. כתוצאה מהדבר הזה, אני מגיע למסקנה שאנחנו צריכים לגבש תפישת הפעלה משולבת".
איפה האינטגרטור - ומה קרה למל"ח?
המאמץ להצלת חיי אדם "איננו מתוכלל, או אין אינטגרטור שאחראי עליו. מצאתי שאין מתכנן לאומי, זאת אומרת - החשיבה לפיה המל"ח הוא הגורם שיתכלל את כל משרדי הממשלה, הוא מה שאמרתי אולי בפתיחה, נשענת על משהו אנכרוניסטי שלא היה לו שום סיכוי במציאות מבחינתי".
כבר לפני זמן רב, סיפר גרשון לחברי הוועדה, הוא הגיע למסקנה שיש צורך ברה-אורגניזציה בכל הקשור לטיפול בעורף. הוא הציג מסמכים וחוות דעת בעניין, והקברניטים אכן הגיעו למסקנה שיש צורך ברשות לאומית לחירום. אלא שהצבא, לדבריו, "לא כל-כך הסכים שאני אהיה זה שיתכלל את הנושא של רעידות אדמה ודברים אחרים".
אחת השאלות המרכזיות, שעלו לאחר המלחמה, עסקה בסוגיית הפעלתו של המשק לשעת חירום. אלוף פיקוד העורף סיפר כי בלילה הראשון בתוך המלחמה, הוא נפגש עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור - "הבנתי שהוא בעל הבית" - והפציר בו להכריז על "מצב מיוחד בעורף". למה לא מל"ח? "אני יודע בתוך תוכי שמל"ח זה לא גוף שיודע לסנכרן את משרדי הממשלה ולכפות עליהם; מל"ח לא יודע לקחת 50 מליון שקל ולחלק לרשויות המקומיות כדי לתפקד. זה מה שעשתה הממשלה בשבוע הראשון, כי הבינו שיש פה בעיה. ואגב, חלק מהצעקות - זה כנראה כדי לקבל את התקציבים".
אדוני ראש העיר, לאן נעלמו העובדים שלך?
אז מה בעצם התחולל שם, ביישובים המופצצים מדי יום מאש חיזבאללה? המועצות האזוריות, לפי האלוף גרשון, "היו הפחות בעייתיות במלחמה הזאת בכל קנה מידה. הן היו פחות זקוקות לעזרה, והן גם נפגעו יחסית פחות". הבעיה התעוררה עם הערים המתקשות יותר. "התמונה התקשורתית של כל מה שמתרחש בשבועיים האחרונים של המלחמה נוגעת לנהריה, לקריית-שמונה ולצפת. נהריה וקריית-שמונה הן באחריות פיקוד צפון, צפת היא באחריות שלי".
בסיור עם ראש העיר צפת, הוא שמע ממנו שהכל תקין והכל בסדר, "ואני לא
יודע שעובדי העירייה בכלל ברחו מן העיר. אני לא יודע, כי הוא אומר שהכל בסדר. ב-20 לחודש מבקר שם שר הביטחון ונאמר לו אותו הדבר, מיד אחרי ששר הביטחון הולך יום למחרת, אני מקבל קריאה שאומרת שבצפת המצב הוא הרבה יותר קשה ממה שמצויר". ראש העיר, לדברי גרשון, סירב לבקשה להוציא צווי חירום לעובדי העירייה. "יש לנו ערים אחרות, שראש העיר אומר לנו אחרי ארבעה ימים: חבר'ה, אני לא יודע לעבוד, לא יודע, לא בנוי למצב הזה. מיד שמנו שם אלוף משנה וסגן אלוף, ושמנו שם חיילים".
אחת הערים בה פעלו אנשי הפיקוד היא טבריה. "בסוף הוא (ראש העיר) קיבל את הציון הכי גבוה מהאזרחים שלו על תפקוד, כי אנחנו עזרנו לו, במקומות שידענו שהדברים הם בעייתיים. עכשיו, מרבית העיריות והמועצות האזוריות לא היו זקוקות לעזרה בכלל. אני אומר שעברתי 240 ביקורים ברשויות כבר בימים הראשונים. הבנתי שהרשויות זה קו המוצבים הקדמי שלי. ולכן אני עובר אחת אחת, ואני מבין שחיפה לא זקוקה לעזרה, והם גם לא מבקשים עזרה, וקריית-ים לא מבקשת עזרה, ומוצקין וקריית-אתא - אנחנו נמצאים שם, אנחנו מסייעים בכל מיני דברים. אבל זה לא עזרה מסיבית. לעומת זאת, בחצור, בעכו, בצפת, בטבריה, בנהריה - אני לוקח אחריות על נהריה, למרות שזאת לא אחריותי. אני מגיע לשם ומבין את גודל הבעיה, ולוקח אחריות ומציב לו יום למחרת 150 חיילי מילואים, עם אל"מ במילואים. היום אנחנו יקיריי נהריה. אני משופע במכתבים". וכל זאת, לפי העדות, כאשר ראש העיר שם היה ממוטט, "עומד על הרגליים, אבל ממוטט".
סורקים מקלט-מקלט
על מה שהתרחש ברגעים המתוחים בצפון, סיפר אלוף פיקוד העורף: "כוחותיי סורקים החל מהיום החמישי, במקומות מסוימים מהיום העשירי, במקומות מסוימים מהיום ה-12, אני מצטער שזה לא מהיום הראשון. סורקים מקלט-מקלט במקומות האלה, ומחלקים 25.5 אלף מנות מזון ליום ...
"כשאני מבין ב-15-16 לחודש, שאנשים נמצאים ללא מענה רפואי לקהילה, אני אומר למפקד הרפואה הפיקודי: תקשיב, אני רוצה שתארגן עכשיו 40 כלי רכב, אני אומר לו, אמבולנסים צבאיים, תשים
על צוותים רפואיים של הפיקוד, תחזור מקלט-מקלט ותיתן שירות רפואי לאזרחים. תעבור. תמצא שם זקן שאתם לא יודעים מה לעשות איתו? תיקח אותו לבית-חולים שיבדקו אותו ותחזירו אותו חזרה למקלט. מונית. ברמה כזאת. הוא חוזר אלי אחרי פחות מ-12 שעות, ואומר לי: תקשיב, ועדת האשפוז העליונה וקרפ"ר (קצין רפואה ראשי) אוסרים עליך לעשות את זה. אני שואל: מדוע אוסרים עלי לעשות את זה? הוא אומר לי, מכיוון שהרופאים שלנו לא מכירים את התיק הרפואי של האזרח, והם יכולים להגיע למצב שהם יתנו תרופה לא נכונה, ובן-אדם ייפגע כתוצאה מהדבר הזה. הם לא יכולים להחליף את קופות-החולים, שאמורות במצב של חירום להמשיך ולספק שירותים אזרחיים. בסוף אנחנו מקבלים אישור, אני החלטתי שאני מעדיף לתת את הדין על מה שאני אעשה ולא על מה שאני לא אעשה".
בנקודה אחרת בעדותו, מתייחס האלוף גם למצבם המנטלי של האזרחים. "גם התקשורת", הוא מזכיר, "היא מרכיב שמשפיע על רמת החוסן הלאומי במלחמה - אם אתה יוצא למאבק, אתה רוצה שהתקשורת תשרת אותך ולא תשרת את האויב. לי יש אחריות על הכנת האוכלוסייה לחירום, אנחנו מכינים אוכלוסייה לחירום באמצעות הדרכה של תלמידים, תפישת ההדרכה היא לפעול מול תלמידים בכיתות ה', בדרך כלל, והרעיון שעומד מאחורי זה - שמישהו בבית ידע מה לעשות. אני חשבתי עוד לפני המלחמה שהתפישה הזאת איננה טובה, וצריך לעשות בה שינוי, והתחלנו בשינוי. נפגשתי עם מנכ"ל משרד החינוך הנוכחי ועם המנכ"לית הקודמת, וביקשתי לחולל שינוי בתפישת ההדרכה, רציתי לגרום לזה שיהיה לנו נציג בבתי-הספר, מורה שאחראי על התחום הזה, ואנחנו נתקשר איתו באמצעות אינטרנט, נשלח לו חומרים חדשים".
לסיום ביקשו חברי הוועדה לשמוע מהאלוף - כחלק מפורום מטכ"ל - על מהלכי המלחמה עצמם. "אני הראשון שאומר שם שצריך להתחיל לעשות פעולות קרקעיות. אני חושב שזה אני, אני לא יודע, אני אומר את זה בזהירות".
