אליעזר בן יהודה זכה להכרה מטעם אונסק"ו

במלאת 150 שנים להולדתו של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה, הכריזה עליו הבוקר האסיפה הכללית של אונסק"ו כאישיות הראויה להוקרה בינלאומית ולהנצחה בזכות תרומתו המיוחדת לאנושות בתחומי התרבות, המדע והחברה. את ההצעה להעניק את הכבוד לבן יהודה הגישה לארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם האקדמיה העברית ללשון דרך הוועד הישראלי לאונסק"ו. בן יהודה יצטרף השנה לאנשי רוח, חוקרים, אמנים ומדענים בעלי שם שזכו להכרה על ידי אונסק"ו ובהם הסופר ניקולאי גוגול, המלחין ג'וזף היידן, המחזאי הצרפתי יוג'ין יונסקו,  גלילאו גליליי ו צ'רלס דרווין.

ההצעה אושרה באופן פרדוכסלי ימים ספורים אחרי ההודעה של משרד התרבות על קיצוץ משמעותי של 2.1 מיליון שקלים מתקציבהשל האקדמיה ללשון לשנת 2008. התקציב, שעמד השנה על 7.5 מיליון שקלים יספוג פגיעה קשה במסגרת קיצוץ אדיר בהיקף תקציב התרבות בכללו.

על רקע זה אומרת מנכ"לית האקדמיה טלי בן-יהודה: "ברמה הלאומית, מדינת ישראל צריכה היתה לטפח את השפה העברית ואת המוסד הזה שעמל על חקר העברית ושימור המורשת של השפה. בפועל זה לא מה שנעשה. הידיעה על קיצוץ נוסף בתקציבנו מעיבה על חגיגת ההודעה שקיבלנו מאונסק"ו. ראוי היה שכפי שהעולם יודע להכיר ולהוקיר את פועלו של בן יהודה, מדינת ישראל תתעשת ותיתן את המקום הראוי לאיש, לפועלו ומורשתו ולשפה העברית".

לצד חידושי שפה עוסקת האקדמיה העברית ללשון בעיקר בפעילות מדעית מחקרית, מדגישה טלי בן יהודה. "אנחנו קודם כל מרכז לחקר הלשון העברית. המפעל המדעי העיקרי שלנו הוא המילון ההיסטורי של השפה העברית שהוא המשך ישיר לפעילותו המילונאית של אליעזר בן יהודה", היא אומרת. "אנשים חושבים שאליעזר בן יהודה עסק רק בהמצאת מילים אבל למעשה הוא היה חוקר שפה וחידוש המילים נבע מהכרת המקורות היהודיים. כיום כל הפן הזה בציבוריות הישראלית ובמערכת החינוך הולך ונעלם. הקשר עם המקורות הולך ונעשה רופף ולכן כשיש אירוע שכזה, שאונסק"ו מכירה בפעילותו של מחדש השפה העברית, הוא צריך להיות חגיגה".