שתף קטע נבחר

צעדת מחאה: המורים יעלו מערד לירושלים

בניסיון להשאיר את מחאתם על סדר היום ייצאו עשרות מורים מתיכון בערד בצעדה לירושלים. המנהלת: "כולנו רן ארז וכולנו משתתפים במאבק". מורה בתיכון: "אנחנו מיואשים מזה שאין מספיק תהודה למצב החמור שבו החינוך נמצא"

המורים לא מפסיקים להיאבק: מחאת המורים עשרות מורים מתיכון מקיף אורט ערד מתכוונים לצאת מחר (יום ב') לצעדת מחאה בת שלושה ימים, עד לירושלים. בכל יום יצעדו המורים בשולי הדרך, כשבכוונתם להצטרף בסוף המסע אל היושבים באוהל המחאה של ארגון המורים בגן הוורדים בבירה.

 

היום ייערך דיון בבית הדין הארצי לעבודה בנוגע לבקשת המדינה להוציא צווי מניעה נגד שביתת המורים, בעקבות עתירה של משרדי החינוך והאוצר, יחד עם מרכז השלטון המקומי.

 

ביום הראשון לצעדה מתכננים המורים לצאת לכיוון מערב, לעבר להבים, ומשם להמשיך לקריית גת. המורים מקווים שביישובים בהם יעברו יצטרפו אליהם מורים נוספים, בין השאר מעומר ומהיישוב הבדואי כסייפה. ביום השני בכוונת המורים להגיע עד מודיעין.

 

נעמי מיצד, מנהלת התיכון בערד אמרה ל-ynet: "אנחנו צועדים כי אנחנו חושבים שהשביתה היא מוצדקת וכל אחד מאיתנו צריך לתרום את חלקו במחאה הזו. כולנו רן ארז וכולנו משתתפים במאבק".

 

אילנה מונק, מורה ללשון בתיכון אורט ערד: "אנחנו מיואשים מזה שאין מספיק תהודה למצב החמור שבו החינוך נמצא. כולם מתעסקים באחוז או שניים של תוספת השכר שלנו, כשבכל הרעות החולות - צפיפות בכיתות וקיצוץ בשעות הלימוד אף אחד לא מתעסק.

 

"אני כמחנכת לא מספיקה ללמד ערכים וחומרים הקשורים בחגי ישראל כי אחרת לא אספיק ללמד את החומר לבגרויות. בית הספר לא מחנך יותר, אלא רק מכין לבחינות הבגרות. אנחנו מרגישים שלהורים לא איכפת, הם רק רוצים שנשמור על ילדיהם בזמן שהם בעבודה, ושילדיהם יקבלו תוצאות טובות בבגרויות. אנחנו רוצים להראות לכולם שאנחנו לא נהנים מהשביתה ויושבים רגל על רגל, ולהשמיע את הכאב שלנו כמורים בישראל".

  

געגועים לחינוך של פעם

יו"ר ועד המורים בתיכון המלמד כבר יותר מ-40 שנה, עמיחי ביטרמן: "ההפגנות שעורכים הן מחאות קצרות ומקומיות,

אנחנו צועדים כדי שיראו וישמעו אותנו לפרק זמן ארוך יותר. בחיים בפריפריה הרחוקה יש בעיות הרבה יותר קשות מבמרכז ולכן אנחנו חושבים שעלינו להשמיע את קולנו, את קול הפריפריה. אני מרגיש כל כך נבגד מצד רשויות המדינה שמעולם לא עשו החלטות מבחינת סדרי עדיפויות ותמיד שמו את החינוך במקום נמוך.

 

"אני מביט אחורנית בערגה וגעגועים לימים בהם היו כיתות קטנות וכל מורה הכיר כל תלמיד וההישגים היו מעולים. אני מבכה את המצב בחינוך, אפילו בגילי, גם אני אפקיד מכתב התפטרות אם יפעילו נגדנו צווי מניעה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"כולנו רן ארז"
צילום: גלעד קוולרציק
מחאת המורים בים
צילום: מורן זליקוביץ'
מומלצים