ביקורת: טרף קל ב"פורטרהאוס"

כשתרבות הבילוי מטפחת אכילה אנינה ועדינה, תוך שימת לב לדקויות ההכנה וההגשה, לטאץ' האישי ולמבע הקולינרי, צריך להיות חתיכת פרא אדם כדי להתחרע על בשר-בשר - נתח אימתני מגוף הפרה, לפעמים עשוי קלות, לפעמים נא כביום היוולדו.

את כל מסכות הלא-נעים יש להסיר ולהשליך כדי להסתער בלב חפץ ובניבים שלופים על עצם גדולה והבשר המקיף אותה, ולצאת לאורגיה אדומה, מסיבה חסרת בושה שבה ה-12-B נשפך כמים.

"Porterhouse" הנקראת באופן טבעי על שם עיקר העיקרים שבמנותיה העיקריות (עוד נגיע לשם, כמובן‭,(‬ היא מסעדה כל-כך בשרית, עד שבריה צמחונית תיכנס אליה רק אם תחליט להיאכל חיים. אפילו בסלט הרוקפור - היש מנה חלבית ממנה - זרועות להן רצועות סינטה צרובות.

חמדת הבשרים שוכנת באיזור התעשיה בתל-מונד, יש דבר כזה, מתברר, והגישה אליה עוברת בכביש צדדי, עקלקל ואפל, מוקף שדות. אין לי ספק שמסביב משחרות חיות רעות לטרף נהגים עירוניים מסוגי, אבל יציאה כיום היא ממילא ג'ונגל, ואנחנו הגענו לטרוף, לא להיטרף. בכל מקרה, מראה המסעדה מיהר להרגיע: פונדקי, עצי, נעים ושמח.

למרות פשטותה היחסית, העובדה שהיא ממש לא מתחכמת בצו־ רתה, בגינוניה או במנותיה, פורטרהאוס אינה זולה. 350-400 שקל תעלה כאן ארוחה לזוג, ואם יבוא לזוג על יין, הוא ייאלץ לקלף עוד כמה שטרות מארנקו, שכן המדרגה הראשונה בתפריט היינות, זו המפרידה בין הפשוטים ביותר (במבחר אפסי) לבין הסבירים, קלה ומהירה מדי. די מבאס לחפש יין נורמלי לליווי הארוחה, ולמצוא אותו בלא פחות מ-125 שקל.

השירות חמוד וחייכני, ורחוק מלהיות מקצועני. מלבד המנהל הבקיא, נראה צוות המלצרים כאוסף תיכוניסטים בשביתה, ילדים טובים, דווקא, שבחרו למלצר בערב במסעדה במקום להתקרחן בגן הציבורי. להגנתם ייאמר שלפחות לא הפריעו לנו ליהנות מהאוכל, והיה ממה ליהנות.

סלט הרוקפור בישר, כאמור, שילוב מקורי (ומוצלח מאוד) של הג־ בינה והסינטה. עם עלים ירוקים, גבעולי סלרי ושברי שקדים הייתה זו מנה ראשונה טובה ונדיבה. עוד התארח על שולחננו טרטר פילה - בשר איכותי שנטחן, תובל באופן מזערי, והוגש כמות שהוא, כשעל ראשו רק ביצת עין שקיימה איתו שיתוף פעולה מושלם. לטעמי, אפשר היה להעשיר מעט יותר את הטרטר, ועדיין זהו יופי של דבר, מסוג המאכלים המעלים את השאלה, למה, לכל הרוחות, מתעקשים תמיד לבשל בשר.

אחרי דגימות הסינטה והפילה במנות הראשונות, אפשר היה לגשת בשקט למשחק המרכזי - סינטה ופילה בנתחים שלמים, זה לצד זה, כשביניהם עצם איתנה. במלים אחרות: פורטרהאוס. במשקל 1 קילוגרם. בהתאם להמלצת התפריט, התייחסנו למנה כאל זוגית. למרבה הפלא, היא השביעה את שנינו. וגם השביעה את רצוננו. הפילה הרך והוורדרד מזה, הסינטה האדומה והעסיסית מזה, היו טריים וטעימים. מדובר בבשר טוב שכמעט לא טופל - מהפרה אל האש ממש - וככזה הוא עמד במשימה. התוספות שלצידו (סלט עלי בייבי, בטטה, אורז) פיספסו לגמרי: קמצניות בגודלן, חסרות השראה בהכנתן. למה?

וגם קינוח לקחנו. פונדנט שוקולד על קרם אנגלז "בניחוח וניל‭,"‬ כמאמר המלצר. מקפא הקרם הבהיר הציל את הפונדנט הבנאלי משיממון, הודות לניגוד חום־קור חביב, ולא יותר. חבל, יכולנו לקנח בנתח קצבים קטן.

"פורטרהאוס", דרך בני דרור 8, איזור תעשיה תל מונד. טל' 09-7969666.