שתף קטע נבחר

אכן, מראות קשים

ירדנה ארזי דרמתית, שרון ליפשיץ משחקת אותה מדונה, נושאי המגבעת יורקים על המצלמה. הקליפים שעיצבו את ילדותנו אולי נראים היום מגוחכים, אבל עדיין מרגשים אותנו באותה המידה. הגיע הזמן להתוודות ולהודות לשנות השמונים

אי שם, באלף הקודם, כשלטלוויזיה היה רק ערוץ אחד, את המוזיקה שלנו צרכנו בעיקר דרך "עד פופ" ו"להיט בראש". בקליפים דלי תקציב וסגנון מצאנו את האושר. בלי תוכנות עריכה מתקדמות, הזמרים שלנו נעמדו מול המצלמה ונתנו את הכל, גם אם זה דרש מהם לבצע צעדי ריקוד מביכים על רקע אפקטים בשקל. אבל הגיע הזמן להודות: למרות שהם נראו מגוחכים, שום מישל גונדרי או מדונה של היום, לא יצליחו להשכיח את אותם המראות ולהכנס לנו ללב באותה העוצמה. 

 

ירדנה ארזי - שוב בתמונה

"שוב בתמונה" היא קפסולת אייטיז מרוכזת שמציגה בשלוש דקות שיקוף מהימן של העשור הביזארי הזה. זמרת השנה? יש. תפאורה בשקל וחצי? בפנים. אפילו טלפון חוגה מככב כאן! הנה משהו שכבר שכחנו איך הוא נראה.


ארזי. תמיד בתמונה (צילום: דניאל חכים)

 

ירדנה ארזי, ה-זמרת של העשור (בסדר, יחד עם עפרה חזה), חמושה במילים נוקבות של יאיר לפיד ולחן שנדבק למוח ממטבחו של רמי קליינשטיין, שרועה על מיטה (עם הנעליים!), מעליה תלויים פוסטרים של עצמה (כי היא שוב בתמונה, כן?), אלה שמילאו באותה תקופה את עיתוני הנוער, מתחלפים ומשתנים (נכון, כי היא שוב משתנה), ובפזמון קלוז-אפ על הרגליים כשמעליהן צץ פלאשבק רומנטי, במיטב הטכנולוגיה של 1985, שבו ירדנה רוקדת עם הגבר שלה ומניחה עליו את ראשה. הכי סרט חתונה מהאייטיז.

 

הבימוי מקפיד לא לפספס אף קלישאה של אהבה נכזבת, אבל האמת שלא חיפשנו משהו אחר. ככה בדיוק אהבנו את ירדנה - עם הג'סטות הדרמטיות, האיפור הכבד והנפת השיער. מה עוד אפשר לבקש מדיווה? (איתי קרני)

 

  • ירדנה, האחת והיחידה

 

שרון ליפשיץ - הלו?

לא נעים להודות, אבל שרון ליפשיץ היתה הדבר הכי קרוב למדונה שצמח פה

בשנות השמונים. כמוה, גם היא ידעה שצריך להשקיע בחיה החדשה הזו, הווידאו-קליפ, ולענוד תוך כדי עגילי לב מפלסטיק. כך קרה שבזמן שצ'יקונה הביאה לנו את "מטיריאל גירל" הבלתי נשכח, באה הפתיינית המקומית והציגה את גרסת הבטא שלה ל"כמו בתולה". נכון ש"קולנוע" שלה היה אחד מאבני הדרך בתולדות ה, ובכן, בתולדות הקולנוע הישראלי שלכם, אבל היה זה "הלו?" שלרגע אחד משמעותי נתן לכולנו, ילדים שבאמת ובתמים האמינו ששרי צוריאל וזה שלידה הם הדבר התרבותי הכי חשוב שקורה כאן, תחושה שאנחנו צועדים לכיוון הנכון. עם או בלי חותלות.  (שחר מגן)

 

  • שרון ליפשיץ מפתה

 

דני סנדרסון - אצל הדודה והדוד

הרבה השתוממויות עברו עלי מול הערוץ הראשון בימים שהיה הערוץ היחיד, אבל ירון לונדון יוצא מהבריכה ב"אשקלונה" בקליפ של דני סנדרסון, "אצל הדודה והדוד", היה כנראה הפלאי שבהם. מתוך הקהות הילדותית שלי ניסיתי לפענח באיזה אולטימטום השתמש הבימאי של הקליפ כדי לשכנע את לונדון לעשות את מעשה השטיון הזה. לימים הבנתי שמדובר במוטי קירשנבאום, וגם בתור בחורה בוגרת אני יכולה להעיד - כל מה שקירשנבאום היה אומר לי הייתי עושה, אפילו אם הייתי ירון לונדון.


סנדרסון. החנון האולטימטיבי (צילום: ענת מוסברג)

 

הכל היה מדהים ב"אצל הדודה והדוד". דני סנדרסון גולל בתודעה שלי אגדה מרירה מצחיקה על החנון האולטימטיבי שמפקיר את הבית שהופקד עליו כדי להיות מקובל בחברה. ומולו - הדודה והדוד – הישראלי הגלותי המצוי, זה שכולם בורחים ממנו במטוס, שיושב בבגדי ים מהפיפטיז על החוף, שמחביא דולרים מתחת לבלטות.

 

איזה אומץ הפקתי! איזה עומק סאטירי! ומסתבר שאני לא היחידה שנשאבה פנימה. בזמנו סיפר סנדרסון שאחרי שפורסם הקליפ סירבה מישהי להשכיר לו בית, בטענה ש"אתה זה שהורס בתים, לא?" (סמדר שילוני)

 

 

שב"ק ס' - אימפריה

סוף קיץ 1995. בעת צפייה שגרתית בטלוויזיה, הכל השתנה. על המסך הופיעה חבורה של ישראלים צעירים ועצבניים. כשחלקם לבושים במסכות פושעים, הם חוטפים מכונית ומנפצים אותה לרסיסים. על רקע המוזיקה האינטנסיבית, הם הזיזו את הגוף בחוצפה והסבירו לצופים בבית שממש לא כדאי להתעסק איתם. הם צעקו: "כי יבנה היא העיר שאני בא ממנה / רחובות של זיונים בצבע / שום חודרים מאחור, ש-ב-ק-ס בשחור, מהמחתרת – עוד נסגור את החוב". קשה להאמין, אבל כל זה שודר אז בשעת הצהריים בערוץ 3. או כמו שאז קראו לו - "ערוץ המשפחה". 


שב"ק בהופעת האיחוד. עדיין בועטים בכולם (צילום: אור אלתרמן)

 

אז חשבתי שאותו הקליפ יביא איתו מהפכה, שאת שנות התיכון אעביר בהאזנה להרכבים ישראליים כשהם דוחפים בכל הכוח ולא מסתכלים אחורה, כשהם מקללים ושוברים מכוניות ושלא אצטרך לפנות לאמנים מחו"ל. אבל אפילו וספה האחרים לא רצו לפרק, גם לא בעדינות. הם נשארו בשלהם, ושב"ק בשלה. (אור ברנע)

 

  • שב"ק מפרקים את המסך

     

    ברי סחרוף - חלליות

    בתקופה בה אף אחד בחטיבת הביניים שלי לא שמע על ברי סחרוף ופורטיס עדיין נחשב לפליט של "אברבנל", הקליפ שלהם ל"חלליות" נחשב בעיניי לפאר היצירה. הייתי מחכה ל"זהו זה", בתקווה שאחרי שחבורת הנוער המעצבנת של קריית מלאכי תתפוגג, הוא שוב יופיע.


    סחרוף. התחיל כחייזר

     

    הפתיח המרגש עם מברשת שצובעת הכל בגוונים של אדום, וברי שלי, חנוט גרדרובות הזויות. לא יודעת מה היה יותר תלוש מהמציאות: התחפושת של האדמירל הבריטי עם חולצת טי שירט ירוקה שמבצבצת מלמטה או חליפת החלל הירוקה עם חגורת הצניעות הכסופה. תוסיפו לתפאורה הביונית את האנטרפרייז שחולפת מעל וטלפון אלחוטי מפלצתי, והנה שיא חדש בעדכנות.

     

    לימים קיבלתי תמונת סטילס מוגדלת של ברי עוצם עיניו בהופעה מאחורי המיקרופון. תליתי אותה על החלון הגדול שלי בחדר, קרוב לפתח ממנו קיוויתי שתבוא החללית. עד עצם היום הזה, עוד לא מצאתי סימני נחיתה. (קרן נתנזון)

     

     

    נוער שוליים – ענוג

    רגע אחרי שנפרצו החומות ולהקה צעירה עם שירים חתרניים יכלה סוף-סוף לחדור אל ליבו של המיינסטרים הישראלי, ורגע לפני שנערי ה"רוקסן" בעטו את שרידיו האחרונים של עשור מופלא עמוק אל תוך תהומות הנשייה, "נוער שוליים" הופיעו עם "ציירי לך שפם". מצויידים במילים של חנה גולדברג, צילום א-לה "תשע בריבוע" ומכנסיים תלויים מגובה שלא היה מבייש אפילו את סטיב ארקל, הם סיפקו את אחת הבלדות היפות ביותר שידעה המוזיקה הישראלית.


    נוער שוליים. הגיעו בדיוק בזמן (עטיפת אלבום)

     

    הקליפ של "ענוג" לא פרץ דרך ולא הצביע על כיוון חדש במוזיקה הישראלית. הוא נותר כמעין מוצג מוזיאוני, עדות אחרונה לחילוף העשור - כשכל סבתא פולנייה בישראל ידעה מיהו מיקיאגי ("זה עם הכובע ששר כמו בחורה, נכון?") ודודי לוי היה רק סייד-קיק אפרורי. יותר מעשר שנים חלפו עד שהאייטיז חזרו לאופנה והדיסק שב להתנוסס בגאון מעל המדף. (דרור עמיר)

     

    • נוער שוליים מסמנים עשור

     

    נושאי המגבעת - לייב אין בית שמש

    גיל 16 בשנות השמונים יזכר לעד כמשהו שמנסה להתקיים בין עיתוני נוער סכריניים לפצעי בגרות שמופיעים על הפנים והנפש. בין שרון ליפשיץ לאדם, "נושאי המגבעת" הופיעו פתאום כמו הפרעה הורמונלית. הטקסטים שלהם בעטו בבטן, לא התחנפו והכל דרך סאונדים צורמים וטקסטים ציניים.


    נושאי המגבעת. התפרצות הורמונלית (עטיפת אלבום)

     

    הקליפ של "לייב אין בית שמש" היה הדבר הכי פורץ דרך עד אז של להקה ישראלית. מילות השיר הכתובות על נייר טואלט בחדר שירותים - כאקט שקודם כל לא מרחם על כותבי השיר בעצמם. על קיר השירותים תלוייה תמונת החיילים בכותל, אחד מסמלייה הקדושים של מדינת ישראל. את הקליפ מובילות שפתיים יותר מדי רטובות ששרות את המילים לא לגמרי בסינק והכל מלווה בצילומי ארכיון של המדינה הצעירה והשמחה. נושאי המגבעת התעקשו לשבור כל מיתוס וסיימו את הקליפ במוחטה עסיסית ישר על עדשת המצלמה. גם הצופים לא נשארו אצלם יבשים. (אור אלתרמן)

     

    • המוחטה של נושאי המגבעת

     

    בנזין - חופשי זה לגמרי לבד

    יש לו פנים צעירות ואנרגיה שמספיקה לכל המסלול שעובר ממבטו המהורהר ועד אצבעותיו המשתוללות. הוא חלק מלהקה, והם שרים עכשיו את השיר הראשון שלהם כ"בנזין" – "חופשי זה לגמרי לבד". הם גאים בשיר ובעצמם, ובצדק. ברגעים המוקפאים האלה הם באמת חופשיים, אבל עדיין לא לבד. כרגע הם צוות, עם שיתוף פעולה שניצוצותיו בנגינתם ובשירתם המשתלבות בהתאמה, והאש המזינה אותם היא מדורת שייכות מלוכדת ועוד לא לוכדת. אי שם בין שנת 82' ל-85'. כל האפשרויות מנצנצות מרוב טריות ומבריקות את השיר ואת השרים אותו ביחד. עדיין ביחד.


    פוליקר. לגמרי לבד (צילום: שי רוזנצוויג)

     

    היוונית של פוליקר עמוק בבטן, השואה מעיקה את חללי הלב, אבל הכל עוד מכוסה בפוטנציאל סודי. ההתפרצות המתגלה תתחולל שנים אחר כך, אז הוא באמת יהיה חופשי מלהקה ולבד כסוליסט. החיוכים הקצרים, המתחברים, יהפכו לעוויתות כאב, כעס ונתק. אבל עכשיו ארבעתם מאוחדים בקשיחותם וברצינותם. שוהים לעומק במקום הרגשי שקירותיו מתנועעים ושבו כאב וחיוך נראים אותו דבר. שרים את המילים של יעקב גלעד, מאפשרים דיאלוג של קצב ואנחה בין הגיטרה של פוליקר לתופים של חדד ובעיקר מתהווים. (תימורה לסינגר) 

     

  • בנזין, עדיין ביחד

     

    ריטה - שביל הבריחה

    בימים בהם כתף חסרת ריפוד כרייתי נחשבה למראה נדיר שבנדירים, הגיעה ריטה וחשפה צמד כתפיים עירומות לגמרי. האם היא עשתה את זה בכוונה או שנשמט לה? ולמה אין לה שם משפחה? הסנסציה למחרת השידור היתה רבה.


    ריטה. חשופת כתפיים (צילום: אביגיל עוזי)

     

    כמה שצחקו עליה בבוקר שאחרי, ככה לא הפסיקו להשמיע את השיר שלה במשך חודשים אחרי כן, וריטה צחקה אחרונה. אחרי כל מיני ירדנה ועפרה וגלי ענוגות מבט וצחות גרון, היא פרצה ברעש. לא כל כך יפה, לא מאוד חסודה, לובשת צהוב וגם פושטת אותו. נכון, זה בכלל לא קליפ הקטע הזה, מסתבר, אבל הוא תפס את העין יותר מאלף קליפים אחרים. (מירב קריסטל)

     

  • הכתפיים החשופות של ריטה

     

    עכשיו תורכם - ספרו לנו מה היה הקליפ שהשפיע עליכם בילדותכם ולמה. אל תתביישו - טקבקו


  •  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים