כחמישה אחוזים מהילדים סובלים מאלרגיה לסוג כלשהו של מזון. האלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון למרכיבים חלבוניים באוכל, שמתבטאת ביצירת נוגדנים שתוקפים את הגוף, וגורמים לשרשרת של תגובות.
חשבתם ששוקולד ותות הם מחוללי האלרגיה העיקריים? טעות. ברוב המקרים האחראים הם מספר מצומצם של מזונות: חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים, סויה, שומשום ודגים.
לא כל נזלת או התעטשות היא אלרגיה למזון. קיימים תסמינים מוגדרים של תגובה אלרגית למזון, שנעים בין תגובה מיידית בתוך מספר דקות, לתגובה מאוחרת יותר, שמתרחשת לעתים גם אחרי מספר ימים.
תגובת האלרגיה המיידית, הנקראת בשפה הרפואית "תגובה אנפילקטית", מתרחשת בתוך מספר דקות לאחר האכילה. היא מתבטאת בפריחה, גרד, התנפחות, הקאה, קשיי נשימה וירידה בלחץ הדם. תגובה זו עלולה להיות מסכנת חיים, בעיקר בחשיפה חוזרת למזון האלרגני.
תגובת אלרגיה מאוחרת מופיעה בעיקר אצל תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם, וכוללת הקאות, שלשולים או חוסר עלייה במשקל - לרוב בעקבות אלרגיה לחלב.
למעשה אין דרך לחזות אם הילד יהיה אלרגי או לא, זאת משום שהאלרגיה מתפתחת רק לאחר החשיפה למזון. אבל יש ילדים עם שכיחות גבוהה יותר לאלרגיה למזון - למשל כאלה שלוקים באסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס).
אין דרך לחזות אלרגיה. צילום: ויז'ואל/פוטוס
הגורם לאלרגיות עדיין לא ברור, אולם ההשערות הן שלסיכוי המוגבר ללקות בה, קשור הרקע המשפחתי של המחלות. כאמור, 20 עד 30 אחוז מהתינוקות החולים באסתמה של העור רגישים גם לסוג מסוים של מזון.
על-פי תיאוריית ההיגיינה, המקובלת בשנים האחרונות, השיפור שחל במאה האחרונה - באיכות החיים, במצב הסוציו-אקונומי, בחיסונים ובתברואה - הביא דווקא לנטייה מוגברת של מערכת העיכול לתגובה אלרגית בשלושים השנים האחרונות.
כדי לבדוק אם אכן מדובר באלרגיה למזון, מסתמך הרופא על הסיפור הקליני: הילד אכל את המזון האלרגני ובתוך מספר דקות הופיעו תופעות של אלרגיה. הוא נעזר גם בתבחיני עור שמדגימים בתוך רבע שעה את האלרגיה, ובבדיקת דם שמראה אם קיימים נוגדנים ספציפיים.
אצל תינוקות הלוקים באסתמה של העור, ההמלצה היא שלא לחשוף אותם למזונות האלרגניים בשנה הראשונה. כדאי לזכור שביצה ממילא אין נותנים לפני גיל שנה, אגוזים לא נותנים עד גיל ילדות, כך שנותרנו עם מזונות שמכילים בוטנים ושומשום, כולל טחינה או חלבה. כך אנחנו מקטינים את הסבירות שתתפתח אלרגיה למזון הזה. אולם יש ההופכים אלרגים לאגוזים או לדגים בגילאים מאוחרים יותר.
כאמור, אצל תינוקות הניזונים מחלב אם או חלב פרה וסובלים מפריחה, הקאות, שלשולים מימיים או דמיים ממושכים וחוסר עלייה במשקל, יש לחשוד באלרגיה לחלב. במקרה זה, ההמלצה היא לתת תחליפי חלב היפואלרגניים, שמבוססים על סויה.
חלק מהתינוקות מפתחים אלרגיה הן לחלב והן לסויה. התגובה האלרגית מתפתחת באיטיות, ולכן מותאמת להם אחת משני סוגי הפורמולות ההיפואלרגניות, המכילות חלבונים מפורקים. האחת – נוטרמיגן, מבוססת על חלבון חלב פרה שעבר פירוק לחלקיקים קטנים שאינם גורמים לאלרגיה; השנייה – נאוקייט, מכילה את אבני הבניין של חלבונים (חומצות אמינו), שהגוף אינו יוצר נגדם תגובה אלרגית.
הטיפול בתגובה אלרגית שמתבטאת בגרד ופריחה כולל תרופות אנטי-היסטמיניות, דוגמת פניסטיל. אם התגובה חמורה יותר, מצוידים ההורים במזרק "אפיפן", המכיל אדרנלין. חומר זה עובד על המערכות שנפגעות מהתגובה האלרגית הקשה: הוא מרחיב את כלי הנשימה שהתכווצו, ובמקביל מכווץ את כלי הדם ומעלה את לחץ הדם שנפל.
אבל התחזית אופטימית: אצל כ-70 אחוז מהאלרגים לחלב חולפת האלרגיה עד גיל 3. אצל השאר, האלרגיה נמשכת אבל קיימת נסיגה הדרגתית בתגובה, עם העלייה בגיל. אלרגיה לביצים חולפת אף היא בדרך כלל עד גיל 3, אבל אלרגיה לשאר המזונות, ובכלל זה בוטנים ואגוזים, לרוב אינה חולפת.
אם עברו מספר שנים מאז התקף האלרגיה האחרון, אפשר להזמין את הילד למבחן נוסף למזון הנבדק, שבמסגרתו אוכל הילד כמות קטנה של המזון "החשוד" תחת השגחה רפואית צמודה במרפאת אלרגיה. אם לא נצפתה תגובה חמורה, מעלים בהדרגה את כמות המזון. כאשר אין כל תגובה חריגה, משוחרר הילד לביתו כשהוא מוגדר כאלרגי לשעבר.
