צילום: ויז'ואל/פוטוס
מי אמר שאין פה פנטזיה?
הגר ינאי, זוכת פרס גפן לספרות מדע בדיוני ופנטזיה לשנת 2007, ממליצה על חמישה ספרי פנטזיה על טהרת הישראליות. אפשר להתחיל לקרוא ולהפסיק להתלונן

בשנתיים האחרונות היתה בארץ פריחה של ספרות שעשתה שימוש ביסודות פנטסטיים, אגדיים ומיתולוגיים, בין אם מדובר בריאליזם מאגי, ספרות ספקולטיבית או פנטזיה. זו תופעה שמשמחת אותי מאוד. היא קשורה להחלצות של הספרות העברית מהשפה הרזה של שנות התשעים.

 

אני רואה בכך המשך לתחושת

הסובייקטיביות המועצמת של סופרי דור המרד השפוף, שלא חיפשו את העולם בחוץ אלא בתוך התודעה. ההבדל הוא שהפניה ליסודות מיתולוגיים, עממיים ומאגיים קשורה לדעתי לחיפוש של זהות עמוקה ועשירה יותר. סופרים צעירים מחפשים ביהדות ובמיתולוגיות שונות חומרים, לא במובן הדתי המיידי אלא במובן רוחני חופשי ורחב יותר. יש לי תחושה שגל הדמיון הזה יסחוף בשנים הקרובות למקומות מפתיעים. בין הסופרים שקשורים במידה זו או אחרת לגל הדמיון החדש אפשר להזכיר גם את שמעון אדף, שהרה בלאו, ניר ברעם, חגי דגן, אופיר טושה-גפלה ואחרים.

 

"הלב הקבור" מאת שמעון אדף (הוצאת "אחוזת בית")

ספר פנטזיה יפהפה ופיוטי. חלקו הראשון נטוע דווקא בעיירה ישנונית בדרום הארץ שמתוארת בדייקנות עדינה ומשועשעת. אמיר מור-טל הוא לכאורה ילד רגיל. אבל כדי להציל את הוריו הוא חייב לחתוך את לבו מתוך חזהו ולהטמין אותו באדמה. אמרפל איש הצל לוקח אותו לאחוזת שנער המסתורית, והוא עובר הרפתקאות רבות וניצל בעזרת טליה, ילדה אמיצה שכולה פלפל. אגדה מקסימה לילדים-מבוגרים או למבוגרים-ילדים.

 

"עולם הסוף" מאת אופיר טושה גפלה (הוצאת כתר)

זוכה פרס גפן לספר הפנטזיה הטוב ביותר לפני שנתיים. ספר שזיכה את המחבר בקהל אוהדים מסור ובמעמד כמעט פולחני במימדים המקומיים. בן מנדלסון הוא סופ-ר, מומחה בכתיבת סופים לסיפורים שהיוצרים שלהם אינם מסוגלים לסיימם. לאחר מות אשתו האהובה, מריאן, הוא יוצא לחפש אותה בעולם המופלא שלאחר המוות. הספרים של טושה תמיד מרגיעים אותי. יש השפעה מאוד מיוחדת לקריאה של סופר שלא מפעיל על עצמו צנזורה, ומאפשר לעצמו להיסחף למקומות הפרועים ביותר. אחרי קריאה של טושה אני תמיד אדם יותר נינוח ופחות ביקורתי.

 

"בנות הדרקון" מאת מרית בן ישראל (הוצאת הקיבוץ המאוחד)

בן ישראל היא אמנית בינתחומית שהרשימה אותי מאוד בספרה הקודם, 'טבע דומם'. 'בנות הדרקון' היה הפתעה נהדרת. הספר משלב את סיפורה של נועה, ילדה נטושה מהעולם שלנו, בסיפורה של עיר האושר, שנמצאת בעולם בעל ניחוח ימי ביניימי, ואשר בה מקריבים בכל שנה ילדה בת עשר לדרקון בעל אופי אבהי אכזרי ומעוות. בן ישראל הצליחה ליצור עולם מקורי ומשכנע. הגיבורות שלה הן ילדות פגיעות שבמקרים רבים יש להן עניין לא סגור עם דמות האב. מה שהכי הקסים אותי בספר הוא העושר הויזואלי שהוא יוצר, מין שטף של תמונות עמוקות, צבעוניות וקודרות, שאולי צריך להיות אמן כמו בן ישראל כדי ליצור אותן.

 

"יצר לב האדמה" מאת שהרה בלאו (הוצאת כנרת, זמורה ביתן)

ספרה של בלאו עונה להגדרה של ריאליזם פנטסטי יותר מאשר פנטזיה. הספר הזה הוא התפוצצות של יצרים ורגשות בעוצמה של רעידת אדמה. תלמה הדתיה היא מורה צעירה שמתעבת את עצמה, ומאוהבת בדודנה חנן. כשהיא מגלה שחנן מפלרטט עם בת דודתה המוצלחת ממנה, היא לשה מעפר שחור גולם, גבר שתקן, צייתן ורחב כתפיים שישרת אותה כמאהב וכבן-זוג. בלאו משלבת סיפור בן זמננו בעל אופי אישי ביחד עם מוטיבים יהודיים אגדיים קלאסיים. אני מעריצה את הכנות הרגשית של הספר, את האומץ החושפני, ואת העוצמה שבלאו מצליחה להעניק לרגשותיה.

 

 

"שלושה דברים לאי בודד" מאת יואב אבני (הוצאת כנרת, זמורה ביתן)

הספר הרענן והמתוק הזה כתוב באופן כל כך מהוקצע שקשה להאמין שזהו ספרו הראשון של אבני. אם היה פרי עטו של סופר ידוע יותר, אני בטוחה שקהל הקוראים שלו היה גדול בהרבה. אודי, שכיר של חברת הייטק שמייצרת מערכת עתידנית התומכת בקבלת החלטות, נשלח לאי קטנטן ואקזוטי כדי למכור את המערכת למלך המקומי. העניינים מסתבכים כשהוא פוגש את הנסיכה העסיסית, בתו של המלך, ואת החבר המוצלח והמרגיז שלה שיודע קונג-פו. אבני מושפע מאוד מספרו המרנין של טום רובינס, 'איך גורמים לאהבה להישאר'. אבל מדובר בהשפעה מוצלחת. תענוג צרוף.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מי אמר שאין פה פנטזיה?
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המלצות
    "הלב הקבור". יפהפה ופיוטי
    עטיפת הספר
    "בנות הדרקון". עושר ויזואלי
    עטיפת הספר
    "עולם הסוף". מרגיע
    "יצר לב האדמה". רעידת אדמה
    עטיפת הספר
    עטיפת הספר
    "שלושה דברים לאי בודד". רענן ומתוק
    עטיפת הספר
    7 לילות
    ynet ספיישל