הוליווד בהלם

שביתת התסריטאים המתוכננת החלה היום (5 בנובמבר) והוליווד מתכוננת למלחמה. השיחות בין נציגי האולפנים ורשתות השידור הגדולות לבין איגוד התסריטאים קרסו ב-21:30 אתמול, אחרי קרוב ל-10 שעות דיונים של הרגע האחרון.

הסניף המזרחי של איגוד התסריטאים כבר הכריז על שביתה בניו יורק, בדיוק כשמחוגי השעון המקומי הראו על חצות. חבריו סירבו לחכות שלוש שעות, כדי לתת הזדמנות נוספת לדיונים שעדיין נמשכו בלוס אנג'לס וסירבו להצעות המפיקים והאולפנים לערוך דיונים משותפים למזרח ולמערב, באמצעות ועידות וידיאו דרך האינטרנט. למרות נוכחות של גורמים שנחשבים מתונים בדיונים, ובהם כותבים מפורסמים כמו מארק צ'רי ("עקרות בית נואשות"), ניל בר ("חוק וסדר - מדור מיוחד") וקרלטון קיוז ("אבודים"), השיחות הגיעו לפיצוץ.

אף אחד לא שובר שביתה (צילומים: איי פי)

כבר בשבת האיגוד החל בהכנות פרקטיות לשביתה. 300 אנשים שמונו למארגני מהלכי השביתה, נפגשו כדי לתאם את פעולות המחאה. הכותבים פתחו בהפגנות היום בבוקר, החל מ-9:00 שעון ארה"ב. ההפגנות אמורות להיערך מדי יום ביותר מתריסר נקודות ציון מרכזיות בהוליווד: אולפני דיסני, פוקס, NBC, פרוספקט, פאראמונט, סוני, יוניברסל, CBS Radford, CBS Television City, וורנר בראדרז, Raleigh, ו- Sunset Gower.

לפי "וראייטי" חברי האיגוד יתבקשו לכלות 20 שעות בשבוע בהפגנות. ואולם, ישנם כותבים שמהססים להפגין מול מקומות עבודה שיידחו אותם מאוחר יותר, אחרים לא מעוניינים להפגין מול אנשים שהקפיצו את הקריירה שלהם. הוראות המחאה של האיגוד כוללות בין היתר גם סירוב לשוחח עם עיתונאים.

כרגע לא נקבע מועד חדש לשיחות ואיגוד הכותבים מוסר שהן נקטעו משום שכל הצעותיהם להעלאת רווחיהם ממכירות DVD נדחו. בנוסף, לא הוצעו להם כל הצעות לשיתוף כלכלי ברווחים מהמדיות החדשות, לא תומחרה הכתיבה לאינטרנט ולא נקבעו עמלות ותמלוגים משידור ברשת, ממכירת עותקי DVD ומאמצעי הפצה אחרים שעושים שימוש מחדש או שימוש אחר בחומרים הכתובים.

האולפנים טענו שהכותבים לא נענו לאף הצעה שהוצעה להם ושכאשר ביקשו פגישה נוספת, שתיערך ללא נוכחות של עיתונות, התסריטאים סירבו. המגשר הממשלתי שהצטרף לשיחות לפני שבוע, הוא שזימן את הפגישה המיוחדת לדיונים אתמול, אבל רוב המנהלים הגדולים של הרשתות והאולפנים לא נכחו בה.

כולם מחוייבים להגיע להפגין

לפי מצב הדברים הנוכחי, נראה שהפער בין הצדדים כה עמוק עד שגישור ביניהם לא צפוי בקרוב ועל כן השביתה צפוייה להימשך זמן רב. הסובלות העיקריות: תוכניות בידור ליליות יומיות שנבנות על מערכונים ומונולוגיים אקטואליים, כמו הטונייט שואו עם ג'יי לנו, והתוכניות הדומות שמגישים דייויד לטרמן, ג'ון סטיוארט ואחרים.

לוס אנג'לס בדכאון

"אל איי בשוק", אומרת שרי גבעתי, שחקנית שגרה בעיר. "הפחד הגדול כאן שזה יהיה כמו בפעם שעברה שזה יכניס את לוס אנג'לס לדיכאון, ככה קראו לזה אז. זו תעשייה שלמה שמשפיעה על עוד תעשיות. כל האנשים שעובדים בסטודיואים אוכלים במסעדות בצהרים, עובדי תפאורה ובמה מושבתים - הכל משתתק. ובסך הכל מה הם רוצים? 3 סנט מ-15 דולר?

"תכלס, על מי זה משפיע? זה לא על הכותבים המולטי מיליונרים שמקבלים מיליון דולר לתסריט או 200 אלף דולר לסדרה. וזה גם לא משפיע על הכותבים הצעירים שעוד לא הצליחו לקבל עבודה. זה משפיע על הכותבים שנמצאים באמצע של הסיפור הזה, שכל המשכורות שלהם מגיעות מהכתיבה. הם אלה שנדפקים, אלה אנשים עם משפחות והם אלה שבסופו של דבר סובלים".

ומה אומרים השחקנים?

"כולם בעד השביתה, כי זו חמדנות של הסטודיואים. כמו שפעם אמרו 'מי יראה DVD' והיום הכל DVD, אותו דבר עם האינטרנט. אי אפשר לבטל את המדיה הזאת כי כל העולם עובר אליה. יש לסטודיוז כל כך הרבה כוח, כי חוץ מטלוויזיה וסרטים יש להם כסף ממשחקי וידיאו וממרצ'נדייז. הם כל כך חזקים, שנראה שזה לא מזיז להם. זה יזיז להם כשזה יהיה כמה חודשים כשתוכנית טלוויזיה פתאום תיתקע וזה ייבאס קהל שלם, אבל בינתיים יש להם כוח לעבור את השביתה הזאת בכיף".

בפוקוס על סרטים. שרי גבעתי (צילום: אייל נבו)

את נפגעת מהשביתה?

"זה כרגע לא נוגע אלי. גם כי אני לא נמצאת בתוכנית טלוויזיה, וגם כי אני בפוקוס על סרטים. אבל אם חס וחלילה השביתה תימשך 5 חודשים, זה גם ישפיע על תעשיית הסרטים. אני מקווה שזה לא יקרה".

יש לך חברים תסריטאים? מה הם חושבים על השביתה?

"יש לי חברים במאים וכותבים ואנחנו מעבירים בינינו מיילים על מה שקורה. יש לי חברים בימאים שאם השביתה תימשך מעל לשלושה חודשים הפרוייקטים שלהם יידחו לעוד שנה והם יפסידו הרבה כסף. אבל פה זה ברור לכולם: מי שיכתוב בזמן שביתה ייכנס לרשימה השחורה. מה שיפה באמריקה - כשהם מחליטים על חרם – אף אחד לא ישבור אותה. מחזיקים עד הסוף. אנחנו בארץ מכריזים על שביתה ופתאום מישהו מתחיל לעבוד. פה יש להם מלה".

יש דיבורים מתחת לשולחן

לטי גרובמן, בעלת חברת הפקות בהוליווד, יודעת לומר שחברי איגוד השחקנים אכן מפגינים כעת מול האולפנים הגדולים. "דיברתי עכשיו עם חברתי הטובה קירסטין סמית', שכתבה את '10 דברים שאני שונאת אצלך' ו'לא רק בלונדינית' והיא בדרכה להפגנה", היא מספרת.

"אבל לוס אנגלס היא פיזית עיר ענקית לכן לא ממש מרגישים אם יש תנועה ברחובות שקשורה לשביתה. מה שכן, התעשייה היא כמו ביצה קטנה ובתעשייה מאוד מורגשת השביתה, מהבחינה שכולם מדברים על זה וכותבים על זה. כרגע נגמר המשא ומתן עד הודעה חדשה. כנראה שישנם דיבורים מתחת לשולחן בין נציגי איגוד הכותבים וראשי האולפנים שכמובן מעורבים בהם כל עורכי הדין בעיר, אבל שום דבר לא רשמי".

מה התחושה הכללית בתעשייה?

"תלוי באיזה תחום אתה עוסק. ריאליטי ירוויחו מאוד מהשביתה ובסופו של דבר, אולי זה כל מה שיהיה לראות. אמנם יש המון תסריטים כשכבר נכתבו מראש, אבל בעוד חודש-חודשיים הם כבר ישודרו. תוכניות כמו דיויד לטרמן גם הולכים לסבול מזה, מפני ששם הכותבים עובדים מיום ליום ומתחילת השביתה אסור להם לכתוב כלום.

"גם אנחנו בעולם הקולנוע נהיה מושפעים מהשביתה, אבל קצת פחות. בהפקות הנוכחיות אנחנו כבר בעלי התסריט, כך שלא תהיה בעיה. תהיה בעיה עם דילים חדשים. למשל, יש לי תסריט שאני צריכה לשכתב והייתי מעדיפה שהכותבות שכתבו אותו מלכתחילה יעבדו עליו, אך לצערי לאור השביתה, זה לא יקרה".

ולמרות החשש ותחושת המצור בעיר, גרובמן מצליחה לראות גם נקודת אור בקצה השביתה: "באותה מידה אל תשכחי שיש אלפים ואלפים של כותבים שהם לא שותפים באיגודים", היא אומרת, "ואני בטוחה שכמה מהם מאוד מוכשרים, אז הם בטח יקבלו עכשיו את ההזדמנויות של החיים שלהם".