חברת פזגז תפצה לקוח בגין אי עמידה בחיובה לספק גז באופן סדיר לדירתו, בעקבות תקלה של דליפת גז. כך קבעה השופטת שלומית ברסלב מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.
לטענת התובע, במהלך החלפת שעון הגז ב-10 במאי 2006, שברו עובדי פזגז את הצינור וגרמו לנזילה בדירתו. התובע הזמין את נציגי פזגז מספר פעמים, ורק בביקור הרביעי הם הצליחו לאתר את התקלה. במהלך עשרת הימים הללו היתה דליפה של 4 קוב בגינה חויב, ובסך הכל כמות הגז שדלפה עמדה על 12.8 קוב.
לדברי התובע, לכשמצאו סוף סוף נציגי פזגז את הנזילה בצינור, דרשה פזגז תשלום של 320 שקלים בצירוף מע"מ בגין התיקון. משלא הסכים לשלם, נותק ב-9 באוקטובר 2006 חיבור הגז, וחובר חזרה לאחר 12 יום בעקבות התערבות עורך דין.
לדברי התובע, הוא שילם בגין חיבור דירתו לחברת הגז עת נכנס לדירה, בעוד היא סיפקה צינור לא תקין ולכן לא היה כלל מקום לדרוש את חיובו בתשלום זה. עוד טען, כי נגרמה לו עוגמת נפש רבה והוא איבד 8 ימי עבודה.
פזגז טענה מנגד כי אין קשר בין השיפוץ לבין הדליפה שאותרה בדירת התובע מאוחר יותר. עם זאת, היא אישרה, כי עם איתור הדליפה נותק הגז. לדבריה, על-פי התקן אסור לספק גז למתקן גז לא תקין ולכן חובה היה עליה לנתק את הספקת הגז.
השופטת שלומית ברסלב, מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, קבעה כי אמנם התובע לא הביא חוות דעת המוכיחה קשר סיבתי בין ביצוע שיפוץ במרכזיה והתקנת מונה הגז לבין הדליפה, אך משאשרה פזגז כי הדליפה אירעה בסמוך להחלפת שעון הגז בדירת התובע, עובר נטל הראייה בשלב זה לכתפיה. ואולם, פזגז לא הוכיחה כי אין כל קשר בין השניים.
נקבע, כי גם אם סברה פזגז שעל התובע רובצת האחריות לתקן את הליקוי, שומה היה עליה לבצע את התיקון באופן שיאפשר אספקת גז סדירה ומאוחר יותר לברר סוגיה זו (כפי שעשתה בסופו של דבר). אך בד בבד מוטלת על התובע חובת הקטנת הנזק. התובע בחר שלא לשלם סך של 320 שקלים + מע"מ.
נקבע, כי פזגז תפצה את התובע בסך של 750 שקלים בגין אבדן ימי עבודה ועגמת נפש, בצירוף הוצאות משפט בסך של 350 שקלים. כן נקבע, כי פזגז תזכה את חשבונו של התובע בגין כמות הגז שדלפה.
לפסק הדין בעניין שפיץ אהרון נגד פזגז גליל מערבי - לחצו כאן
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין"
