הצעת חוק חדשה: עורכי אתרים יישאו באחריות על טוקבקים
חבר הכנסת ישראל חסון, שבעבר ניסה לחייב בחוק את הטוקבקיסטים להזדהות, מנסה לרסן את האלימות המילולית בתגובות בדרך חדשה: הטלת האחריות על בעלי ועורכי האתרים הגדולים
ח"כ ישראל חסון מעלה הצעת חוק חדשה לפיה עורכי אתרים גדולים (מעל 50,000 כניסות ביום) ישאו באחריות המשפטית לתגובות (טוקבקים) המתפרסמות בהם. הצעת החוק הקודמת
של ישראל חסון בנושא, אשר ביקשה לחייב את הטוקבקיסטים להזדהות באופן מלא בעת פרסום תגובות כדי למנוע פגיעה ולשון הרע - עוררה סערה והתנגדות רבה
בקרב הגולשים.
"אנו יוצרים פה מצב חדש" הסביר ח"כ חסון, "לפיו אין כל צורך מצד הטוקבקיסטים להזדהות כאשר הם רושמים את תגובותיהם, ובכך אנו שומרים על חופש הביטוי, ומצד שני אנו מונעים מצב של הפקרות מילולית בכך שאנו מפקידים את האחריות על תוכן האתר בידי מנהליו".
בהצעת החוק החדשה, אשר תונח היום (ד') על שולחן הכנסת, חסון מנסה להשוות את האחריות המוטלת על עורכי האתרים ובעליהם, לזו של העיתונים בדפוס, כאשר ההקבלה של טוקבקים היא פרסום של "מכתבים למערכת".
סקר חדש
רוב הגולשים לא קוראים טוקבקים
אדר שלו
מכון גיאוקרטוגרפיה בדק ומצא כי רק 32 אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל קוראים את שובל התגובות שבסוף כתבה. והמגיבים? לדברי הנסקרים, מדובר באנשים משועממים
יש לציין, כי גם במצב המשפטי הקיים כיום, במסגרת חוק לשון הרע, ניתן להטיל את האחריות על הגוף המפרסם את התוכן הפוגע. כך למשל, הוגשה תביעה כנגד אתר nrg על לשון הרע בגין תגובה שהתפרסמה באתר. כך שלא ברור מה באה לחדש הצעת החוק הנוכחית.
נוהל "הודעה והסרה" יעוגן בחוק?
בראיון ל-ynet, הסביר יועץ התקשורת של ח"כ חסון, משה קלוגהפט כי בעלי האתרים מרוויחים כלכלית מן הטוקבקים, ולכן יש להטיל עליהם את האחריות. קלוגהפט ציין כי יכול להיות שנוהל "הודעה והסרה", שבו מי שנפגע מהתוכן שפורסם יכול לבקש את הסרתו ללא צורך לתבוע משפטית, יעוגן במסגרת החוק החדש. גם כאן, מדובר בכפילות מסויימת, שכן נוהל "הודעה והסרה" נכלל כבר בתזכיר חוק מסחר אלקטרוני (מסמך PDF).קלוגהפט טען כי ההצעה החדשה אינה באה לצנזר את האינטרנט, אלא לעגן את האחריות המשפטית בחוק. "אין כוונה להתחיל לרדוף אחרי כל ילד זב חוטם שפותח בלוג", אמר. לדבריו, הצעת החוק, על פי מספר הכניסות היומיות, אמורה לכלול רק את 20 האתרים הגדולים בישראל.
לגבי האפשרות של להשאיר את הנושא בידי עורכי ובעלי האתרים, קרי הסדרה עצמית, הסביר קלוגהפט כי בעלי האתרים לא טרחו להגיע לישיבה בה הייתה אמורה לידון ההצעה ולכן הונף "שוט החקיקה", כדבריו.
מומלצים
