ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל עבר בעקבות רפורמת בכר מהבנקים לגופים אחרים. ח"כ חיים אורון חושש לגורל הכספים שלנו ונלחם בעוז להקמת מערכת פיקוח אמינה עליהם
פורסם:
09.11.07, 09:01
אם אתם מושקעים בקופות גמל או קרן נאמנות שעברו מהבנקים לניהול גופים אחרים בשוק ההון, יש לכם ממה לדאוג. בהודעות המעבר שקיבלתם מהבנקים אין אפילו רמז לאמינות המנהלים החדשים שישחקו מעתה בכסף שלכם. אינכם יודעים בוודאות מה הסכנות שאורבות לו ולביטחונכם הכלכלי, אם חסכתם אותו כאמצעי קיום בגיל הפרישה או סתם בתור "גרוש לבן ליום שחור".
בעיקר מסתירים מכם שהפיקוח על הטיפול בכסף הזה רופף מעתה בהשוואה לפיקוח על הבנקים, עם כל חולשותיו הידועות. אלא שמעכשיו לא תהיה לכם אפילו כתובת, ולו רק לזעוק חמס, אם קופה או קרן יפשטו את הרגל בגלל השקעה מפוקפקת.
ניצני הסכנה אצלנו נבטו בעקבות רפורמת בכר, לפני 4 שנים. הממשלה נרדמה בשמירה בהתאמת מנגנוני הפיקוח לשוק ההון החדש. הפיקוח מפוצל היום בעיקר בין בנק ישראל לממונה על שוק ההון והביטוח, וחולקות אותו גם הרשויות לניירות ערך וההגבלים העסקיים. אבל הממשלה מתעלמת מאחריותה להכריע במאבקי היוקרה והכוח שהתפתחו עם הרפורמה, על כתר המפקח העליון, והללו יוצרים בינתיים חורים גדולים ברשת הפיקוח הקיימת.
קול קורא במדבר
המחדל רובץ גם לפתחה של הכנסת. היא חוקקה את רפורמת בכר, היתה מודעת לפרצה, שלא נסגרה בוועדת בכר בגלל עוצמת המאבקים, אבל לא תופסת ששתיקתה מפקירה מאות אלפי חוסכים תמימים לגורלם. ביתיים רק קול אחד מנסה להזעיק עולם ומלואו, של ח"כ חיים (ג'ומס) אורון, נציג מרצ וזקן חברי ועדת הכספים, אבל זהו קול קורא במדבר. לחברי הכנסת יש עסקים חשובים יותר, וגם את שר האוצר הוא לא מזיז.
אפילו התקשורת אדישה. לזעקה של ג'ומס בוועדה שפורסמה בשעתו ב-ynet, לא היה הד. הוא ניצל דיון על תקנות חדשות לקרנות הנאמנות, שנועדו "להכניס לשוק מכשירים חדשים ולהסיר חסמים כדי שיפעלו בצורה יותר אפקטיבית לטובת המשקיעים", כדברי יו"ר רשות ני"ע, משה טרי. ג'ומס תמך בהן, אבל גם התוודה שכל דיון כזה מביא אותו "להרגשה היסטרית שמערכת הפיקוח על המכשירים הפיננסיים היא לקויה".
"אם היה לי מספיק כוח הייתי אומר לחברי, אל תאשרו אף מכשיר פיננסי נוסף עד שלא יאחדו או יסדירו את מערכות הפיקוח", זעק שם. "אני אומר באחריות - כספים שהיו לפני רפורמת בכר במערכת מפוקחת מאד, גם אם התגלו בה כשלים, נמצאים היום במעבר והפיקוח איננו עוקב אחריהם. אנשי עסקים מרכזיים, שלא מצליחים לקבל הלוואה של מאות מיליונים בבנק אחד, מקבלים אותה מגוף חוץ-בנקאי שמושקעים בו כספי אלמנות ויתומים. אם שם תהיה נפילה, פרשת חפציבה תהיה כלום ליד זה".
ג'ומס מעריך את עבודת הרשות, אבל אם טרי שואף להתאים את שוק ההון הישראלי לשינויים שעברו על השוק העולמי, מדוע זה לא כולל את השינויים שעברו שם גם על מערכות הפיקוח? גם שם היו בכל מדינה מספר רשויות פיקוח אבל בעשרות מדינות הן כבר התגבשו לאיחוד מלא או חלקי. מדוע אצלנו ממשיכים להתקוטט המפקחים מבנק ישראל והאוצר להתקוטט מי ישגיח על הגופים הפיננסיים שהחליפו ידיים?
"כולם מדברים על האזרח שאמור להיות השוטר", לגלגל ג'ומס על תכלית רפורמת בכר לשחרר את המשקיע הקטן מהתלות בבנקים ולחזק את חופש בחירתו בשוק החדש. "איזה שוטר"? הוא שאל את טרי, "הרי גם אזרח שיקבל יעוץ מקצועי לא ידע אם הכסף שהפקיד בקרן פנסיה פלונית בעצם הלך לאיזו חברת ביטוח שנתנה אותו כמימון ביניים לעסקה אלמונית, ומערכת הפיקוח עליה הרבה יותר קטנה היום. המערכת כבר לא מכסה את כל השטחים האפורים שנוצרו בין המכשירים החדשים, והאזרח יודע פחות ופחות מה באמת עושים בכספו".
"מדובר בפצצת זמן"
"נכנסתי לעניין הפיקוח על שוק ההון מתוך אובססיה", אומר ג'ומס, "אחרי שהשתפשפתי בו לפני ואחרי העיסוק בחוק בכר, והיום אני מבין שללא פיקוח הדוק והולם על השחקנים החדשים, מדובר בפצצת זמן שתתפוצץ בפנים של האלמנות והיתומים אם יאבד מקור פרנסתם בגלל גורם לא אחראי שהשקיע אותו על קרן הצבי".
ג'ומס נחשף לסכנה לפני שנתיים, בכנס קיסריה, ממחקרים של אבי בן-בסט ומומי דהן, לשעבר בצמרת האוצר. "בדיונים על רפורמת בכר כבר הזהירו אותנו
שהכסף הגדול שמונח במערכת הבנקאית ונשלט על ידה, יצא למקומות אחרים שהפיקוח עליהם פחות הדוק. משה טרי מבקש ממני להתבטא בזהירות, ולסמוך על הפיקוח שלו ושל האוצר, אחרת אני מפחיד לשווא את השוק, אבל מצד שני הוא מודה שהם בתהליך של שינוי והפקת לקחים. גם הממונה על שוק ההון והביטוח ידין ענתבי אמר לי אז, תהיה רגוע, אני אפעיל את הפיקוח שלי. אבל ענתבי גם הודה אז שבתחום פיקוחו (חברות ביטוח, קרנות הנאמנות והפנסיה, וקופות הגמל שיצאו מהבנקים) יש שטחים אפורים ואין לו מספיק כוח אדם לכסות אותם.
"אני לא מוכן להיכנס לשאלה אם רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, צריך להעביר את המכונה המשומנת שלו עם עשרות אנשיה לידי ענתבי. גם עולות כאן סכנות הריכוזיות וניגוד העניינים. גורם אחד יצבור כוח מפחיד וחשוף ללחצים פוליטיים כפי שהזהיר בן-בסט; ואם זה הרגולטור שמכתיב את כללי הפיקוח ומעורב בניהול המערכות, איך יוכל להיות גם המפקח עליהן? האחריות שלי כחבר הכנסת היא לדאוג שהממשלה תעשה סדר וביטחון גם בתחום הרגיש הזה. אותי מדאיג גורל החסכונות הפנסיונים, שאצלנו כמו בעולם מתנקזים לקבוצה קטנה שמגלגלת אותם. אם יהיה מעליהם מפקח יחיד או מפקח מתאם, בזה צריכה הממשלה להכריע ומיד. אי הטיפול לא מקטין את עוצמת הסכנה".
שריר בגודל אגוז
לפני 4 חודשים העביר ג'ומס החלטה בוועדת הכספים לדרוש מהממשלה ליישם את המלצת ועדת בכר מ-2003 להקים צוות שיקבע את מבנה הפיקוח הרצוי עד מאי 2005. הצוות לא קם עד היום. בסוף אוגוסט הוא חזר ותבע זאת במכתב לשר האוצר, בו התריע כי "נוצרה בשוק חשיפה מסוכנת של כספי החסכון של המוני ישראל למכשירים פיננסיים שנמצאים בתחומי פיקוח חופפים אבל נחותים מהפיקוח על הבנקים, ואם גוף זה או אחר ייפול בין הכיסאות, את המחיר ישלמו האזרחים שיאבדו את הפנסיה שלהם".
רוני בר-און השיב שהמגמה העולמית להקים רשות פיקוח מרכזית לא זרה לו והעניין נמסר למנכ"ל האוצר. בר-און כבר מינה את המנכ"ל ירום אריאב בראש ועדה ליישום לקחי רפורמת בכר. ג'ומס הבין שסוגיית הפיקוח במנדט של אריאב. הוא טעה. בירור שלו העלה כי "ועדת בכר 2" לפי כינויה, לא אמורה ליישב את מחלוקת הפיקוח . בראשית אוקטובר התריע ג'ומס במכתב שני לשר האוצר כי הפיקוח שוב נפל בין הכיסאות.
"אני מודע לקשיים בקידום העניין בשל העמדות השונות בין גופי הפיקוח הקיימים", הוא כתב, "אבל זה בדיוק המקום שבו הממשלה ובעיקר אתה, צריכים לממש את סמכותכם להקים את הצוות לבחינת הפיקוח ולגבש המלצות שיובאו לאישור הכנסת בחקיקה או בהחלטות מנהליות".
השבוע אמר לנו ג'ומס, "אני לא מכריז שכספי הפנסיה בסיכון מיידי, ושהכל יתפוצץ מחר בבוקר. הבעיה היא שמדובר כאן במערכת אשר על המתרחש בה שמעתי אמירות קשות ביותר מאנשים המצויים בה, ולחוסכים אין מקום אחר לשים בו את כספם. להגיד לך שבפרשת חפציבה אין משהו שלא קשור אליה? האם הממונה על שוק ההון ידע בכלל מה קורה שם? אין לי אתו ויכוח על עצם העניין. הוא רק לא רוצה להשאיר את הפיקוח בבנק ישראל אלא להעביר אותו אליו, ובנק ישראל אומר שזה לא יעלה על הדעת. אז אם ועדת אריאב לא תכריע, שר האוצר צריך להסכים עם הנגיד פישר ומיד על צוות בדיקה נפרד, אפילו אם בנק ישראל יידרש לוותר על חלק מסמכויותיו".
בינתיים חלף חודש וג'ומס לא שמע מלה מלשכת שר האוצר. אבל ענתבי הזדרז השבוע לפרסם את הקנסות שגזר על קופות גמל שניפחו תשואות. 37,500 שקל לכל חברה. העיקר לעשות שריר אפילו בגודל אגוז. לכם, המשקיעים המודאגים, נותר רק להתפלל.
ערוץ כלכלה כתבות ופרשנויות בנושאי כלכלה וכספים, בארץ ובעולם. דגש על כתבות בנושאי שוק ההון והבורסה היי-טק, נדל"ן בנקאות, מדיניות כלכלית יחסי עבודה, צרכנות פיננסית. מניה שער כסף, בורסה דולר שערי מדד, מטבע מסחר טרייד, מניות, שערים שקל החלפת העברת המרה יורו מט"ח הבורסה שוק ההון נפט צרכנות קריירה שערי מטבע מטבע חוץ וול סטריט מסחר מט"ח
