"איך מסבירים לנכדים שסבתא מתה בלי סיבה?"
ציונה בצלאל נהרגה בשבוע שעבר בעת שהמתינה לאוטובוס ונהגת שאיבדה שליטה פגעה בה במבשרת-ציון. בניה מספרים על אישה שיצאה באחרונה לגמלאות ופתחה פרק חדש בחיים, ועל הקושי העצום להסביר לנכדים מה קרה לסבתא האהובה. כך נראית התמודדות של משפחה אחת עם הקטל המשתולל בכבישי ישראל
שישה בני אדם נהרגו אתמול (א') בשלוש תאונות דרכים. ארבעה מהם נהרגו אמש בתאונת דרכים בין מצפה-יריחו לכפר-אדומים. התאונה אירעה כאשר כלי רכב התנגש באוטובוס בכביש שבין שני היישובים. מוקדם יותר נדרסה למוות ילדה בצומת רביבים, ובתאונה חזיתית סמוך לבית-גוברין נהרגה אישה.
שישה הרוגים בדרכים ביום אחד:
בסוף השבוע האחרון נהרגו ארבעה בני אדם בתאונות דרכים ברחבי הארץ, ונדמה כי הכלבים נובחים, השיירה עוברת ומניין ההרוגים רק גדל והולך. סיפורה של ציונה בצלאל הוא סיפור אנושי אחד של חיים שנגדעו ברגע של טעות בכביש. למרבה הצער, סיפורה כנראה לא יהיה הסיפור האחרון.
באוגוסט השנה - זמן קצר לאחר שפרשה לגמלאות - נסעה ציונה עם שני בניהּ לטיול תרמילאים בהודו. החופשה המיוחדת היתה לאירוע הרשמי שפתח את הפרק החדש בחייה. אחרי שנים רבות שבהן עבדה כמזכירה בתחנה לבריאות הנפש בירושלים, יכלה ציונה לפנות לאפיקים חדשים. היו לה תוכניות רבות לעידן החדש בחייה; היא באה להרצאות, התנדבה ב"יד לבנים" וב"יד לקשיש" והשקיעה זמן רב ואהבה לחמשת נכדיהּ.
ציונה ובנהּ בטיול להודו, לפני שלושה חודשים
לפני 15 שנה קיבלה בצלאל את חייה במתנה, כשניצלה בנס ממתקפת ירי שבה פתח אחד החולים בתחנה לבריאות הנפש שה עבדה. ארבע מחברותיה לעבודה נהרגו, וציונה - שהסתתרה מתחת לשולחן - התחמקה מכדורי היורה. לפני כמה חודשים חגגה יחד עם משפחתה המורחבת ואחותה התאומה את יום הולדתה ה-60.
ביום שני שעבר בשעות אחר הצהריים עשתה בצלאל את דרכה לבירה, לפגישת הדרכה במרכז "יד לבנים", שם התנדבה בזמנה הפנוי. בניהּ סיפרו כי תמכה במשפחה שיקירהּ נהרג באסון טביעת הצוללת דקר. מדי שבוע היתה עושה בצלאל את דרכהּ לירושלים ברכבהּ הפרטי, אך דווקא ביום שני שעבר בחרה לנסוע לפגישה באוטובוס. "לעולם לא נדע מדוע בחרה לנסוע דווקא באותו היום בתחבורה ציבורית", אמר בעצב בנהּ שמוליק.
ציונה עמדה מחוץ לתחנת האוטובוס והמתינה לאוטובוס קו 155. אלא שברגע אחד של אובדן שליטה - נגדעו חייה. נהגת מכונית פרטית עלתה על המדרכה ופגעה באנשים ששהו באזור התחנה. הנוסעים שהמתינו בתוך התחנה ניצלו, ואולם ציונה, שהמתינה בחוץ, נפגעה אנושות ונפטרה זמן קצר לאחר מכן.
"אנשים פה נהרגים על ימין ועל שמאל, לחינם"
שבוע חלף, ובני המשפחה מתייסרים עם השאלות הבלתי פתורות שהותירה האם אחרי מותה, ועם הקושי העצום - כיצד להסביר לנכדים הקטנים שסבתם נהרגה בתאונת דרכים, מבלי שעשתה כל רע. "אמא אפילו לא היתה על הכביש, זה פשוט מוות לחינם", אמר שמוליק. "לקחנו את הנכדים להלוויה כדי ליצור פרידה - אבל אין בזה פרידה ונחמה. סבתא היתה דמות מרכזית בחייהם ופתאום - לך תסביר להם פתאומיות וסתמיות של מוות שכזה".
לשמוליק בטן מלאה על החברה הישראלית, שממשיכה את חייה בשלווה בזמן שמיטב אנשיהּ מקפחים את חייהם בכבישי הארץ. "אנשים פה נהרגים על ימין ועל שמאל, לחינם. יש חוסר כבוד והבנה בחברה שלנו לכלי הזה - המכונית. אנשים ממאנים להבין שהכלי הזה לא רק מוביל אותנו ממקום למקום, אלא הוא יכול להיות מכונת רצח. כך, ברגע אחד וטעות אנוש מטורפת - אמא שלי נהרגה סתם, בלי שום סיבה".
ימים ספורים לאחר התאונה הקטלנית, הגיע שמוליק, חבר קיבוץ גרופית שבדרום, אל מקום התאונה במבשרת-ציון. כשראה כיצד ממשיכים החיים בשלהם, התנועה זורמת ואנשים רבים עומדים בתחנת האוטובוס מבלי לדעת מה אירע בה, החליט לעשות מעשה - תלה שלט והפגין. "היה קשה לי לראות שאין שם כלום, שום איזכור, למוות הנורא הזה - לחיים שנגדעו. לא הייתי מוכן שאנשים ימשיכו לעבור שם מבלי להבין שבמקום הזה מת אדם לשווא".
- מאז תחילת השנה נהרגו בדרכים 376 בני אדם. סעו בזהירות
לפנייה לכתב/ת 
