מעצבי מדיניות בישראל ובארה"ב בונים את אולם "ועידת אנאפוליס" בשיטת פלקל, שגרמה להתמוטטות סדרתית עקובת-דם של אולמות אוסלו, קהיר, חברון, וואיי, שארם, קמפ דיויד 2 וההתנתקות. הם בונים את האולם בהנחה שאבו-מאזן אימץ מנטליות של שלום, וכך הם מעניקים ניצחון נוסף לעולם האשליות הפשטני במציאות המורכבת של המזרח התיכון.
פרופסור מאג'יד חאדורי ז"ל מהאוניברסיטה היוקרתית ג'והנס הופקינס בארה"ב, שהיה בר-הסמכא המוביל בעולם להגדרת שלום ומלחמה על-ידי הערבים, ציין שהם רואים בשלום אמצעי טקטי להשגת היעד האסטרטגי – הכנעת האויב. השלום מהווה הפסקה זמנית במלחמה הקבועה באויב ו/או בכופר.
ספרו של חאדורי, "מלחמה ושלום לפי חוקי האסלאם", מבהיר את פשר הרצף המדהים של 1,400 שנה - מאז המאה השביעית – של מלחמות , טרור והפרה אלימה של הסכמים, אמנות ובריתות בין ערבים, בין מוסלמים ובין ערבים לבין שאינם ערבים.
להלן כמה ציטוטים מהספר:
"מוסלמי רשאי לחתום על הסכם עם אויב רק במצב של קטסטרופה... עליו לחזור לנתיב המלחמה כאשר פג תוקף ההסכם... מוסלמי מנוצח מתמיד במאבק, וממתין ככל הנדרש לסיבוב הבא... אם אין אפשרות למוסלמי לעמוד בהסכם הוא רשאי להכריז עליו כמבוטל... הסכם הוא זמני, מכיוון שיחסי מוסלמים-כופרים אינם יחסי-שלום, אלא יחסי-מלחמה... אב-הטיפוס להסכם עם כופרים הוא הסכם חודייביה של הנביא מוחמד עם אנשי מכה (628 לספירה), לפיו הסכם תקף רק אם הוא מקדם אינטרס מוסלמי... אפשר לבטל כל הסכם או ברית הפוגעים באסלאם... אפשר להגיע להסדר עם כופרים רק על בסיס זמני... שלום זמני תואם את עקרונות האסלאם".
נחישות מהנדסי אנאפוליס לדבוק בשיטת הפל-קל ולפעול בניגוד לתורתו של פרופסור חאדורי, שקולה להתנהלות מתמטיקאים ופיזיקאים בניגוד לתורות היחסיות וכוח משיכת כדור הארץ של אלברט אינשטיין ואייזיק ניוטון.
לעומת זאת, ספרי הלימוד, כהני הדת, העיתונות, הרדיו והטלוויזיה הרשמיים של אבו-מאזן מהדהדים השכם והערב את תורת חאדורי, מטיפים ל"שחרור" ירושלים, הגליל, יפו, אשדוד והנגב, להשמדת המדינה היהודית, להאדרת מתאבדים ולג'יהאד. מערכת החינוך לשנאה מעניקה סימוכין למסקנה מרכזית מספרו של פרופסור חאדורי: הסכסוך הפלסטיני-ישראלי אינו על גודלה – אלא על קיומה – של המדינה היהודית, השוכנת באזור המוגדר על-ידי הערבים "נחלת האסלאם".
חאדורי מוסיף שהגי'האד מהווה מצב נורמלי של מלחמה בכופרים. "פועל יוצא של שבטים שואפי-מלחמה... האסלאם הפך מלחמות בין-ערביות למלחמות קודש... האתנחתה במלחמה היא שלום... הג'יהאד עבר שורת שינויים, שמשמעותם אינה זניחת המטרה, אלא השעיה זמנית והפעלה מחודשת בעת הצורך... אין פשרה (קבועה) עם כופרים".
ועידת אנאפוליס מבוססת על אסכולות "שטחים תמורת שלום" ו"שתי מדינות לשני עמים", המהוות פסק זמן לשיפור עמדות הצד הערבי במלחמה הקבועה - שלב בהגשמת יעדי הג'יהאד. המשך ההתעלמות מתורתו של חאדורי – שצפתה את לקחי 14 השנים מאז אוסלו – מזרימה אדרנלין לוורידי אויבי ישראל, מקצינה את ציפיות ותביעות הערבים, שופכת שמן ולא מים על מדורת הטרור, מתסיסה את המזרח התיכון, מקרבת את ישראל למלחמה כוללת בתנאים גרועים יותר, מוסיפה מוקדי עימות עם ארה"ב ומצמצמת את הסיכוי לשלום.
כך לא בונים ועידה!
יורם אטינגר, מומחה לענייני המזרח-התיכון וארצות-הברית, לשעבר ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון
למאמר באנגלית - לחצו כאן
