שתף קטע נבחר

האם אין וירוסים למק ומיתוסים נוספים

מספר שמועות, שיטות, אמונות וכדומה וייבחנו האם הן נכונות, האם אכן כך צריך לעבוד או שמדובר במידע לא מבוסס

לאחר שנים רבות בהן שאלתי “מדוע אתם עושים זאת כך?” ונעניתי: “אמרו לנו שככה צריך”, החלטתי לקבץ את השמועות השונות שמסתובבות. נציג כאן מספר שמועות, שיטות, אמונות וכדומה וייבחנו האם הן נכונות, האם אכן כך צריך לעבוד או שמדובר במידע לא מבוסס.

 

אמרו לי שלמקינטוש אין וירוסים

כמעט נכון. שיטוט קצר ברחבי האינטרנט העלה כי בחודש פברואר 2006 (כן, לפני כשנה וחצי...) התגלה וירוס שעבר באמצעות תוכנת iChat וכינויו OSX/Leap-A. הבחור התחזה לקובץ JPEG אך בשמו הופיעה הסיומת tgz.

 

סיומת זו אופיינית לקבצי מערכת שברובם נסתרים מעיני המשתמש. כל משתמש מחשב מתחיל

לומד שלא לפתוח קבצים מצורפים אם אינו מכיר את השולח, אולם כאן נוצרה בעיה מכיוון שהקובץ הועבר באמצעות תוכנת מסרים.

 

לא ניתן היה למצוא מידע כלשהו אודות נזקים שגרם אותו וירוס. בעיקר אפשר למצוא עצות טובות בסגנון "השליכו אותו לסל, רוקנו הסל וחסל...". מאז, אין תיעוד לוירוס חדש. לסיכום, אי אפשר לומר שאין וירוסים למקינטוש, הרי היה אחד, פעם מזמן... ישנם מספר יצרנים של תוכנות אנטי-וירוס שעדיין משווקות את תוצרתן. באופן אישי, זה נראה די תמוה, אך יש מי שקונה. היצרנים גם מקפידים לעדכן את מסד הנתונים של התוכנות הללו (!). מה בדיוק נרשם בעדכונים הללו? לא ברור לי.

 

אמרו לי שמקינטוש לא מתאים לאינטרנט

או.קיי. כמו שנאמר, יוסטון ווי הב א פרובלם... לצערי הרב, בעת השימוש בדפדפן המקורי של מערכת ההפעלה ספארי, תופעת האתרים המשובשים מתרחשת בעוצמה רבה. אתרים רבים בארץ ובעולם, נכתבים באמצעות קוד המותאם ספציפית לדפדפן המקורי של מערכת ההפעלה Windows, הלא הוא Internet Explorer.

 

בשל כך, אתרים כאלה אינם מתפקדים כראוי בעת צפיה בהם, באמצעות ספארי. הפיתרון הוא להיעזר בדפדפנים אחרים, כגון: פיירפוקס, קמינו או אופרה. אתרים מסויימים יעבדו כמו שצריך בדפדפנים אלה, אחרים יתמידו בסירובם וכנראה שמשתמשי מקינטוש יאלצו להתעלם מהם...

  

תמונות ברזולוציה של 72 פיקסלים לאינץ' לא מתאימות להדפסה

ממש, אבל ממש לא מדוייק. כמות המידע בתמונה נמדדת בראש ובראשונה, לפי כמות הפיקסלים הכללית בתמונה. דהיינו, כמה פיקסלים לרוחב וכמה לגובה. את המידע הזה ניתן לפזר או לצופף בהתאם לצורך. לדוגמה, קובץ שצולם במצלמת ניקון די 70, מגיע בגודל של 3002/2000 פיקסלים.

 

כמות מידע זו תכסה בהדפסה את המידות הבאות: ברזולוציה של 150 פיקסלים לאינץ' (מתאימה להדפסה

 בעיתון יומי) - מידות ההדפסה יהיו 50.8/33.8 ס"מ, ברזולוציה של 300 פיקסלים לאינטש (מתאימה להדפסה בנייר כרומו) - מידות ההדפסה יהיו 25.4/16.9 ס"מ, כל זאת ללא שינוי במספר הפיקסלים בתמונה.

 

יתרה מזאת, אפילו תמונה שנלקחה ממצגת שמידותיה 800/600 פיקסלים, תאפשר הדפסה בנייר עיתון בגודל של 10/13.5 ס"מ, מידות מכובדות לכל הדיעות. לסיכום, גשו לפקודה Image > Image Size בפוטושופ, כבו את האפשרות Resample Image שבצידה השמאלי-תחתון של תיבת השיחה, הקישו את הרזולוציה הנדרשת ותקבלו את המידה המודפסת.

 

אמרו לי שחייבים להדפיס תמונות ב-CMYK

לא מדוייק. כאשר מדפיסים תמונות, בין אם הן מוצר עצמאי ובין אם משולבות עם גרפיקה, בדפוס אופסט (כזה שקודם מייצרים לוחות אלומיניום ואז מכניסים אותם למכונה) - חובה להכין את התמונות במודל CMYK. אחרת, צרות בצרורות. אם התמונות יישלחו ב-RGB, הן יעברו המרה ל-CMYK באופן שאינו בשליטתכם, אלא באמצעות תוכנת ההרצה, שרק אלוהים יודע מהן הקביעות לפיהן היא עובדת.

 

התוצאה עלולה להיות מאכזבת עד זוועתית... אותו הכלל תקף גם במקרים בהם תשלחו להדפסה במכונות דפוס דיגיטלי מתוצרת hp-indigo.

 

לעומת זאת, אם מדפסת היעד שלכם היא מדפסת הזרקת דיו או מדפסת פוטו-כימית (נמצאת בחנויות צילום), כדאי ומומלץ להשאיר את התמונות במודל RGB. במקרים אלה, המרת התמונות למודל CMYK, עשויה דווקא לפגום באיכות ההדפסה באופן משמעותי!

 

נוסף על כך, אם אתם מדפיסים בדפוס דיגיטלי (לא במכונות של hp-indigo), כדאי לנסות ולשמור את התמונות דווקא ב-RGB, כאשר הפרופיל המומלץ הוא AdobeRGB. מספר נסיונות שעשיתי בכמה וכמה מכונות, הסתיימו ביתרון איכותי בולט של תמונות RGB.

 

רוצים ללמוד עוד על אגדות? בוא להרצאה "רואים שש-שש מפגש צלמים בכיר" שבתערוכת זמן דיגיטלי 5-6 דצמבר. לפרטים

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מק עם ליאופרד
מק עם ליאופרד
מומלצים