שתף קטע נבחר

 

חורף נוסף לבושה: הקראווילות צפות בשלוליות

מפוני גוש קטיף המתגוררים באתר הקראווילות בניצן יודעים שלמתבונן בהם מרחוק ורואה שטיח של גגות רעפים אדומים, נגלה אתר הנראה פסטורלי למדי. האמת שונה לחלוטין, וקשה: גגות דולפים, שלוליות ענק, ילדה חולת אפילפסיה שמחליקה בתוך בית מוצף - וכל זה קורה כבר חורף שלישי ברציפות. מינהלת סל"ע: פניות התושבים מטופלות

כמו לא מעט אזרחים שהתעוררו באחד מלילות השבוע לקול הרעמים והגשם העז שהרעיש את גגות בתיהם, גם עופרה בן-סימון התעוררה משנתה באמצע הלילה, אך בניגוד לאלו שהתחפרו מתחת לשמיכה וחזרו לישון, בן-סימון נאלצה לתפוס מגב וגרפה את המים שהציפו את רצפת הקראווילה. משפחת בן-סימון היא רק אחת מ-508 משפחות באתר הקראווילות שהקימה המדינה בניצן למפוני רצועת עזה ב-2005. כעת מתחיל החורף השלישי לבושה.

 

מאז הגיעו לאתר, משפחות המפונים נאלצות להתמודד עם ההצפות שגורמות לשכונה שלהם להיראות כמו אגם בוץ טובעני. כמו בכל שנה, גם השנה חזרה על עצמה התמונה משני החורפים הקודמים, וגם השנה מסתבר שטיפול הרשויות נקודתי מאוד. "אני אפילו לא יודעת אם התיקון שעשו לי באמת רציני, וכנראה גם הם לא יודעים בעצמם", אמרה בכעס תמי תנעמי, תושבת האתר.

 

גם יממה לאחר הגשם הרב שירד, עדיין ניתן היה להבחין בשלוליות רבות וברטיבות ברבים מהבתים, בשל הדליפות הבלתי פוסקות. בן-סימון מספרת כי בשעה שהגשם העז היכה בגג הקראווילה, היתה בטוחה כי קירותיה הדקים יישברו והיא תקרוס תחת העומס.

 

"מהר מאוד הקראווילה הוצפה" משחזרת בן-סימון. "כל הסלון והמטבח היו מוצפים, ופשוט לא יכולנו לגשת לשם. החדרים היו קצת יותר יבשים והיתה רטיבות בכל הקירות. היינו צריכים להסתובב בחדרים בלבד, כי הסלון והמטבח היו מוצפים כל הזמן. פינינו את המים וגרפנו, אבל זה מתמלא כל הזמן מהגשם.

 

"בלילה, חוץ מהעובדה שהגשם דולף לקראווילה, הרעמים מקפיצים את הילדים שעדיין זוכרים את ירי פצצות המרגמה".

 

כמו לחיות במעברה

בבית של תנעמי, הגשם כלל לא מתנקז. "התברר לנו שהאדמה לא סופגת מים. אני כועסת מאוד. יש לי ילדה חולת אפילפסיה שהחליקה בבית מהגשם. הגשם פשוט נכנס פנימה וכל היום אנחנו צריכים לגרוף אותו. כל הקירות רטובים לגמרי - זה פשוט קטסטרופה".


בוץ במקום שלולית (צילום: אמיר כהן)

 

לדברי תנעמי, הטיפול בתקלות לוקה בחסר. "ביקשתי כבר בשנה שעברה שיחליפו לי את הרעפים, ולא עשו את זה. השבוע הגיע עובד ששם טיח, ואמר שהוא מקווה שזה ימנע את הדליפות. אני לא מוכנה להמשיך כך. אנו משלמים שכירות על הקראווילה, אחרי שגירשו אותנו מגוש קטיף. שם חיינו בתנאים אחרים לגמרי. איך אפשר לחיות ככה עם סמרטוטים ודליים בבית כמו בימי המעברה?"

 

לא הרחק משם נמצא ביתהּ של משפחת מורחי. "זה מתחיל בטפטופים קטנים", סיפרו בני המשפחה. "אחרי זמן קצר הבית היה מוצף כולו. הילד קם בלילה וסיפר לנו שיורד עליו גשם. לקחנו אותו מהר אלינו, ואז ראיתי שכל המיטה שלו רטובה לגמרי. התקרה הוצפה לגמרי, ומהר מאוד הבית כולו".

 

התלונות חוזרות על עצמן כשעוברים מבית לבית: רטיבות בכל הקירות, טפטופים, דליים וסחבות מוכנים בפתח של כל קראווילה כמעט. באזור שבו מתגוררים תושבי נוה-דקלים וניסנית התנקזו מי גשמים באופן שכבר סיכן חיי אדם, ואפילו כלי רכב לא הצליחו לעבור שם.

 

"הממשלה לא מספקת תשובות"

ליאור כלפה, תושב המקום שהיה עד לא מזמן יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף, אמר כי "למתבונן מהצד זה נראה פסטורלי מאוד - גגות אדומים; אבל התמונה שונה לגמרי בפנים. הבעיה העיקרית היא הניקוז. המקום נבנה בחופזה, ולא בנו את זה היטב. זה גרם לשלוליות ענקיות ולבעיות רבות. אני רוצה להזכיר שאנשים יחיו כאן לפחות עוד כמה חורפים".


סכנה לתושבים (צילום: אמיר כהן) 

 

התושבים מספרים כי כל ניסיון לקבל תשובות ממשרדי הממשלה נכשל, וכי האחריות מועברת ממשרד למשרד. "על הקראווילה עצמה אחראי בחלק מהמקרים עמיגור, על התשתיות המועצה האזורית ולא ברור מי ממש מטפל. זה הרי מה שמאפיין את הטיפול בנו לאורך כל השנים - ההתעלמות של משרדי הממשלה", אמר אחד התושבים.

 

תושבים רבים בניצן עדיין אינם יודעים להיכן יעברו באתרי הקבע. חלקם אמורים לעבור ליישובים החדשים שייבנו במזרח חבל לכיש, אך כרגע יש התנגדות של הארגונים הירוקים ועבודות הפיתוח עדיין לא החלו. תושבים שביקשו להיכלל בהרשמה ליישוב ניצן קיבלו תשובה שלילית, הואיל והם אינם תושבי נווה דקלים. "כאילו לא די במה שעברנו, אנו גם צריכים לסבול", סיכמה אחת מתושבות האתר.

 

דוברוּת מינהלת סל"ע מסרה בתגובה: "המינהלת מטפלת בכל פנייה המגיעה אליה בנושא זה בשיתוף עם משרד השיכון, שאחראי על הנושא בהתאם להחלטת ממשלה".


פורסם לראשונה 24/11/2007 21:04

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אתר הקראווילות. "הקירות רטובים"
צילום: אמיר כהן
בוץ ועוד קצת בוץ
צילום: אמיר כהן
מומלצים