נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, השווה היום (שבת) בין מצב זכויות האדם בישראל לזה שבארצות הברית. הוא אמר כי בית המשפט העליון מגן על זכויות האדם בישראל, בניגוד לנעשה בארצות הברית.
בכנס הפורום למשפט וחברה של מכללת נתניה, שנערך במלון נווה אילן, אמר ברק: "האמריקנים נתפסו עם המכנסים למטה אחרי ה-11 בספטמבר. האמריקנים עושים דברים שלא יעשו. אני חושב שיש שם הפרות של זכויות אדם שלא יעשו והם עוד יצטערו על זה וישלמו על כך פיצויים. לא כן אנחנו. משום שבית המשפט העליון הכין את הכלים. הוכנו הכלים להתמודדות עם המציאות הזו שלצערנו היא לא רק 11 בספטמבר. הכנו כלים שמגנים על זכויות האדם גם בתקופת שלום וגם בתקופת מלחמה".
| אהרון ברק: |
|
| לא לאפשר לכנסת את המלה האחרונה / רונה טל |
|
נשיא העליון בדימוס ברק אמר כי ככל שיש יותר חורים שחורים במערכת המשפטית, כך נפגעת הדמוקרטיה. את המציעים לפסול התערבות בג"ץ בנושאי ביטחון הזהיר: "חור שחור בישראל לא יהיה חור שחור בהאג, שם אין חוסר שפיטות" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הוא לא פספס את ההזדמנות לתקוף את שר המשפטים, דניאל פרידמן. ברק: "אני והנשיא שמגר, שזה יחד בערך 20 שנה שמרנו במיוחד מכל משמר שלא תהיה התערבות. היו לי ששרי משפטים שהיו לי קשים מאוד. אבל אף פעם לא נשברו הכלים, משום שגם אני וגם שר המשפטים הבנו שמערכת היחסים בינינו חשובה יותר מאגו של כל אחד".
לגבי הפרדת הרשויות, אמר השופט בדימוס ברק: "אין דמוקרטיה בלי הפרדת רשויות, אין דמוקרטיה בלי רשות מחוקקת, אין דמוקרטיה בלי זכויות אדם. אני נזעקתי ברגע שהממשלה שאלה את נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, איפה כתוב שהיא מנהלת את מערכת בתי המשפט. באותו רגע אני נזעקתי משום שבאותו רגע מה שקרה הוא שגדר הביטחון, בין הרשות השופטת לרשות המבצעת נבקעה. משום שאם שמים סימן שאלה על מי מנהל את הרשות השופטת המשמעות היא שהממשלה מנהלת את הרשות השופטת וברגע שזה קורא אין עצמאות לרשות, ואז אם אין עצמאות - אין דמוקרטיה".
ברק התייחס גם לקשר בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. "אין דמוקרטיה בלי כנסת. זה ברור לגמרי. אם תעברו על הפסיקה תראו כמה הפסיקה שלנו במבט היסטורי, כמה שהיא מגינה על הכנסת שלנו. ההצעה שהממשלה הפיצה, אומרת שרק שני חוקי יסוד יזכו להגנה, תשעה חוקים חוזרים למצב הקודם שלהם. ככה מגינים על הכנסת? שחוקקה אותם ועשתה שימוש בסמכותה המכוננת?"
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אמר בדבריו כי בתקופה שבנימין נתניהו היה ראש ממשלה, הוא יכל היה להעביר חוק בנושא הפרדת הרשויות: "החיץ בין הרשות השופטת לרשות המבצעת לא מוסדר באופן סטוטורי, כי לא יושמו המלצות של ועדה בנושא. אם הייתי הולך על השינוי הסטטוטורי בתקופה של ביבי, אתם יכולים להיות בטוחים שזה היה עובר. אתם יכולים לומר על ביבי הרבה שדברים אבל מבנה חוקתי הוא יודע".
הוא הוסיף כי חוק הביקורת השיפוטית נמצא בעיון אצל ועדת השרים לענייני חקיקה. "זה צריך להיות קרוי - חוק שלילת הביקורת השיפוטית. זו שאלה שצריך להיות עליה דיון ציבורי ולדעתי אין תשובה שמניחה את הדעת על העניין הזה. ולא רק את זה אומרים. אומרים גם, וזה בחוק שבדרך, אנחנו רוצים תחומים שבהם לא תהיה ביקורת שיפוטית. מה שנקרא התחומים הלא שפיטים.
"ברור שלא הכל שפיט. הנה דוגמה, אנחנו לא מפעילים ביקורת שיפוטית כשאין פגיעה במרקם החיים הדמוקרטי. שאלת השפיטות של ביתה משפט העליון היא שאלה פתוחה. יש שופטים שמעוניינים בזה ויש שלא. זה ויכוח לגיטימי. הוויכוח היחיד הוא על המחיר. ואני רוצה להראות לכם את המחיר, אם השפיטות תהיה קצרה. כל חברה צריכה לערוך את הוויכוח הזה ואני שמח שהוא נערך. כאשר יש תחום שאין עליו ביקורת שיפוטית - מה המשמעות של האמירה?"
