פרידמן תקף דברי שופטים בנושאים שבמחלוקת
שר המשפטים ספג ביקורת מנשיאת בית המשפט העליון ומקודמהּ בתפקיד בכינוס משפטי בנווה-אילן, ולא נשאר חייב. לדבריו, הפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון אינה נובעת מהמאבק בינו לבין בייניש, אלא מהשתלטותו של בית המשפט והתערבותו בכל תחומי החיים
"האם שופטים צריכים לפשוט את גלימותיהם ולבקש כוח וסמכויות בזירה הציבורית? מה משמעותם של כללי האתיקה לשופטים?" את השאלות הללו השמיע הערב (שבת) שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, בכינוס הפורום למשפט וחברה של מכללת נתניה.
פרידמן הקריא בנאומו כמה מכללי האתיקה של השופטים, שעניינם איסור הבעת דעה פולמוסית בציבור. לדברי השר, עצם ההתעסקות של בית המשפט העליון בהחלטות של הרשות המבצעת אינה מועילה: "אינני מדבר על העיכוב שזה גורם בלוחות הזמנים".
לאחר שבמשך יממה שלמה ספג פרידמן את הביקורות של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, ושל הנשיא בדימוס, אהרון ברק, הגיע לכינוס של מכללת נתניה שמתקיים בנווה-אילן והשיב בדרכו המיוחדת.
לדברי השר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, משה לנדוי, רמז לאחר פרישתו שהנשיאים הבאים אחריו בבית המשפט העליון אינם ממשיכי דרכו: "בתקופת לנדוי, בית המשפט העליון היה מתון ביותר. כיום, בית המשפט מתעסק בדברים אחרים לגמרי".
לדברי פרידמן, כשבית המשפט העליון עוסק בשאלת ההתנתקות והאם התהליך תואם את המצע של מפלגת הליכוד, זה אינו חלק מחופש הביטוי. כך, גם כאשר בית המשפט העליון מתעסק בשאלת אספקת החשמל לעזה - זה סימן שהוא מנסה לחדור לתחומי הרשות המבצעת.
"אפילו שבית המשפט אינו מתערב בהחלטות בסופו של דבר - עצם הטיפול בנושאים אלו גורם נזק", גרס השר. "כשאומרים שבית המשפט העליון שומר על הדמוקרטיה, אני מבין את זה", הוסיף, "אבל הדמוקרטיה היא ברית הפוליטיקה הישראלית - אותם פוליטיקאים שמושמצים על ידי בית המשפט העליון".
"גם שופטים הועמדו לדין - אז מה?"
בחלק האחרון של הרצאתו דיבר פרידמן על כללי האתיקה של השופטים. לדבריו, כמה מהם אישרה הנשיאה בייניש. השר הקריא את הסעיפים הרלוונטים, ולפיהם לשופט אסור להתראיין ולהביע עמדתו - למעט בפסקי דין - וכי לשופט מותר להרצות במקומות שאינם למטרת רווח. ואולם, אסור לו לשופט להביע עמדה פולמוסית.
לטענת פרידמן, הוויכוח הציבורי כיום אינו משפטי: "אלה אינן שאלות משפטיות, וצריך להתמודד עמן במישור הציבורי. למשפטן אין יתרון על פני אנשים אחרים שאין להם ידע משפטי". לדבריו, השאלה היא מהי משמעותם של כללי האתיקה, והאם השופטים צריכים לרדת למאבק בזירה הציבורית.
שר המשפטים סבור שהציבור צריך להגיע לבית המשפט, ולהאמין שהוא יושב מול שופטים מקצועיים שאין להם דעות קדומות. לטענת פרידמן, הפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון אינה נובעת מהמאבק בינו לבין בייניש, אלא מהשתלטותו של בית המשפט והתעסקותו בכל תחומי החיים.
פרידמן ציין בנאומו כי ישנן מדינות שבהן מחצית מחברי הוועדה לבחירת שופטים אינם משפטנים. שינוי תפקידו של בית המשפט העליון מחייב שינוי חשיבה ושינוי דפוס הפעילות בבחירת שופטים בישראל.
"התהליך הזה - שהציבור חושב שבכנסת ובממשלה יושבים פושעים וחשודים - הוא בדיוק התוצאה של הדה-לגיטימציה שעליה אני מדבר מיום כניסתי לתפקיד. אגב, גם שופטים הועמדו לדין - אז מה? בשביל זה נזרוק את בית המשפט ונפסול את המוסד הזה?" לדבריו, הניסיון לפסול את המוסדות הדמוקרטיים הוא תהליך מסוכן.
השופט העליון בדימוס, גבריאל בך, אמר בכינוס כי יש להבחין בין נושאים שפיטים לאלה שאינם שפיטים. פרידמן ענה לבך כי הוא אינו מעלה על דעתו מצב שבו כל נושא הביטחון אינו שפיט. הבעיה, לטענת פרידמן, היא שבית המשפט עוצר את הפעולות: "אפשר יהיה לבחון האם הנושא הוא שיפוטי, אבל לאחר הפעולה הצבאית ולא במהלכה - כך שהפעולה הצבאית תיעצר".
לפנייה לכתב/ת 
