דווקא היה לי אחלה משפט פתיחה
היא ישבה מולי באוטובוס, ואפילו תפסתי הצצה חטופה בתחתוני הכותנה הלבנים שלה. ברגע האחרון רשמתי לה את הטלפון שלי, והיא אפילו לקחה בכיף. סיפור חיזור עם לקח
ראיון העבודה היה ארוך ומתיש. ישבתי מול המראיינת, ששאלה אותי מבחר שלם של שאלות לא רלוונטיות, ולפי מבטה הזועף נראה שבכלל לא היתה מרוצה מהתשובות שקיבלה. "ניצור איתך קשר בימים הקרובים עם תשובה" היה כל שאמרה לפני שהפנתה אלי את גבה בסוף הראיון. באנחת ייאוש מצאתי את עצמי מחוץ לבניין אחרי עוד ראיון כושל. לא היה לי ספק שלא התקבלתי.
בדכדוך מה המתנתי לבוא האוטובוס. השמיים היו זהובים כמו עלי מייפל בסתיו קנדי עם משיחות ארגמן ועננים שאתה רואה בפתיחה של "משפחת סימפסון". לידי ליהגו מספר צעירים על בילוי ליל האמש, ואשה דתייה לבושה בשמלה שחורה ארוכה ושביס מילאה את חלל הנשימה בעשן סיגריית המנטה שעישנה.
האוטובוס שהגיע לבסוף היה מלא עד חציו, כך שכמעט כל מקומות הישיבה היו מלאים, אבל עוד לא היה צורך לעמוד תוך כדי נסיעה. מצאתי לי מושב פנוי ופתחתי ספר שהבאתי איתי מבעוד מועד בכדי להפיג את מחשבותיי הטורדניות. כך עברו כ-20 דקות לפני שהרמתי את מבטי למשמע "אפצ'י" כבוש בסמוך אלי. האוטובוס כבר היה די מלא, וכך יצא שלידי נעמדה בחורה. היא היתה נמוכת קומה ובעלת גיזרה דקה, אבל עם סימן קטנטן של בטן, כך שלא ניתן היה לחשוד בה שהיא מהזן הדוגל באנורקסיה החביבה כל כך על דוגמגישות הדור החדש. פניה העדינות שיוו לה מראה של בובת פורצלן ועיני המאנגה הגדולות שלה האיצו את פעימות ליבי. היא לבשה שמלת כותנה פשוטה אבל מחמיאה, שהבליטה את חמוקיה הטבעיים, ועל כתפיה וידיה נח של חום מצמר, ארוג עם חורים גדולים. לשמחתי הרבה בתחנה הקרובה התפנה המקום מולי, וכך יצא שהיא התיישבה עם פניה אלי. תוך כדי ישיבתה נתגלו לרגע בחטף תחתוני כותנה לבנים עם הדפס עת שׂיכלה את רגליה החטובות.
אחת הנקודות הקשות ביותר מניסיון הדייטינג שלי היא איך להתחיל בשיחה עם זרה גמורה מבלי לעשות מעצמך אידיוט מושלם בתהליך ואיך לא ליפול לבנאליות המגוחכת של משפטי התחלה (שיקום הגבר שאי פעם עבד עבורו משפט בסגנון "זה כאב כשנפלת מגן עדן?" או "את מאמינה באהבה ממבט ראשון, או שאני צריך לעשות עוד סיבוב?"). כשאני שומע משפטים כאלה אני מליט את פניי בידיי מהבושה על השתייכותי למגדר הגברי.
כשלעצמי, אני פשוט מחפש משהו בבחורה להחמיא לה עליו. צמיד, נעליים, עגילים, תספורת בתוספת "וואי זה ממש יפה לך" או "אני ממש מעריך בחורה עם טעם טוב" יקדמו את המטרה שלך באופן משמעותי הרבה יותר מכל משפט פתיחה פומפוזי.
היא הופתעה כמובן כשאמרתי לה שהשמלה שהיא לובשת מאוד מחמיאה לה, אבל העיקר היה שפתחתי בתקשורת. כשראיתי תוך כדי שיחה כיצד היא משחקת בשיערה ומארגנת את ישיבתה כך שתבליט יותר את צווארה וחזה ידעתי שאני על המסלול הנכון. וכמובן, האינדיקציה הטובה ביותר היתה שהיא חייכה וחיפשה למלא חללים מתים בשיחה כדי שתזרום.
כמעט דילגתי מעליצות כשירדתי מהאוטובוס
מצד שני:
כל יום אני מאבדת בחור יפה?
שרית פרקול
אני מנסה להיזכר, מתי בפעם האחרונה פגשתי בחור יפה באוטובוס. זה לא שאני לא נוסעת באוטובוסים, אבל אני פוגשת שם רק קשישים, או חיילים. וברחוב זה בכלל בלתי אפשרי, כי איך אדע מה התחביב שלו ואיזו פגישה אידיאלית בעיניו?
צהלתי מבפנים משמחה, כשלפתע ראיתי שאני תכף מגיע לתחנה שלי. במהירות תפסתי את הדבר הראשון שהיה לי בכיס, משכתי עט שאני תמיד סוחב במעיל ורשמתי את מספר הטלפון שלי על מה שהתברר כטישו. "זאת התחנה שלי ואני חייב לרדת, אבל את נראית ממש חמודה ואני אשמח להכיר אותך יותר טוב על כוס קפה או בירה", אמרתי לה. וכשהיא ענתה "בכיף" כמעט דילגתי מעליצות כשירדתי מהאוטובוס.
ירדו אחרי עוד מספר אנשים, ואז יכולתי עוד להספיק להסתכל עליה יושבת מול החלון אחרי שירדתי. היא התבוננה במספר שעל הטישו וחייכה, כשלפתע התעוותו פניה, ותוך עיטוש גדול הליטה את פניה בידיה. אחוז פלצות הספקתי עוד לראות את הטישו נרטב כולו מקינוח אפה, בעוד האוטובוס ממשיך בנסיעתו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
