משלחות מכל רחבי העולם מתכנסות באנאפוליס,
כדי לתת גיבוי לחידוש המשא-ומתן בין ישראל לפלסטינים. מיד אחריו אמורות לצאת לדרך השיחות על הסדר הקבע, אותן מקווים בוושינגטון ובירושלים להשלים עוד במהלך כהונתו של הנשיא בוש - קרי, בשנת 2008.
"ניגע בכל הסוגיות", הבטיח ראש הממשלה אולמרט לקראת השיחות, "בכל מה שמעיק עלינו ומעיק עליהם". על הפרק עומדות סוגיות הליבה של הסכסוך - בהן הגבולות, הפליטים, הביטחון וגם ירושלים.
על רקע ועידת אנאפוליס, ולקראת המו"מ שבדרך - מה הם הקווים האדומים שלכם? איזה מתווה הייתם רוצים לראות, בדרך לשלום? והאם בנסיבות הללו זה בכלל אפשרי? השתמשו במנגנון התגובות, וכתבו לנו.
כותב הגולש D: מאחר והגבולות מאוד מטושטשים, הן בגלל ההתיישבות היהודית והן בגלל זו הפלסטינית, ומאחר שמדובר במקומות דת הקדושים לשלושת הדתות - יש להתחשב בכל הגורמים ולבצע את מה שחשבו לבצע עוד בהסכם שתי המדינות בשנות ה-40 של המאה הקודמת. הווה אומר, מקומות בינלאומיים שישויכו לשתי המדינות, מפורזים לחלוטין כמובן ומוכרים על-ידי כל העולם כטריטוריה משותפת.
יוני כותב: כל דבר שיביא שקט אמיתי הוא כשר. ובעיני גם החזרת הכותל וגם החזרת הכנסת, העיקר שיהיה שקט אמיתי. הבעיה היא שבזה הזמן בימינו אנו, לא נראה שהולך להיות פה שקט באיזו צורה, ולכן אסור לוותר גם לא על עלי שלכת, וללכת עד הסוף - עד אשר יבינו ששווה להם להיות בשקט ולא להתעסק בטרור.
ישראלית שפויה: יש פתרון הוגן: אנחנו בארץ ישראל, והפלסטינים? למדינות
ערב. שם בקרב האחים שלהם, וערש התרבות שלהם, ייטב להם ולנו. לעומתה כותב רן: הגבול שלי - לא עושים משא-ומתן עם מי שלא מכיר בנו. אלא שגם אנחנו לא נכיר בהם. גולש אחר: הוועידה היא קו אדום. המפגש עצמו, בלי שום הישג, שום הצהרה, שום הכרה בישראל על-ידי אויבינו, שום הפוגה בטרור, שום שחרור של שבויים ישראליים (רק של אסירים פלסטינים) - הוועידה עצמה היא הקו האדום שלי. טעות שתביא להמשך האלימות.
"ציוני, לא פוסט ציוני" מפרט את הקווים האדומים שלו: 1. שתי מדינות לשני עמים, כלומר: הכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי וההכרה שהמדינה הפלסטינית היא הפתרון הלאומי של כל הפלסטינים (כולל ערביי ישראל. לא טרנספר, להיפך: שיוויון זכויות אזרחי מלא כישראלים וביטוי לאומי בפלסטין). 2. זכות השיבה הפלסטינית בפלסטין בלבד. 3. החזרת 100% מהגדה המערבית לפלסטין, כאשר גושי ההתיישבות העיקריים יישארו בידנו והפלסטינים יקבלו אדמות בשיעור זהה במקום אחר. 4. פלסטין תהיה מפורזת מנשק. 5. לישראל תהיינה נקודות תצפית על קו פרשת המים ולאורך הירדן. 6. ירושלים תחולק כך שהפלסטינים יקבלו את מחנות הפליטים מחוץ לירושלים העתיקה, וכל האגן הקדוש יהיה בריבונות כל העולם עם גישה וחופש פולחן לכל הדתות בכל מקום. 7. מדינת ישראל מועלת בריבונותה וחובתה הבסיסית ביותר לאזרחיה (תושבי עוטף עזה) וזה לתת בטחון פיזי. לכן, כל הסעיפים הקודמים לא ייצאו אל הפועל עד שלא תיפתר בעיית עזה.
