איך עושים סופר

ניסיתי ללקט מתוך המבחר העצום של ספרי החניכה השונים, חמישה ספרים שאוכל להמליץ עליהם. חמישה בלבד. אין סד צר מזה. נושא החניכה נפוץ כמעט כמו נושא האהבה, ובמידה מסויימת בכל רומן טוב עוברים הגיבור או הגיבורה דרך פיסית או נפשית או שתיהן גם יחד, ובסופו של דבר נגלות להם תובנות חדשות ההופכות אותם אחרים משהיו.

איני אוהבת לצמצם את בחירותי. תמיד אהיה מתוסכלת מכך שלא בחרתי ספר אחר, שאולי הוא זה הראוי להכנס לחמישיה הפותחת. על-כן בחרתי חמישה ספרים כמעט באקראי. אהבתי אותם מאוד. אך אהבתי גם אחרים. בשל המבחר הרב התמקדתי בספרים העוסקים בחניכה ספרותית.

"אסכולה ישנה" מאת טוביאס וולף, מאנגלית: משה רון (עם-עובד)

בן דמותו של הסופר, תלמיד מבית עני – זוכה למלגת לימודים בפנימיה נחשבת בניו-אינגלנד, בשנות השישים של המאה העשרים. לימודי הספרות עומדים בראש הסולם היוקרתי של הפנימיה הדוגלת בערכי היושרה וההתנהגות של "האסכולה הישנה", האירופית. שלושה סופרים מגיעים להרצות בבית-הספר, רוברט פרוסט, איין רנד וארנסט המינגווי. התלמיד שסיפורו נבחר לטוב מכולם זוכה להפגש אישית עם הסופר הנערץ. הגיבור מזדהה עם סיפור שנכתב על-ידי סטודנטית מפנימיה אחרת והודפס בחוברת ישנה. בסיפור מגלה הכותבת את העולם החבוי מתחת למעטה החברתי הנחשב, ומתארת את ביתה אמיתי, הדל. הגיבור גונב בבלי דעת כמעט את הסיפור, ואולי מוטב לומר, מאמץ אותו. הוא זוכה להצלחה גדולה ולמפגש צפוי עם המינגווי. האמת נודעת, הוא מגורש מהפנימיה, והופך להיות סופר שלמד בבית הספר המחוספס של החיים.

"הנה אני מתחילה" מאת יהודית קציר (הספריה החדשה)

סיפור התבגרותה של נערה, ריבי, המוכרחה ללכוד את העולם במכמורת של מילים. היא מנסה לשרוד בבית המתפורר, מול אם מנוכרת ואב שנטש בעקבות גירושי ההורים. ריבי מוצאת נחמה בחיקה של מורתה לספרות, ולומדת את אהבת הגוף, הנפש והרוח. סיפורה נמסר מבעד ליומנים ישנים שנטמנו באדמת הכרמל ונמצאו על-ידי ריבי, הסופרת הבוגרת. בשפתה היפה מתארת יהודית קציר את הפרספקטיבות השונות ואת חניכתה השנויה במחלוקת של נערה המייעדת עצמה לכתיבה על ידי מורתה המבוגרת ממנה בשנים רבות.

"חבלים" מאת חיים באר (עם-עובד)

ילדותו והתבגרותו של מי שהועד להיות סופר על-ידי אמו, בירושלים של לפני קום המדינה. בפיוט בפרוזה שמזכיר נגן קלרינט בלהקת כליזמרים עולה ילדותו של המחבר, יחסיו הסבוכים עם אביו, קרבתו לאמו, סודות משפחתיים שמזינים את דמיון הפרח-סופרים שלו ואחורי הקלעים של כתיבתו. מבעד למילים מנסה באר להכיר שוב את הוריו ואת מקורות כתיבתו, אך בסוף הספר, במשפט שאיני שוכחת, מסיקה אמו הגוססת את המסקנה העצובה: איך אפשר בכלל להכיר מישהו?

"יומנה של אנה פרנק", מהולנדית: קרלה פרלשטיין (דביר)

אמנם אין זה סיפור חניכה של ממש אלא יומניה של נערה שהיתה ללא ספק סופרת כבר בגיל שתים-עשרה, אך מבעד ליומנים החשופים, הכנים, הכואבים והטרגיים, עולה חניכתה המינית והרוחנית של נערה צעירה החיה במחבוא בתקופת מלחמת העולם השניה. אין זו ספרות בעיני. זהו הדבר עצמו, ה"דבר" אותו אנו מחפשים בבואנו לכתוב את מילותינו.

"עלומים" מאת ג"מ קוטזי, מאנגלית: אברהם יבין (עם-עובד)

בשפת התער הקשה והמדוייקת שלו מתאר קוטזי סטודנט למתמטיקה בדרום אפריקה, שמעדיף ספרות. הוא מסיים את לימודיו ומהגר ללונדון בשנות השישים של המאה הקודמת. שם הוא עובד בתחום המחשבים (של פעם) קורא את ספריהם של הסופרים הנערצים עליו ומחפש חברה ואהבה. רק אם יהיו לו כל אלה יוכל לממש את יעודו כסופר. אך בינתיים הוא נתקל בבדידות, אכזבה וניכור. ספר שחותך בך, ובמובן מסויים מעביר את הקורא מסע חניכה סמוי.

• ספרה של אסתי ג. חיים, "שלושתם", רואה אור בימים אלה בהוצאת "ידיעות ספרים".