המיצ"ב: כמעט נכשל במתמטיקה

56.9 - זה היה הציון הממוצע במתמטיקה של תלמידי כיתות ה' במבחני המיצ"ב, שאת תוצאותיהם מפרסם היום (ה') משרד החינוך. שרת החינוף יולי תמיר, אמרה עם פרסום התוצאות כי היא מאמינה שהרפורמה החדשה בבתי הספר היסודיים תיתן לבתי הספר מאגר שעות פרטניות שיאפשרו שיפור ההישגים וצמצום הפערים שהתגלו.

מבחני ההישגים הארציים מיצ"ב - "מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית" - נערכו לתלמידים

בסוף שנת הלימודים הקודמת. הם נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים בית-הספר היסודיים וחטיבות-הביניים ברמת הדרישות המצופה, לפי תוכנית הלימודים. 

התלמיד הישראלי, מתברר, לא ממש מבין במספרים טבעיים, שברים פשוטית, גיאומטריה ומדידות: הציון הממוצע בקרב המיגזר היהודי במתמטיקה עמד על 61.3, לעומת 45.9 במוסדות החינוך הערביים. מדובר בציונים נמוכים מאלו שהושגו בשנים קודמות: בשנה שעברה עמד הציון הממוצע במתמטיקה על 67. במשרד החינוך אומרים שאין מקום להשוואה, שכן הקריטריונים השתנו. 

ירידה במדעים ובאנגלית - עלייה בעברית

הציון הממוצע במדע וטכנולוגיה לכלל התלמידים בכיתה ה' עומד על 68.8 (לעומת 76.5 במבחן הקודם). בכיתות דוברות העברית עמד הממוצע על 72.5, לעומת 60 בכיתות הילדים דוברי הערבית. המבחן בדק ידע והבנה בנושאי לימוד הנלמדים בכיתות ג'-ה' ומיומנויות חשיבה מדעית וטכנולוגית. בין היתר נשאלו התלמידים על חומרים ואנרגיה, עולם מעשה ידי האדם, מידע ותקשורת, כדור-הארץ והיקום, עולם היצורים החיים, האדם - התנהגותו, בריאותו ואיכות חייו, וכן מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה.   

הציון הממוצע בבחינה באנגלית לכלל התלמידים בכיתה ה' היה 72.5 (לעומת 73.5 במבחן הקודם) - 74.2 בבתי-הספר העבריים, לעומת 68.6 בערביים. אבל יש גם בשורות טובות: במבחן בשפת אם לכיתות ב', עמד הממוצע על 85 (לעומת 77 במבחן הקודם). המבחן בעברית לכיתות ב' נועד להעריך את רמת השליטה של התלמידים בתחום החינוך הלשוני, מתוך תוכנית הלימודים לבתי הספר היסודיים. ממוצע הבחינות במבחן בעברית לכיתות ה' היה 79. בכיתה ה' נבחנו התלמידים בהבנת הנקרא, הבעה בכתב והבנה מטה-לשונית. במבחן בערבית לכיתות ה' השיגו התלמידים ממוצע נמוך של 60.9.

על פי התוצאות, ישנם פערים בין הבנים לבנות במבחנים - בעוד הבנים מובילים במתמטיקה לכיתות ה', הרי שהבנות מובילות במדע וטכנולוגיה ואנגלית לכיתות ה' וגם בעברית לכיתות ב' ו-ה'. וכצפוי, גם הרקע הסוציו-אקונומי ממנו מגיע התלמיד משפיע על הישגיו.  

שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה עם פרסום התוצאות כי קיים קשר הדוק בין השכלת הורים והכנסתם לכישורי הלמידה של ילדיהם. "זה פער שנוצר עוד לפני בית הספר. אנחנו מאמינים שהרפורמה החדשה בבתי הספר היסודיים תיתן לבתי הספר מאגר אדיר של שעות פרטניות לשבת עם התלמידים, מה שיוכל אולי לצמצם חלק מהשונות בכיתה בין התלמידים ולתת למורים יכולת להתמודד עם ההטרוגניות בכיתה", אמרה.

ואיך מסבירים המורים את חוסר ההצלחה בלימודים? בראש ובראשונה, הם תולים זאת בתלמידים עצמם - בחוסר השקעה בלימודים או יכולות נמוכות. לאחר מכן מגיעים, לדעת המורים, ההשקעה מצד ההורים והרקע החברתי-כלכלי. לתפקוד מערך ההוראה ובית-הספר עצמו, כמעט שאין לדעתם קשר. תלמידים רבים אגב דיווחו, כי בשל מבחני המיצ"ב, מורים ויתרו על חומר הלימוד והתרכזו בהעברת החומר למבחן. מהשאלון עולה כי 41 אחוזים מהנבחנים דיווחו כי הם מקבלים שיעורים פרטיים, בלפחות מקצוע אחד מבין מקצועות המיצ"ב.

6 אחוזים "דוגרים" על הספרים

מה עם שיעורי הבית? 37 אחוזים מהתלמידים מכינים שיעורי בית פחות משעה ביום. 47 אחוזים מהתלמידים מכינים שיעורים בממוצע בין שעה לשעתיים. 11 אחוזים עושים זאת בין שעתיים לשלוש שעות ו-6 אחוזים מהתלמידים יושבים מול הספרים והמחברות בביתם יותר משלוש שעות בכל יום. לגבי היחס של המורים לשיעורי הבית אותם מכינים התלמידים, דיווחו 73 אחוזים מהתלמידים כי רוב המורים בודקים בכיתה את שיעורי הבית, אך רק כמחצית מהתלמידים מדווחים כי הבדיקה מעמיקה וקפדנית.

עוד עולה מהנתונים כי 60 אחוזים מהתלמידים דיווחו על יחסים קרובים וטובים עם רוב המורים. 43 אחוזים מהתלמידים חושבים שהמורים אינם מתנהגים בצורה מעליבה ופוגעת כלפי התלמידים. 41 אחוזים מהתלמידים חושבים שהמורים מעדיפים אותם על פני תלמידים אחרים ו-47 אחוזים מהתלמידים מדווחים שחבריהם מתייחסים בכבוד למורים.

גם סוגיית האלימות שאליה נחשפים התלמידים נבדקה בשאלון. 15 אחוזים מהתלמידים דיווחו כי בחודש בו ענו על השאלון היו קורבן לאלימות. 37 אחוזים

 מתוכם אמרו שתלמיד אחר דחף אותם, 23 אחוזים הוכו על-ידי תלמיד שביקש לפגוע בהם, ומתוכם - 9 אחוזים אמרו שקיבלו מכות חזקות. 8 אחוזים מהתלמידים דיווחו כי בחודש בו נערך השאלון הוטל עליהם "חרם". 4 אחוזים אמרו כי היו קורבן לסחיטה באיומים של כסף, אוכל או דבר ערך אחר מצד תלמידים אחרים.

ולסיום, בימים של דיבורים על תנאי עבודה בלתי אפשריים בכיתות - מה חושבים המורים? 86 אחוזים מהמלמדים בכיתות א'-ט' דיווחו - כך לפי ראיונות טלפוניים שביצע משרד החינוך - על שביעות רצון מעבודתם. 64 אחוזים אמרו שלא התעייפו ממקצוע ההוראה. 79 אחוזים מרוצים מהנהלת המוסד בו הם מלמדים, ו-70 אחוזים מדווחים על שביעות רצון כללית מבית-הספר.