ברוכלדי: סקוטי עם שורשים ישראלים

"ישראקו", חברת היבוא של "טיב טעם" תתחיל ליבא לארץ, החל בחודש הבא, את אחד מיצרני הוויסקי הקטנים והממזריים ביותר שקמו בשנים האחרונות - "ברוכלדי" (Bruichladdich).

המזקקה, שכבר הייתה סגורה, למעשה, נקנתה לפני כמה שנים על ידי כמה יזמים פרטיים, בראשותו של מארק רנייר. מארק דנן הוא ממזר לא קטן, ויש שני דברים שהוא יודע לעשות: וויסקי ויחסי ציבור ותקשורת. הוויסקי מיוצר בביקבוקים וזיקוקים קטנים מאוד משנתונים שונים ומדרגות שונות של "כבוליות", אותו מה שנותן חלק גדול מהארומות האופייניות לוויסקי איילה (מעושנות). על כל אלה, רנייר מצליח למצוא ליד המזקקה שלו צוללות צהובות של משרד הבטחון הבריטי, זוכה לביקורים של סוכני מוסד, מייצר וויסקי בריכוז אלכוהול של 70% לפי מתכון בן 600 שנה ועוד. טיפוס.

לארץ יגיעו בסך הכל שישה סוגים של הוויסקי – 7, 12, 15 שנים ועוד, אבל מה שיותר מעניין הוא שני וויסקי'ז בגימור "ישראלי": רנייר יזם את הרעיון לקחת כמה חביות מהיקב ולעשות בהן מה שנקרא "פיניש".

את הוויסקי הסקוטי מיישנים במשך שנים בחביות בורבון. אז, לכמה חודשים, מעבירים, אם רוצים, את הוויסקי לחביות בהן שהה והתיישן קודם לכן יין. הפעם היו אלה חביות של יקבי "כרמל", שנבחרו אחת אחת על ידי ג'ים מקיואן, המסטר בלנדר של המזקקה, ואגדה בפני עצמו, ששימשו ליצירת הפיניש לוויסקי של "ברוכלדי". מקיואן השתמש בחביות ליישון שני סוגים של וויסקי: כזה שיוצר ב- 1994, וכזה שיוצר ב- 1989. "כרמל" יצטרפו אם כך לשמות גדולים כמו "שאטו ד'איקם", "גיגל" ו"שאטו הוט-בריו" שחביות שלהם שימשו בעבר לייצור וויסקי של "ברוכלדי".

המוצר אינו כשר ואנשי "כרמל" ביקשו להדגיש גם שלא הייתה להם יד ביצורו, אבל מלבד העניין נטו בטעמים שיתקבלו בוויסקי הפעם, יש פה בכל זאת טוויסט נחמד: חביות הפיניש היו כשרות, ומי שמודאג ולא שותה וויסקי בגימור יין בגלל עניין זה, יוכל אולי לעשות לעצמו רב, ולהסתפק בוויסקי המדובר. שני המשקאות מבוקבקים בחוזק של 46% - החוזק ה"רגיל" של "ברוכלדי" וצפויים, כאמור, להגיע לארץ באמצע דצמבר. אז גם ייקבע מחירם.