צ'ייסינג איימי
איימי ויינהאוז, בחורה גבולית ממילא, הודיעה שהיא מבטלת את ההופעות שלה עד סוף השנה. אבל לנו זה כבר פחות משנה, כי הספקנו לראות אותה בבריקסון בשבוע שעבר, ומצאנו את אחת הזמרות הגדולות בדורנו
בגזרה דקיקה עם שדיים ענקיים, תסרוקת מנופחת ועמידה רעועה איימי ווינהאוס ניצבת
על הבמה בבריקסטון אקדמי ומנסה לתקשר עם הקהל. הזמרת שצעקה באחרונה על המעריצים שבאו לראות אותה בהופעה שהם "מאנקי קאנט" (ומי שמבין מבין) גילתה חביבות יתר בהופעה שלה בשבוע שעבר בלונדון. הבעיה המרכזית היתה שאף אחד לא הצליח להבין על מה לכל הרוחות היא מדברת. משפטים לא קשורים, מילים שנבלעות וצחקוקים הקשו גם על דוברי האנגלית מבטן ולידה.
אבל עם כל הציניות המתבקשת היה קשה שלא להתרגש במהלך ההופעה, כשרגע לפני ביצוע השיר "Wake Up Alone" ווינהאוז אמרה (ואת זה כן היה ניתן להבין): "את השיר הבא קשה לי קצת לשיר, כי בדרך כלל אני שרה אותו לבעלי שיושב בצד הבמה, אבל היום הוא לא פה". כנראה שבאמת קשה לה כי היום (ד') נודע שהגברת ביטלה את סיבוב ההופעות שלה עד סוף השנה, מאחר שאינה מוכנה ויכולה להופיע בזמן שבעלה יושב בכלא.
ווינהאוז בלונדון. לא בלי בעלי (צילומים: אלין וגנר-לחמי)
למרות שבאנגליה אוהבים לשנוא את ווינהאוז, הקהל הרב שמילא את ההופעה היה אקלקטי במיוחד. גברים כסופי שיער עמדו ליד נערות מתבגרות שנדחפו לפני נשים בגיל העמידה. בעיר בה רגילים שהופעות מתחילות ב-21:00 בדיוק, עלתה ווינהאוז באיחור של שעה. הקהל שכבר החל לאבד את הסבלנות, איבד את הצפון כשהיא נכנסה לבמה בשמלת מיני קצרצרה וצבעונית.
מוקפת בתשעה גברים (שלושה כלי נשיפה, הרכב מוזיקלי מלא ושני זמרי/רקדני ליווי) האישה הדקיקה והשברירית הזו גונבת את כל הפוקוס. אי אפשר להוריד ממנה את העיניים או להפסיק לעקוב אחרי כל תנועה שלה, ולו רק מהחשש שהיא עוד רגע עומדת ליפול. כבר בסיום השיר הפותח " Tears Dry On Their Own", היא נמלטת אל מאחורי הקלעים ושבה אל הבמה כמה דקות מאוחר יותר. כך זה נמשך לאורך כל ההופעה כשמדי פעם היא בורחת אל מאחורי הקלעים לעשות אלוהים יודע מה והנגנים שלה ממשיכים להעסיק את הקהל.
בריקסטון. הבמה כולה שלה
חוסר היציבות הנפשית והפיזית שלה ניכרים בכל תנועה שלה, וזו אולי הסיבה שאין לה שום רשימת שירים קבועה מראש. וגם אם יש כזו, היא לא מודעת לה. עם המקרופון ביד היא מדסקסת עם נגניה מה יהיה השיר הבא ומה כדאי לנגן. ההרכב שלה, שרוב הזמן משועשע מהגברת המשונה שמנהיגה אותו, לפעמים נראה שמאבד קצת סבלנות לגחמות שלה. במיוחד ברגעים בהם היא שוכחת את שמות הנגנים שלה.
ווינהאוז מבצעת את מיטב הלהיטים שלה מהאלבום האחרון, You Know I’m No Good, Back To Black, Just friends, כולל כמובן הלהיט הענק שלה Rehab בביצוע החלש ביותר בהופעה של אותו הערב, וגם שירים מ-Frank, האלבום הקודם - Fuck Me Pumps, Stronger Than Me ו-In My Bed. את המופע היא מסיימת בהדרן של Monkey Man, שגרם לרקדני הליווי שלה ושאר הנגנים להשתולל על הבמה.
אי אפשר להוריד ממנה את העיניים
בניגוד להופעות בהן דרש הקהל את הכסף בחזרה לאחר שווינהאוז לא זכרה את מילות השירים, מעדה על הבמה ונתנה הופעה קצרה במיוחד, בבריקסון העניינים נראו אחרת. בהופעה שנמשכה שעה וחצי וגרמה לקהל כמעט ולפספס את הרכבת שלו חזרה הביתה, הוכיחה ווינהאוז שהיא זמרת אחת במינה.
כי אם מתעלמים לרגע מהמלמולים, ההרואין שיק ותנועות הריקוד הקוקטיות, מגלים שווינהאוז היא אחת הזמרות הענקיות של דורנו. זמרת לבנה (ויהודייה) שנשמעת כמו זמרת שחורה משנות השלושים ששרה שירים במלודיות ומקצבים של סול ורגאיי ומצליחה לרגש גם בלהיטים הכי שחוקים שלה. ווינהאוז היא הדבר הכי רחוק מהפופ הסינתטי והתעשייתי שהורגלנו אליו. עצוב לחשוב שיש לנו כנראה זמן שאול ליהנות ממנה.
לפנייה לכתב/ת 
ווינהאוז. בקושי עומדת על הבמה
צילום: אלין וגנר לחמי
אישה אחת ותשעה גברים
צילום: אלין וגנר לחמי
מומלצים
