"מכונית חשמלית? קודם תחבורה ציבורית"

בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, שנערכה לפני כעשרה ימים בדלתיים סגורות, סיפר היזם שי אגסי לחברי הוועדה כי נשיא המדינה, שמעון פרס - מהדוחפים הגדולים מאחורי הקלעים של מיזם המכונית החשמלית - שאל אותו בעבר מי הוא מעריך שיתנגד למיזם. "אמרתי לו: כולם", סיפר אגסי לחברי הוועדה שהאזינו בשקיקה. "הוא שאל: ומה תעשה?" המשיך,  "אמרתי: אני אתחבא מאחוריך, כי יש לך מאבטחים".

• מה לא רצו שתדעו על פרויקט המכונית החשמלית
• שי אגסי בהשקת מיזם רכב חשמלי: "בקרוב נטעין ולא נתדלק"
• "מיזם המכונית החשמלית? זה לא יעבוד"
• חשיפת ynet - הפתעה: נשיא רנו מגיע לישראל
  

מה מסתתר מאחורי הרעיון

מאחורי האנקדוטה המחויכת בה שיתף שי אגסי את חברי הוועדה, מסתתרת האמת. בשבועות האחרונים עולות לא מעט שאלות הנוגעות ל"רעיון החשמלי" שמנסה אגסי לשווק למדינה. בניגוד להסתערות הראשונית שכללה בעיקר מחמאות מקיר לקיר, יש היום מי שבוחנים - אם בציבור ואם בתקשורת - את הנושא באופן מחושב, זהיר יותר, ריאלי ואפילו פסימי. לכך כמובן לא עוזרת העובדה שאגסי אינו שש להתראיין, אלא בוחר לחלוק את הרעיון עם התקשורת בסבבי שיחות רקע במערכות העיתונים, ומבקש באופן תמוה לסגור ישיבת ועדת כנסת בפני עיתונאים שהוזמנו אליה.

למשל, האם יש לאגסי פתרון לטווח נסיעה מוגבל של מכוניות חשמליות? האם מצא פתרון לבעיית זמן הטעינה הארוך של הסוללות? כיצד הוא מתכוון לפרוס בזמן קצר (לדבריו) מאות אלפי נקודות טעינה בישראל? איך יתמודד עם בעיית מחזור הסוללות, ומה על זיהום האוויר שיתווסף עקב ייצור חשמל הנחוץ לטעינה? ומה עומד מאחורי ההבטחה לשווק 100 אלף מכוניות חשמליות מתוצרתו תוך שנתיים, במדינה קטנה בה סך המכירות עמד רק לפני שנה על 150 אלף בסך הכל?

ולשאלות החשובות באמת...

אלא שלמרות העובדה כי תשובות לשאלות אלה הן לב ישימות הפרויקט, מתברר שהן עוד הפחות חשובות. "ברור שאיני מתנגד לפיתוח מכוניות פחות מזהמות", אומר ל-ynet ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, "אבל הבעיה במיזם המכונית החשמלית של שי אגסי, טמונה בכך שהוא פשוט לא מתמודד עם השאלות הקשות באמת".

ועל אילו שאלות קשות מדבר חנין? מסתבר כי סימן השאלה הגדול ביותר אינו נוגע לבעיות טכנולוגיות הניצבות בפני המיזם, או האם הכדאיות הכלכלית שלו מצדיקה השקעת עתק של המדינה. השאלה האמיתית לדבריו, היא האם מדינת ישראל צריכה בכלל להשקיע בפתרון שיגביר את תלותה בכלי רכב פרטיים. והוא אינו לבד ששואל את השאלה.

"פתרון שמעודד שימוש במכוניות פרטיות, לא יוביל לשום דבר", מסביר פרופסור דוד מהלאל, יו"ר ארגון תחבורה היום ומחר, המקדם תחבורה בת-קיימא. "מכונית חשמלית תהיה אולי פחות מזהמת, אבל מבחינת כל ההשפעות האחרות, היא אינה משנה דבר. הגודש בכבישים, תאונות הדרכים, בעיות נגישות - כל אלה הרי לא ישתנו. לכן, אני לא מתלהב מהרעיון".

ראש הממשלה מנווט רכבת. השקעה גדולה וחשובה בהרבה ממיזם פרטי

הדרך הקשה 

אלא שגם שם - מצב ביש

אבל יש בעיה ברצונם של חנין ומהלאל לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית בישראל: מערכי הרכבות, האוטובוסים והמוניות בישראל רחוקים כיום מלספק אלטרנטיבה נוחה, יעילה ואמינה לכלי הרכב הפרטיים. וזאת בלשון המעטה. למרות שמדינת ישראל השקיעה הון עתק של עשרות מיליארדים בתחבורה הציבורית, ותמשיך לעשות כך, רמת השירות שהיא מציעה כיום, נמוכה בכל מדד: עמידה בזמנים, מהירות נסיעה, נוחות שימוש. המודעות לחשיבות התחבורה הציבורית ולצורך לשפר אותה קיימת אמנם, אבל זה לא מספיק.

אז מה עושים? 

פרופסור מהלאל וחנין מונים רשימה ארוכה של צעדים, שלדעתם חשובים לאין ערוך מעידוד פתרונות כמו זה שמציע אגסי. חנין מפרט: "אין מנוס מלהטיל אגרות גודש בכניסה לערים, ומלהגביל תנועת כלי רכב פרטיים באזורים מסוימים. צריך להרחיב באופן משמעותי את תשתית נתיבי התחבורה הציבורית, ולתמרץ את מפעילי האוטובוסים לעבור לשימוש באוטובוסים מזהמים פחות.

ומה מפריד בין ישראל לבין מימוש חזון התחבורה הציבורית? חנין: "חסרה הנהגה שתקבל החלטות אמיצות. הנהגה אמיתית צריכה לא רק לשאול 'מה הציבור רוצה', אלא גם להצביע על כיוון, ולשכנע את העם".

ומה עם מיזם המכונית החשמלית? "גם אם נצא מנקודת מבט אופטימית, ונאמין שיהיה פתרון כלשהו לכל הבעיות האופרטיביות, עדיין נשארנו עם הבעיות הגדולות", מסכם חנין, "יש צורך בעליית מדרגה דרמטית בטיפול בנושאים סביבתיים ותחבורתיים, ואנחנו פשוט לא יכולים לבחור בפתרון שהוא בעצם 'עוד מאותו דבר'".