משתדלים להיראות מושחתים
לא סביר ולא מתקבל על הדעת שכל ראש ממשלה ייחקר על עבירות כלכליות, ושתהיה רק אינסטנציה פלילית לבחינת התנהגותו של איש ציבור
שלושה ראשי ממשלה, שלוש חקירות של שחיתות, אפס כתבי אישום. זה היבול הדל של רדיפת הצדק הציבורי בישראל.
המסקנה ההגיונית: קל מדי לגרום לחקירה פלילית נגד ראש ממשלת ישראל. אין מספיק בלמים ואיזונים, אין מספיק שיקול מקדים. לא עולה במלוא חומרתה שאלת הנזק הנגרם לדמוקרטיה על-ידי החקירה המשטרתית. צילום החוקרים עם ארגזי הקרטון הופך בהדרגה לסמלה הלאומי החדש של ישראל. במקום המנורה, החקירה. המסלול הפלילי נבחר לא כמוצא אחרון אלא כברירת מחדל ראשונה.
למשל פרשת בנק לאומי. משרד מבקר המדינה צריך היה לבחון אותה לעומקה. נעשו בה טעויות זועקות לשמיים וחריגות ממנהל תיקן, כישלון רדף כישלון, היא נגמרה בשערורייה, במפח נפש כלכלי, באכזבת המשקיעים. אלא שמשרד מבקר המדינה החליט לא להתעסק בכל ההיבטים הציבוריים והכלכליים של פרשה עגומה זו. קטן עליו: הוא הזדרז להעביר את ה"חומר" על אולמרט ועליו בלבד לפרקליטות המדינה. ביתר הנושאים לא גילה עניין. לאחר שה"חומר" הועבר לפרקליטות, זו, בתגובה אינסטינקטיבית מן המותן, הורתה על פתיחת חקירה פלילית. כמו במקרה של נתניהו, כמו במקרה של שרון.
לא סביר ולא מתקבל על הדעת שכל ראש ממשלה בישראל ייחקר על עבירות כלכליות. לא סביר ולא מתקבל על הדעת שלא תהיה אינסטנציה אחרת מלבד הפלילית לבחינת ההתנהגות של אישי ציבור. לא סביר ולא מתקבל על הדעת שנשכח את עשרת הדברות לטובת עשרת החוקרים.
התוצאה של חקירות-ללא-האשמות היא השתרשות הנורמה הצינית לפיה מה שלא פלילי - מותר. מי שלא נשפט - זכאי. המשטרה חקרה איש ציבור בלי שהאיש הועמד בסוף בפני חבר השופטים? זו ההוכחה לכך שהוא בסדר. נכון שהיועץ המשפטי לממשלה יכול לצרף להחלטתו שלא להגיש כתב אישום איזו חוות דעת מוסרנית ולעשות נו נו נו. המשטרה אפילו את זה לא יכולה לעשות. אבל חוות דעת כאלה ואחרות לא קובעות כלום בעיני דעת הקהל. מה שקובע הוא שסגרו לו, לאיש הציבור, את התיק.
סגרו את התיק, סגרו את המוסר. כשהפלילי משתלט על המוסרי, המוסרי מת. כשחקירות משטרה מצולמות נגמרות בלא כלום, אין מקום לשאול "האם התנהגות ראש הממשלה הייתה נאותה? ראויה? ערכית?". זה לא משנה: העיקר שלא נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין.
על סמך נסיון העבר ועובדות ההווה העזתי להתנבא לפני חודשים רבים: לראש הממשלה אין מה לדאוג, לא יוגש נגדו כתב אישום בפרשת בנק לאומי. אבל חקירותיו הפליליות הולידו כעס אזרחי עצום. החקירות ערערו את אמון הציבור בחוקרים ובנחקרים כאחד. הציבור סבור שהפוליטיקאים מושחתים, שהמשטרה כנועה ושהפרקליטות חלשה. וגם שהכול מותר, כל עוד לא תפסו אותך על חם.
יש לנו מערכת משפטית איטית מדי כלפי חשודים מהשורה, ונמהרת מדי כלפי אישי הציבור. יש לנו תקשורת שיפוטית מדי ומשפט תקשורתי מדי. ישראל אינה מדינה מושחתת - אבל היא מאוד מתאמצת להיראות כאחת כזו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
