שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מה עושים כשהילד מצפצף ומשתעל?
    שיעול, צפצופים, נשימה מהירה, חיוורון או שפתיים כחולות - כל אלה הם סימני אזהרה להתקף אסתמה קשה. מתי צריך לרוץ למיון, איך מונעים את ההתקף ואיך מטפלים בבית?

    בתקופת החורף, מאות תינוקות וילדים מגיעים לבתי החולים כשהם סובלים מקוצר נשימה. שינויי מזג האוויר והמחלות הוויראליות גורמים להתקפי אסתמה המחייבים השגחה רפואית וטיפול באינהלציות. מצבם של חלק מהילדים הללו קשה עד כדי כך שהוא מחייב אישפוז ביחידה לטיפול נמרץ.

     

    אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה. היא אינה נגרמת מחיידקים,

    אלא מתגובה לגירויים שונים. תגובה זו מתבטאת בהיצרות חסימתית של דרכי הנשימה, בבצקת, בהפרשות ריר מרובות ובהתכווצות החלק השרירי של דופן דרכי הנשימה. חסימות אלה גורמות להפרעה באוורור ובחימצון בדרגות חומרה שונות.

     

    התקף אסתמה גורם לקוצר נשימה (דיספנאה) המתבטא בשיעול, בצפצופים בדרגות ובעוצמות שונות, בנשימה מהירה, בנחיריים מורחבים, בבולטות של הצלעות, ובמקרים קשים גם בהכחלה סביב הפה. 

     

    מה מעורר את ההתקף?

    אסתמה נחשבת למחלת אלרגיה, שהגורמים לה רבים, אולם העיקריים שבהם הם שינויי מזג האוויר והזיהומים הוויראליים בתקופות החורף, בעיקר במעונות או בחדרים סגורים. אסתמה עלולה להיגרם גם בשל חשיפה למחוללי אלרגיה (אלרגנים) שונים, ובהם קרדית אבק הבית, פרוות חתול, עצים ועוד.

     

    באחרונה נמצא כי נגיף ה-RSV, מחולל מחלת הברונכיוליטיס (מחלה דלקתית של הריאות אצל תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים) גורם לרגישות יתר, שמגבירה את הסיכון לפתח התקפי אסתמה בהמשך.

     

    מתי יש למהר לחדר המיון?

    כאשר קיים שיעול ממושך, נשימות מהירות (אצל תינוקות יותר מ-60 נשימות בדקה, אצל ילדים - יותר מ-40 בדקה), השקע מעל עצם החזה מופיע ונעלם לסירוגין במהירות, הילד אינו מסוגל לדבר בשל קוצר הנשימה, מצב הכרתו מעורפל, צבע הפנים חיוור, ומופיע כחלון - כל אלה מהווים אינדיקציות לקוצר נשימה קשה שדורש טיפול דחוף במוקד רפואי או בחדר המיון הקרוב.

     

    האחות תבדוק את הדופק, לחץ הדם, החום ורמת הסטורציה (רוויון החמצן בדם) באמצעות מכשיר המתלבש על האצבע. סטורציה מתחת ל-94% מעידה על הפרעה משמעותית בחימצון. אחרי בדיקת האחות תופנו לרופא.

     

    בבדיקתו יתרשם הרופא מהמדדים שבדקה האחות, מהרקע הרפואי של הילד, ממידת כניסת האוויר לריאות ומנוכחות צפצופים שתעיד על מידת החסימה. בנוסף עשוי הרופא לבצע בדיקת גזים בדם, שנועדה להעריך את מידת החימצון.

     

    בבדיקה זו נמדדת רמתו של הפחמן הדו חמצני בדם. רמה גבוהה שלו גורמת למצב הקרוי חמצת נשימתית. מצב זה מהווה אות אזהרה לרמת חימצון ירודה ביותר הדורשת טיפול אינטנסיבי במהלך האישפוז. לעיתים גם מבוצע צילום חזה אצל חולים שאינם מגיבים לטיפול. בצילום החזה מבקש הרופא לשלול מחלות ריאה אחרות, או במקרים קיצוניים - תמט (דחיסה) של חלקי הריאה, דליפת אוויר דרך קרומי הריאה או דלקת ריאות.

     


    הטיפול המניעתי הכולל גם משאפים חשוב מאוד (צילום: visiomed)

     

    הטיפול היעיל ביותר הוא אינהלציות המשלבות טיפול בסטרואידים, המפחיתים את התהליך הדלקתי, יחד עם טיפול במרחיבי סימפונות הריאה. במקרים שבהם קוצר הנשימה חמור, הילד יתקשה לאכול ולשתות, ולכן הרופא יוסיף גם טיפול בנוזלים דרך הווריד.

     

    שחרור יינתן רק כשיחול שיפור באוורור: ברגע שהצפצופים פוחתים משמעותית, כשמספר הנשימות של החולה יורד לרמה תקינה, ובעיקר – כשמדידות הסטורציה תקינות באוויר חדר והחולה אינו נזקק עוד לחמצן, הוא משוחרר לביתו להמשך טיפול מונע.

     

    מהו המשך הטיפול בבית?

    הטיפול המניעתי חשוב ביותר, והוא כולל משאפים או אינהלציות. בחלק מבתי החולים מתבצעת הדרכה להורים ולילד במסגרת "בית ספר לאסתמה", בו מודגם השימוש הנכון באינהלציות ובתרופות מניעתיות אחרות כמו "סינגולייר". בנוסף ממליצים הרופאים ליידע גם את הגורמים בבית הספר או בגן על מחלת האסתמה, ועל הצורך בהימצאותו של משאף במקום במקרה חירום.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מה עושים כשהילד מצפצף ומשתעל?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים