במערכות יחסים רבות לא נשמרת נאמנות בני הזוג זה לזה. הסיבות לכך רבות, והרבה מקרים הן קשורות בהתרופפות כללית של רמת המחויבות וההשקעה ההדדית בקשר הזוגי. מעשה הבגידה קשור בעולם הרגשי האינטימי של מערכת היחסים, אבל עלולות להיות לו גם השלכות משפטיות. נביא מספר עובדות חשובות לגבי מחיר הבגידה (מחיר שמשלמות ברמה המשפטית בעיקר נשים) וההשלכות המשפטיות הנלוות לכך, במיוחד כשהנושא נדון בבית הדין הרבני.
בישראל קיימות שתי ערכאות בעלות סמכות מקבילה לדון בנושאים הנלווים לגירושין (רכוש, מזונות ומשמורת ילדים): הערכאה הדתית, שהיא בית הדין הרבני, והערכאה האזרחית, שהיא בית המשפט לענייני משפחה. בן הזוג שפותח ראשון את התיק (על פי רוב, הבעל ירוץ ראשון לבית הדין והאשה לבית המשפט) קובע איזו ערכאה תידון בסכסוך, ולכך השלכה גם לענייננו.
- האם יש הבדל מבחינה משפטית בין בעל שבוגד לבין אשה שבוגדת?
על פי ההלכה היהודית, בעל חייב במזונותיה של אשתו כל עוד הם נשואים זה לזו, בלי קשר למזונות הילדים. אשה שבגדה בבעלה ובגידתה הוכחה עלולה לאבד את זכותה למזונות מבעלה. סנקציה זו עלולה להיות קשה במיוחד אם האשה תלויה בבעל מבחינה כלכלית, וביטול המזונות בנסיבות אלה עלול לגרור השפעות מרחיקות לכת על האשה.
לעומת זאת, לנוכח העובדה שעל פי הדין העברי, ככלל האשה אינה חייבת במזונות בעלה, הרי שבמקרה בו הבעל הוא זה שבוגד, לא תוטל עליו כל סנקציה בנושא המזונות או סנקציה כספית אחרת לפיצוי האשה בגין הבגידה, כגון חיובו בסכום מזונות גבוה יותר.
- האם יש הבדל בין ביהמ"ש לענייני משפחה לעומת ביה"ד הרבני בנושא ביטול מזונות של אשה שבגדה?
מבחינת החוק הקיים במדינת ישראל, בכל הנוגע לדיני המזונות גם על ביהמ"ש לענייני משפחה לפעול על פי הדין העברי (על פי כללי ההלכה). לפיכך, ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך אף הוא לבטל מזונות של אשה שבגדה בבעלה. יחד עם זאת, בית המשפט לא ימהר להפעיל סנקציה חמורה זו, והבעל יידרש להוכיח את טענתו לבגידת האשה באופן שאינו משתמע לשני פנים, במסגרת הליך הוכחות שיתקיים בבית המשפט.
במצבים שבהם גם הבעל בוגד באשתו, ביהמ"ש לענייני משפחה אינו נוטה להטיל על האשה סנקציה ולבטל את מזונותיה, בגלל מוסר כפול (הבעל מבקש להעניש את האשה על התנהגות שגם הוא עצמו חוטא בה).
- האם אשה יכולה להינשא לאחר הגירושים מבעלה לאותו גבר שאיתו ניהלה רומן?
ההלכה קובעת שאשה שבגדה בבעלה "אסורה על בעלה ועל בועלה". כלומר, לא תוכל להינשא בשנית בנישואים כדת משה וישראל, לא לבעלה (ממנו התגרשה) ולא לגבר שאיתו ניהלה את הקשר מחוץ לנישואים.
לעומת זאת, על גבר שבוגד אין הגבלה לעניין נישואיו למאהבת שלו, והוא יוכל להינשא לה לאחר גירושיו כל עוד אין מניעה הלכתית אחרת האוסרת את הנישואים האלה.
- האם בן זוג נבגד יכול לחייב את בן הזוג הבוגד בגירושים?
על פי ההלכה היהודית, ניתן להתגרש רק בהסכמה של שני בני הזוג או בהיעדר הסכמה, כשמוכחת עילת גירושים (אז מוסמך ביה"ד להורות על חיוב בגירושים). מעשה בגידה יכול להוות עילה לחיוב בן הזוג הבוגד בגירושים.
בגידה של אשה בבעלה מהווה עילת גירושים, ואם הבגידה הוכחה באופן חד משמעי, ביה"ד הרבני רשאי לתת פסק דין המחייב את האשה להתגרש.
לעומת זאת, גבר שבוגד, גם אם הוכחה הבגידה, עדיין יכול לבקש את מחילתה של האשה ולטעון שהוא מבקש לחזור לחיי שלום בית, תוך הבטחה לשפר את דרכיו, לפנות יחד עם האשה לטיפול זוגי וכיוצא בזה. אם ביה"ד הרבני ישתכנע שהצהרותיו של הבעל כנות, הוא לא יחוייב לתת גט לאשה, גם אם זו חפצה בגירושים. אבל אם הבעל בוגד באשה פעם אחר פעם, תוך השפלתה ורמיסת כבודה, התנהגות זו נחשבת לעילה המוכרת בדין לחיוב הבעל לתת גט לאשה.
- האם לבגידת האשה יש השלכות על זכותה להיות ההורה המשמורן על הילדים?
לבגידת האשה אין השלכה על זכותה לשמש הורה משמורן על הילדים. בניגוד לטעות הרווחת, אשה שבגדה אינה נתונה תחת האיום שמשמורת הילדים תישלל ממנה ותועבר לבעל. באותו אופן, גם לבגידת הבעל אין השלכה על זכויותיו כהורה משמורן או כאפוטרופוס על הילדים, והסדרי הראייה בינו לבין הילדים לא יושפעו מכך.
- האם לבגידת האשה יש השלכות מבחינת זכויותיה ברכוש המשותף?
עד לאחרונה לא היתה כל סנקציה כלכלית כלפי אשה שבגדה בבעלה, והיתה זו טעות לחשוב שאשה שבגדה בבעלה לא תקבל את חלקה ברכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואים כשבני הזוג מתגרשים. האיום שהאשה "תצא בלי כלום" מקשר הנישואים שימש פעמים רבות כאמצעי לחץ על האשה, מתוך ניסיון של הבעל להכתיב תנאי גירושים טובים יותר עבורו. אבל בזמן האחרון קביעה ברורה זו התערערה, שכן ניתן פסק דין תקדימי על ידי ביה"ד הרבני הגדול (ערכאת הערעור של בתי הדין הרבניים), העומד בניגוד להלכות המשפטיות שהיו מוכרות עד כה. על פי פסק דין זה, אשה שבגדה בבעלה איבדה את זכותה לקבלת מחצית מהזכויות הסוציאליות (קרנות השתלמות, קופות גמל, פנסיה וכיוצ"ב) שנצברו על ידי בעלה במשך שנות כל שנות הנישואים, ולא רק ממועד הבגידה. לנוכח העובדה שברוב המשפחות ממעמד הביניים מהוות הזכויות הסוציאליות עתודה כלכלית מרכזית של המשפחה, הרי שמדובר בסנקציה קשה וחמורה מאוד.
חשוב להדגיש שבבתי המשפט האזרחיים – בתי המשפט לענייני משפחה – לא מטילים כל סנקציה רכושית על האשה הבוגדת, והסכנה להפסד זכויות רכושיות קיימת רק בביה"ד הרבני.
- האם יש השלכות כלכליות נוספות לבגידה?
על פי ההלכה, אשה שבגדה בבעלה מאבדת את זכותה לקבלת סכום הכתובה, אותו התחייב הבעל להעניק לה אם יבקש להתגרש ממנה.
מסקנה חשובה: לנשים בכלל, ולנשים שבגדו בבעליהן בפרט, כדאי להקדים ולהגיש את תביעותיהן לביהמ"ש לענייני משפחה.
כשמדובר באשה שבגדה, יהיה זה אינטרס מובהק של הבעל שהנושאים הקשורים בגירושים, לרבות ענייני הרכוש והמזונות, יידונו בביה"ד הרבני, הנוקט צעדים מחמירים כלפי אשה שבגדה. לעומת זאת, אינטרס מובהק של האשה יהיה למנוע זאת, והיא תוכל לעשות כן אם תקדים את הבעל ותגיש את תביעותיה לפניו לביהמ"ש לענייני משפחה.
