חנוכה הוא אחד החגים הנחגגים ביותר שבין חגי ישראל, אבל לא ברור מה הוא בדיוק מסמל: הסקר השבועי של ynet יהדות ועמותת גשר
מגלה כי רוב מובהק של הציבור מדליק נרות בכל אחד מימי החנוכה, אך יש מי ששמונת הימים מסמלים עבורו בעיקר את הסופגניה והפסטיגל. רבים נאמנים למסורת ומציינים את ניצחון היהודים על היוונים, אך התוצאות מלמדות עוד כי כמעט כולנו מתייוונים.
הסקר נערך על-ידי מכון "מותגים" וכלל 503 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
בתשובה לשאלה "האם אתם מדליקים נרות בחנוכה?" השיבו 83% כי הם נוהגים לעשות כך בכל אחד מימי החג ו-15% מדליקים חנוכיה לפחות פעם אחת. מנגד, רק 2% מהנשאלים אמרו כי הם כלל לא מדליקים נרות חנוכה. פילוח להגדרות דתיות מלמד כי אף הציבור החילוני נוהג ברובו להדליק – 68% מדי יום ו-28% לפחות פעם אחת. בקרב המסורתיים השיבו 91% כי הם עושים כן בכל ימי החג.
חנוכה, כידוע, הוא מהחגים הנחגגים ביותר, גם בקרב מי שאינם דתיים. ומהי הסיבה למסיבה? עבור 40% מהציבור מסמלים ימי החנוכה יותר מכל את ניצחון התרבות היהודית על היוונית, ו-35% מזהים אותו כחג המסמל משפחתיות. 11% כינו אותו "חג הסופגניות והלביבות" ו-7% כ"חג הפסטיגלים ומופעי הילדים".
מניתוח התוצאות עולה כי הדתיים והחרדים מציינים בעיקר על הניצחון התרבותי על היוונים (85% ו-74% בהתאמה) ואילו החילונים מבכרים את המשפחתיות (43%) וממקמים את הניצחון התרבותי רק במקום השלישי (18%). הנשאלים המסורתיים מתלבטים בין 2 האפשרויות (43% ו-42%).
בשנת 164 לפני הספירה גברו המכבים של היוונים ועל תרבותם. האם כעבור 2,171 שנה הפכנו כולנו למתיוונים? 23% מהנשאלים סבורים כי הישיבה מול מחשב והגלישה באינטרנט מבטאות את עיקר ההתייוונות בשנת 2007, 18% בחרו בישיבה מול הטלוויזיה ובצפייה בתוכניות האירוח ו-18% נוספים ציינו את האמריקניזציה כהתייוונות המודרנית. 10% כינו כך דווקא את מערכת המשפט והדמוקרטיה, 9% בחרו בתרבות הצריכה ו-8% בתרבות הגוף והספורט.
מנכ"לית גשר מפעלים חינוכיים, שושי בקר, אמרה כי תפיסת כלל המגזרים את הטלוויזיה, האינטרנט והאמריקניזציה כ"התייוונות חדשה" מציב לדתיים ולחילוניים אתגר גדול - יצירת שילוב בין התרבות המערבית לתרבות היהודית-ישראלית ויציקת תכנים איכותיים ותרבותיים "משלנו" לטלוויזיה ולאינטרנט. "התייוונות נתפסת כמושג שלילי המרמז כי הנטייה לעסוק בכל אלו באה מהשפעה זרה ה'מקלקלת' וממירה את דתו ותרבותו של עם ישראל", אמרה, "בתקופת החשמונאים היא נבעה ממפגש בין תרבויות שונות, והאתגר כיום הוא לשלב ביניהן".
