להעמיד אותן במקום

"למה בעצם שניתן לפקידת הקבלה כיסא?" תהתה בקול מנהלת השיווק של המלון המכובד בישיבת ההנהלה השבועית. "זה לא ייצוגי, לא מכובד, וביננו - מדובר בסך הכל ב-9 שעות שבהן היא צריכה לעמוד ולחייך לאורחים. וחוץ מזה - עם השכר שהיא מקבלת, 4,239 שקלים בחודש, אין לה מה להתלונן".

"אבל יש חוק שמחייב אותנו להקצות לכל עובד כיסא", הקשה אחד המנהלים. "נו באמת", ענתה לו מנהלת השיווק. "ממתי אוכפים חוקים למען האזרחים הפשוטים בארץ?".

מדובר כמובן בדיאלוג דמיוני, אבל ביננו - יותר מסביר להניח שהתרחש אחד כזה או דומה לו ברשתות אופנה, בתי מלון, בתי קפה ובעוד מקומות בארץ בהם נותנים שירות ללקוחות, בעמידה. כי ככה החליטו הבוסים. נכון, יש חוק, אבל גם יש חוקים רבים נוספים שמטרתם להגן על הצרכנים או על העובדים הפשוטים, שאף אחד לא סופר או מקיים. ומי שאמור לאכוף את החוקים לא עושה זאת בכלל, או עושה זאת בצמצום בגלל מחסור בתקציב, כוח אדם ועוד שלל הסברים ותירוצים.

אבל מדי פעם מישהו מתעורר. היום, למשל, ההסתדרות התעוררה וגם העירה אותנו עם תביעה נגד 61 רשתות, חלקן ידועות ונחשבות למכובדות, שלא אפשרו לעובדים לשבת. כי ככה החליטו המנהלים שלהן אפילו שהחוק אוסר עליהן להחליט החלטות שכאלו.  מסתבר שבהסתדרות עשו תחקיר ועבודת בילוש, צילמו במצלמה נסתרת והביאו גם עדויות מהשטח של עובדים נגד מקומות העבודה שמתעמרים בהם.

במסיבת עיתונאים שקיימה ההסתדרות לרגל הגשת התביעה, אמר היועץ המשפטי שלה, שי תקן, כי "לשבת זו זכות אלמנטרית שלא צריך היה בכלל חוק כדי להבין אותה. וצר לי שהגענו למצב שאנחנו צריכים לחוקק חוק ואף לתבוע עשרות מקומות עבודה שאינם מקיימים אותו". כל כך צודק מצד אחד, וכל כך עגום שזה המצב מצד שני.

אבל טוב שהסתדרות עשתה מעשה. עכשיו נותר רק לקוות שהשופט שיטפל בתביעה הזו יידע להעמיד במקום את בעלי ומנהלי אותן רשתות שצפצפו על החוק. ועובדים של רשת כזו - הסיפוק הגדול מבחינתם יהיה לשבת בבית המשפט, ולראות את בעל העסק מתפתל, בעמידה, על דוכן העדים.