אקולוג: זוגות שמתגרשים פוגעים בסביבה

הנה עוד סיבה להישאר ביחד: אקולוג אמריקני פירסם מאמר שטוען כי גירושים בין בני זוג פוגעים בסביבה. ג'יאנגו ליו, מאוניברסיטת מישיגן, טוען כי במדינות בהן שיעור הגירושים גבוה, בכל פעם שבני זוג מתגרשים קמים למעשה שני משקי בית, ובנוסף - כל אחד מהם צורך אנרגיה באופן בזבזני.

במאמר כותב ליו כי גירושים מכפילים למעשה את מספר משקי הבית משום שכל אחד מבני הזוג מקים לעצמו בית משלו. יותר משקי בית משמעם ניצול רב יותר של קרקע, מים ואנרגיה - שלושת המשאבים החיוניים ביותר לסביבה.

אך ליו טוען כי הביזבוז אינו מסתיים בכך. לדבריו, כל אחד ממשקי הבית החדשים שקמו מתנהל באופן בזבזני ביחס למשק בית של זוג נשוי. "משק בית של זוג נשוי מנצל את המשאבים בצורה יעילה יותר ממשקי בית של בני זוג שהתגרשו", אומר החוקר. הוא גורס כי ככל שבמשק בית גרים יותר בני אדם, כך ניצול המשאבים טוב יותר.

ליו מסביר כי משק בית טיפוסי משתמש בכמות אנרגיה דומה לחימום או לקירור בין אם גרה בבית משפחה של ארבע נפשות או אם גר בו אדם בודד. כך גם לגבי האנרגיה הנצרכת על ידי המקרר - בין אם הוא משמש אדם אחד או משפחה גדולה. שני אנשים שגרים בנפרד משתמשים בשני מדיחי כלים ומכונות כביסה וייבוש - במקום רק באחד.

ליו מודה כי השימוש של משקי בית נפרדים במשאבי מים ואנרגיה אינו גדול בערכים מספריים, "אבל הכל מצטרף יחד לנתונים משמעותיים למדי".

יותר מכונות כביסה, מייבשים, תנורים ומזגנים

בארצות הברית למשל, ישנם 16.5 מיליון משקי בית שמנוהלים על ידי אדם גרוש וקצת יותר מ-60 מיליון משקי בית של בני זוג נשואים. ליו מצא שבחישוב חודשי, אדם גרוש שילם יותר על חשמל למשל לעומת אדם במשק בית "נשוי". הוא תולה זאת בעובדה שמשקי בית "נשואים" צופים בטלוויזיה יחד, מנצלים את התנור כדי להכין אוכל למספר אנשים יחד, אוכלים תחת אותה מנורה, ומשתמשים במכונות כביסה, מייבשים ומדיחי גלים מלאים. על פי החישוב של ליו, מדובר ב-6.9 מיליון דולר נוספים בעלויות חשמל לשנה, ועל אלה אפשר להוסיף 3.6 מיליון דולר לשנה עבור מים ותשלומים נוספים על שימוש בקרקע.

יתרה מזאת: ליו בחן במחקר שלו לא רק את ארצות הברית אלא 11 מדינות נוספות כמו ברזיל, קוסטה ריקה, אקוודור, יוון, מקסיקו ודרום אמריקה בין השנים 1998 ל-2002. על פי החישובים שלו, אם במדינות אלה היו משקי הבית "הגרושים" מתכנסים והופכים למשקי בית בגודל "משפחתי", היו נחסכים מיליון משקי בית וכל המים והחשמל שהם צורכים.

ליו חוקר את הקשר בין אקולוגיה למדעי החברה. הוא החל את דרכו במחקרים אקולוגיים באזורים בהם האוכלוסיה מידלדלת. עד מהרה הוא הבחין כי גם אם כמות בני האדם פוחתת, מספר משקי הבית נותר יציב ואפילו עלה. התברר שמדובר בשינויים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים שמשפיעים על דפוסי המגורים של בני האדם. שיעור הגירושים אלה, גיל הנישואים עלה גם הוא כך שיותר בני אדם נשארו רווקים ליותר שנים, ודפוסי המשפחתיות המורחבת התפוררו כשילדים העדיפו לעזוב את בית הוריהם בגיל צעיר יותר כדי לחיות את חייהם באופן עצמאי.

ליו מצא שלמרות ששיעור הגירושים היה תנודתי, מספר משקי הבית היה תמיד במגמת עליה בכל רחבי העולם. הוא החליט לבחון איזו השפעה יש לתופעה הזו על ניצול הקרקע, המים והאנרגיה, והגיע למסקנות המפתיעות. לדבריו, אנשים אכן מופתעים מהממצאים של מחקריו תחילה, אך כשהם חושבים עליהם לעומק הם מבינים שהדברים פשוטים וברורים למדי.

"אנשים מדברים על הצורך לשמור על הסביבה ולהילחם בהתחממות כדור הארץ אך מתעלמים מתופעת הגירושים", אומר ליו. הוא מדגיש עם זאת כי אינו מטיף נגד גירושים - "יש אנשים שבאמת לא צריכים לחיות יחד" - אבל טוען שדרך נוספת להיות ידידותי לסביבה היא לחיות זה עם זה תחת קורת גג אחת.