כך מטרטרים את האזרחים
לשופט תעבורה נמאס מהתנהלות התביעה, שנמנעה לדבריו מלהתייחס לאינטרס הציבורי. בשל כך, ועוד מספר עובדות מוכרות לכל מי שהתמודד אי פעם עם מערכת המשפט בארץ, ביטל שופט דו"ח לנהג שנחשד בחציית שטח הפרדה בניגוד לחוק
"לעתים מוזרמים לשולחנו של בית המשפט דו"חות, שטוב היה אלמלא הגיעו לבירור משפטי". את הדברים האלה אומר לא אחר מאשר שופט התעבורה שלמה איזקסון, שמאס לשפוט במקרים בהם אין כל אינטרס ציבורי. ומי לדעתו אחראי לכך שזמנו היקר של בית משפט מבוזבז לשווא? לטענת השופט, האחריות במקרה זה היא של התביעה.
וכך אומר איזקסון: "האינטרס הציבורי, בשמו פועלת התביעה, איננו מצדיק את הפעלת מערכת אכיפת החוק, לרבות בית המשפט, כדי לטפל באדם שנערך כנגדו דו"ח, כאשר ברור בעליל שהפרופיל ההתנהגותי של אותו נהג - לא רק שאיננו של עבריין תנועה סדרתי, הוא גם איננו פרופיל של עבריין תנועה מזדמן, ובעצם מדובר באדם שלא נמצא כל דופי בהתנהגותו ובהתנהלותו".
מעשה שהיה, כך היה
לפני קצת יותר משלוש שנים, נעצר ע' לאחר שלכאורה חצה שטח הפרדה שלא כחוק. כמעט שנה לאחר מכן, ביולי 2005, נערך לבקשתו דיון בעניינו, בו ביקש להמיר את הדו"ח באזהרה. בישיבה שנערכה לאחר מכן, הודיעה התביעה לשופט כי בקשתו של ע' נדחתה. בינואר 2006, זומן ע' שוב לבית המשפט, כדי להגיב על כתב האישום. גם במקרה זה, ביקש להמיר את הדו"ח באזהרה, אולם שוב נדחה על-ידי התביעה.
בשלב זה נקבע תאריך חדש למשפט: נובמבר 2007. אולם למרות שע' התייצב לדיון, התברר כי השוטרת שערכה את הדו"ח - שכבר עזבה את המשטרה - לא תגיע לתת עדות עקב מחלה. ההודעה כי עדת התביעה לא תגיע לבית המשפט התקבלה 40 דקות בלבד לפני תחילת הדיון, ללא מסמך רפואי המעיד על מחלה כלשהי. התביעה כמובן ביקשה דחייה נוספת, כדי שהעדה מטעמה תוכל להופיע בפני בית המשפט. טרטור האזרח, כבר אמרנו?
כעת כדאי לחשוף שתי עובדות שהתבררו על-ידי השופט:
- בקשותיו של ע' להמיר את הדו"ח באזהרה נדחו, בטענות שהוגדרו על-ידי השופט כ"בוקי סריקי", במלים אחרות: שטויות. התביעה טענה שבקשת ההמרה הוגשה באיחור, זאת למרות שבטופס הדיווח אין כל הוראה כיצד או מתי יש להגיש בקשה שכזו.
- ע' הוא לא בדיוק עבריין תנועה מועד: לאחר 22 שנות נהיגה, עומדת לחובתו עבירה אחת בלבד - מסוג ברירת קנס.
"לחלוטין לא ברור לי מדוע לא הומר הדו"ח באזהרה", קבע השופט, "שהרי אין כל אינטרס ציבורי להפעיל את מנגנון אכיפת החוק ואת בית המשפט... בעניינו של אדם שלציבור אין כל אינטרס בהבאתו לדין". השופט גער בתביעה על-כך שלא הסירה את הדיון במקרה של ע' מסדר היום מיוזמתה שלה, ועל-כך שפעמיים סירבה להמיר את הדו"ח באזהרה.
השופט מתייחס גם להיעדרותה של עדת התביעה - השוטרת שכבר אינה בתפקיד: "כאשר נאשם שזומן אינו מתייצב לדיון, אין כל מניעה לשופטו בהיעדרו. מאידך, כאשר מתייצב הנאשם בבית המשפט ועד התביעה שערך את הדו"ח איננו מתייצב, לא קיימת בחוק כל סנקציה כלפי העד".
השופט איזקסון החליט על-כן לזכות את ע', ובנוסף קבע כי התביעה תשלם לו הוצאות. בדברי הכרעת הדין, הוא גם מספק לתביעה חומר למחשבה על תפקידה הראוי: "לתביעה צריכה להיות ראייה רב-מוקדית ורב-מערכתית, הבוחנת לא רק כל דו"ח כשלעצמו, אלא גם את מפת האינטרסים של הציבור ושל מערכות אכיפת החוק".
