הכיתה הנפרדת לאתיופים
בפתח תקווה, היא לא מקרה חד-פעמי. לארגונים שפועלים למען בני העדה האתיופית בארץ מגיעות מאות תלונות בשנה על יחס מפלה וגזעני, שמוכיחות כי מדובר בתופעה כלל ישראלית ולא בכשל נקודתי.
כך למשל אירע שמורה בפנימייה החליטה לזמן לשיחה את הוריו של נער כבן 15, שהתפרע בשיעור. בשיחה אמרה המחנכת כי העונש הראוי לו הוא הוצאתו מהמסגרת הלימודית, והסבירה: "הילד האתיופי הזה מפריע לא רק לאתיופים אחרים, אלא גם לישראלים שבכיתה".
באתר האינטרנט של אחד מבתי הספר בצפון הארץ נכתב בגאווה כי "במוסד החינוכי כמות קטנה של ילדים אתיופים". למותר לציין שאף עדה אחרת לא הוזכרה.
במקרה אחר, בגן חובה באחת העיירות בדרום, הוצאו ילדים אתיופים מהגן כי הוריהם של הילדים האחרים מחו על כך שמספרם גבוה מדי. בימים אלה מתגבשת תביעה נגד הגן ונגד ראש העיר.
גם עמותת "פידל" למען יהודי אתיופיה שחיפשה משרד חדש באזור המרכז נתקלה בקשיים. כשערכו סיור בבניין בלוד שאל האחראי מי אמור לאכלס את המשרדים, וכששמע שמדובר בעמותה של יוצאי אתיופיה אמר: "יש כאן ליד משרד עם הרבה תרופות, אני לא רוצה בלגאן של גניבות וסמים"
עמותת "טבקה" (משפט וצדק לעולי אתיופיה) הגישה תביעות משפטיות נגד מקרי גזענות רבים ברחבי הארץ. לגבי אנשי העמותה, מאז תחילת 2007 התקבלו במשרדיה יותר מ-100 פניות. עו"ד יעל סגל-מקליס, מנהלת המחלקה המשפטית ב"טבקה" אמרה בשיחה עם ynet כי "קיימת בעיה מהותית של חוסר לגיטימציה כלפי העולים מאתיופיה. זה גול עצמי של החברה הישראלית כי גדל פה דור מתוסכל,
ואנו רואים את כל התוצאות החמורות".
במטה המאבק לשוויון חברתי של יהודי אתיופיה מגבשים מהלך לעורר את דעת הקהל הציבורית לבעיית הגזענות והיחס של החברה הישראלית כלפי העולים מאתיופיה. יושב ראש מטה המאבק, גדי יברקן: "אותי שום דבר כבר לא
יפתיע, אין הבדל בין אותם ניאו-נאצים שהסתובבו ברחובות, לכל אלה שמפלים יהודים בני העדה האתיופית".
באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה מתכוונים לשלוח מכתב למבקר המדינה בבקשה לבדוק את תפקודן של רשויות מקומיות בעניין קליטת יהודי אתיופיה. דובר האגודה, אבי מספין: "גזענות זו מילה שחששתי להשתמש בה עד כה, כיוון שלא האמנתי שהיא יכולה להתקיים בישראל 2007, אבל הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו. החברה הישראלית נגועה בגזענות עמוקה ולצערי אין שום ענישה הולמת כלפי גזענים בארץ".
