ישראל תבחן התחייבות להפחית בזיהום האוויר

ישראל תיקח על עצמה התחייבות לצמצם את שיעור גזי החממה שהיא פולטת לאוויר, בדומה למדינות הכלולות בפרוטוקול אמנת קיוטו - כך עולה מדבריו של המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שמשתתף בוועידת האו"ם בנושא שינוי האקלים בבאלי.

הדיונים בבאלי על הסכם בנושא הפחתת פליטת גזי החממה נכנסים מהיום (ב') להילוך גבוה, לקראת פירסום ההצהרה המשותפת במושב נעילת הכינוס בשבת. בשלב זה מתבהרת התמונה באשר לאופי ההסכם המתגבש, וכצפוי הוא כולל מחוייבות מסויימת של מדינות המוגדרות "מתפתחות" להפחית את שיעור גזי החממה שהן פולטות לאטמוספירה.

"הגענו לשלב שבו מתגבש המסמך להפחתת הפליטות לקראת שנת 2012, וישראל בוחנת באופן חיובי לקיחת התחייבויות", אמר ל-ynet יוסי ענבר, המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בשיחת טלפון מאתר הוועידה בבאלי. 

"אני בטוח שנצטרך להפחית בפליטת גזי החממה", אמר ענבר, אך הדגיש כי ההתחייבויות הישראליות תיקבענה רק לאחר מציאת האיזון הנכון בין שיקולי עלות ותועלת. "המסמך שמתגבש כרגע מדבר על כך שהמדינות שהוגדרו כמפותחות בפרוטוקול קיוטו יפחיתו בין 25 אחוז ל-40 אחוז בפליטת גזי החממה, בהשוואה לשנת 1990. הייתי רוצה להבטיח שגם אנחנו נעשה זאת, אבל זה יהיה לא אחראי מבלי שנבדוק את ההשלכות הטכנו-כלכליות שיש לזה על משק האנרגיה הישראלי".

עוד בנושא:

• על הפרק בבאלי: "מפת דרכים" נגד הזיהום
• ועידת האקלים בבאלי: מפת האינטרסים
• מדענים למנהיגי העולם: חייבים להפחית בזיהום
  

ענבר הדגיש כי הפחתת פליטת גזי החממה מצריכה שורת של פעולות בעלות השלכות כלכליות כבדות. "כל הפעולות האלה - בהן מעבר לגז טבעי, מעבר למכוניות היברידיות, שימוש בביו-גז, מעבר לפרקטיקות חקלאיות ידידותיות לסביבה וטיפול נכון בפסולת - הן פעולות שיש להן עלות וצריך לראות איך מאזנים (- אותן עם שיקולים כלכליים - י.ע-ד)".

את פרוטוקול אמנת קיוטו למאבק בהתחממות כדור הארץ אישררו 36 מדינות מתועשות שהוגדרו "מפותחות", והסכימו לקבל על עצמן מכסות קבועות מראש של פליטת גזי חממה. מדינות שהוגדרו "מתפתחות" - ובכללן ישראל - לא חוייבו על פי הפרוטוקול לקבל על עצמן את המכסות, שכרוכות במגבלות על כושר הייצור והצמיחה, עלויות אנרגיה גבוהות והשקעה במחקר. ההערכה הייתה שבשיחות בבאלי יתגבש הסכם שיכלול בתוכו מחוייבות גם של מדינות אלה.

ענבר ציין כי במצב הנוכחי, במסגרתו הוגדרה ישראל כמדינה מתפתחת בנספח לפרוטוקול קיוטו, מתקיימים יתרונות כלכליים לא מבוטלים. "זה נתן לנו אפשרות להנות מהטבות, בעיקר במסגרת מנגנון ה-CDM, שאיפשר לנו למכור למדינות המפותחות אשראי עבור הפחתת פליטות שלנו", הסביר ענבר. יחד עם זאת, ענבר טוען כי "ההפחתה של הפליטות תלויה רק בנו כממשלה, ואנו ניקח על עצמנו התחייבות".

יש לנו מה ללמוד - וגם מה ללמד

מנכל"ית עמותת "אדם, טבע ודין", עורכת הדין ציפי איסר-איציק, הנמצאת גם היא בוועידה, אמרה ל-ynet כי היא בטוחה שגם ישראל תיקח על עצמה התחייבות להפחית פליטות. "אופתע מאוד אם לא נעשה זאת".

איסר-איציק ציינה כי חשיבותה של הוועידה הבינלאומית טמונה גם בעצם המפגש עם נציגיהם של ארגוני סביבה אחרים ועם יוזמות סביבתיות מרחבי העולם. "יש לנו הרבה מה ללמוד, במישור החקיקה, בנושא תמריצים כלכליים להפתחתת הפליטות ובכל הנוגע לפעילות של השלטון המקומי".

פעילים מוחים נגד מדיניות ארה"ב מחוץ לאולמות הוועידה בבאלי (צילום: AFP)

נציגי המשלחת סיפרו כי במסגרת עשרות הדיונים, במושבים ובפאנלים השונים המתקיימים בו זמנית, הם זוכים להיחשף ליוזמות סביבתיות מגוונות, מרחבי העולם. "ראש עיריית ניו-דלהי שבהודו הציגה יוזמות מאלפות בתחום התחבורה הציבורית ואיכות הסביבה. בנוסף הוצגו בפנינו גם טכנולוגיות חדשות, ידידותיות לסביבה", סיפר ענבר.

ישראל אמנם לא הוזמנה להציג יוזמות משלה באף פאנל בוועידה, "אבל אני חושב שיש לנו הרבה מה לתרום, בעיקר בתחום של חקלאות מדברית", אמר ענבר. "אני מעריך ומקווה שבכינוס הבא נציג את הידע שלנו".

נציגי המשלחת סיפרו כי עמדתה העיקשת של ארצות הברית, המתנגדת להטלת מכסות על הפחתת הפליטות, הפכה לנושא מרכזי במפגשים ובדיונים. ענבר סיפר כי על רקע העמדה האמריקנית השנויה במחלוקת, בלטו דבריו של הסנטור הדמוקרטי ג'ון קרי, שנאם בפני באי הוועידה והתייחס לעמדת מדינתו.

"הוא סיפר כי הוא חש לא בנוח עם העובדה שארצות הברית איננה חלק מההסכמים הגלובליים ואמר כי אם הדמוקרטים ייבחרו בקרוב - המצב ישתנה", סיפרה איסר-איציק. "הוא הבהיר כי למרות שהממשל הפדרלי בארצות הברית לא לקח על עצמו התחייבויות, הרי שברמת המדינות ואפילו מבחינת נציגי התעשייה בעצמם - ננקטים צעדים משמעותיים להפחתת הפליטות", אמר ענבר.