"האדם שאין בו מוזיקה,
או שהרמוניית צלילים מתוקים אינה נוגעת בו,
טומן בחובו בגידות, תחבולות ושחיתות;
נפשו נעה תנועות סתומות כלילה,
וחיבתו אפלה כמו אל החושך והצללים,
איש כזה אינו ראוי לאמון"
(שייקספיר, "הסוחר מוונציה", תרגום חופשי)
כשאני נכנס לבית שלא הייתי בו קודם המקום הראשון שאני ניגש אליו, אם לא שתיתי יותר מדי, הוא מדף הדיסקים. טעם מוזיקלי מלמד הרבה מאוד על אדם. תשאלו את רוב מ"נאמנות גבוהה" שעסוק כל הזמן בסיווג ומיון חייו ומכריו לפי העדפות מוזיקליות. אדם בלי טעם מוזיקלי, כפי שהבהיר לנו שייקספיר כבר לפני 400 שנה, הוא אדם מסוכן. משהו לא יציב ביסודות עליהם הוא בנוי.
ריאנה. עניין של טעם
אז איך עוזרים למישהו להתעניין יותר במוזיקה מבלי לכפות עליו את הטעם שלנו (שהוא, כמובן, מצוין)? התשובה בסדנת 4 הצעדים להכנסת מוזיקה (טובה) לחיי חברכם נטול הטעם. נסו, ודווחו על תוצאות.
1. אתגרו אותו בשאלות: איזה שיר היית בוחר לחתונה שלך? איזה שיר להלוויה שלך? מה השיר שאתה הכי, הכי, הכי שונא בעולם? גם אנשים שלא באמת זוכרים שמות של אמנים או מחזיקים דיסקים בבית יוכלו לענות על השאלות האלה. והנה לכם משהו להיאחז בו: גלגלו שיחה על הבחירות שלו, הציעו לו אפשרויות נוספות, שאלו אותו למה הוא בחר דווקא בשיר כזה או אחר, השמיעו לו עוד כמה שירים דומים, וקוו שיבקש את הדיסק.
2. הכינו לו מיקסטייפ טרויאני: אחרי שתנברו מעט בהעדפות הדלות עד לא-קיימות של הפציינט, הרכיבו לו דיסק אוסף. לא כדאי להתחיל עם אלטרנטיבה קשה ודברים שיהיה לו קשה לעכל בהאזנה ראשונה. באוסף של 15 שירים, הכניסו 10 שירים שהוא כבר מכיר מהרדיו והגניבו ביניהם חמישה שירים טובים שהוא לא מכיר, אבל יכול לעכל בקלות. אם הוא משתמש בדיסק ונהנה ממנו, חכו חודש-חודשיים והכינו לו עוד אחד, ועוד אחד, והגדילו בהדרגה את מינון השירים שהוא לא מכיר.
3. ספרו לו סיפורים: מישהו שלא מתעניין כלל במוזיקה עשוי לגלות עניין בסיפורים
שמאחוריה. אם הוא חובב מיתוסים, ספרו לו על העסקה של נגן הבלוז רוברט ג'ונסון עם השטן. אם הוא מתעניין באמריקאים, ספרו על הדיאלוג העוקצני בין השירים "Southern Man" של ניל יאנג ל-"Sweet Home Alabama" של לינרד סקינרד. אם יש לו חוש הומור טוב, ספרו לו שהמילים המקוריות של "Yesterday" נפתחו ב-"Scrambled eggs, Oh how I really really love your legs". אם הסיפור יעניין אותו, סביר להניח שהוא ירצה לשמוע את המוזיקה.
4. שטפו לו את המוח: אם הכל נכשל, תמיד אפשר לנסות שטיפת מוח. בחרו דיסק אחד והשמיעו לו אותו בכל הזדמנות: בנסיעות משותפות, בבית שלכם, בבית שלו, בעבודה, איפה שרק תוכלו. אחד משני דברים יקרה: או שהוא יידלק על הדיסק, או שהוא ישנא אותו לנצח. גם שנאה היא עניין של טעם, והנה פיתחתם אצלו טעם מינימלי על דרך השלילה.
מכירים עוד שיטות להוצאת זומבים מוזיקליים מאדישותם? הסתערו על התגובות והעשירו את עולמנו.
