הסכם באלי - בשורה גם לישראל

בוועידת שינוי האקלים בבאלי נכנסים הדיונים לקראת ההסכם המתגבש לישורת האחרונה. השבוע יגיעו לאתר הוועידה בעיירה נוסה דואה ראשי מדינות ושרי איכות סביבה מרחבי העולם, לקראת מושב הנעילה בשבת. במושב זה תוצג "מפת הדרכים" שעל בסיסה יתנהל משא ומתן לקראת הסכם שייחתם בקופנהאגן ב-2009. הסכם זה יהיה השלב הראשון של עידן ההתמודדות עם שינוי האקלים בשנים שלאחר פקיעת אמנת קיוטו ב-2012.

הנציגים הרשמיים של המדינות השונות משתתפים בדיונים על שיעור הפחתת פליטת גזי החממה והדרכים לצימצום זיהום האוויר מבלי לפגוע בצמיחה הכלכלית. מסתמן כי המדינות המפותחות יידרשו לקבל על עצמן הפחתה של בין 25 ל-40 אחוז בשיעור פליטת גזי החממה.

אך לא רק נציגים רשמיים נמצאים בין אלפי המשתתפים. הנוכחות הבולטת ביותר היא דווקא של נציגי ארגונים סביבתיים חוץ-ממשלתיים (NGO's) שיוצקים לדיונים תוכן ערכי-אידאולוגי ומציגים יוזמות חדשניות ומרתקות - בשונה מהסחר והמכר ושיקולי העלות והתועלת של הדיונים הרשמיים. משיחות עם נציגי ארגונים אלה עולה התחושה שיש במסמך המתגבש בשורה של ממש - איתות מובהק מצד מדינות העולם כי בכוונתן להתחייב למגבלות משמעותיות בזיהום האוויר כדי להאט את ההתחממות הגלובלית.

ישראל בסטטוס חדש

מטיוטת ההסכם המתגבש בוועידת האקלים בבאלי עולה כי ישראל, שנכללה עד כה בנספח פרוטוקול אמנת קיוטו כמדינה מתפתחת, תיכלל בקבוצת המדינות המפותחות. המשמעות היא שישראל תידרש לקבל על עצמה מכסות ויעדים ברורים של הפחתה בשיעור גזי החממה שהיא פולטת לאטמוספירה.

אם יתגבש ההסכם בוועידה ברוח הטיוטה, מדובר בניצחון של שוחרי הסביבה בישראל. ניתן יהיה לציין בסיפוק כי הוועידה בבאלי שלחה מסר חד וברור לעולם, לפיו המדינות המפותחות - וישראל בתוכן - מאמצות את מסקנות מדעני האקלים של האו"ם ומוכנות לנקוט בצעדים קשים ומשמעותיים להפחתת פליטת גזי החממה שלהן.

ישראל תוכל לא רק להתגאות בסטטוס המכובד של מדינה מפותחת, חברה במועדון היוקרתי של מדינות אירופה, יפן וכעת גם אוסטרליה, אלא גם לקצור רווחים ברמה הלאומית. אזרחי ישראל יהנו מהפחתת זיהום האוויר המקומי, ישראל תהנה מהמנוף הכלכלי שכרוך בחברות במועדון המדינות שוחרות הסביבה, וגם תבטיח לעצמה את היתרונות הבטחוניים והמדיניים הנובעים מכך.

יש לקוות כי מצב הדברים החדש שעתיד ליצור מסמך "מפת הדרכים" של באלי, יחייב את מדינת ישראל ליצר קבוצות עבודה משותפות למגזרים השונים, על מנת לתת מענה לנושאים שעלו בכנס - תמריצים כלכליים יעילים להפחתת פליטות, כלים חקיקתיים שיכללו בתהליכי קבלת ההחלטות ויחייבו התחשבות בשינוי האקלים כשיקול מהותי, קביעת כללים רלוונטים למערכת התכנון והבניה, התייחסות לנושאים של ביטוח והערכת סיכונים סביבתיים, פיתוח טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת והפחתת זיהום ועוד.

במציאות החדשה שיצור מסמך באלי, מונח לפתחה של ממשלת ישראל אתגר חשוב, שיתרונות רבים גלומים בו. שאלת השאלות היא האם וכיצד היא תרים את הכפפה.