הטוב, הרע וקופולה
קולנוענים ברחבי העולם חיכו לרגע בו יניח הגאון פרנסיס פורד קופולה את ידו על משען כסא הבמאי ויחזיר איתו קצת מהקסם. היום יוצא הסרט החדש שלו, "Youth Without Youth" בארה"ב. מאסטרפיס או אגדה פטפטנית? המבקרים חלוקים
כמה שנים טובות עברו מאז שפרנסיס פורד קופולה שלח ידו בבימוי. החל מאמצע שנות ה-90 הוא מתעסק בעיקר בהפקה, לאחר שהוציא מחדש את טרילוגיית "הסנדק", ואת גרסת הבמאי ל"אפוקליפסה עכשיו". אז אין להתפלא כשהכרזה על סרט חדש שביים המאסטר מסעירה את עולם הקולנוע.
"Youth Without Youth" (שכבר קיבל את השם הישראלי, "נעורים ללא נעורים") מבוסס על רומן של הסופר הרומני מירצ'ה אליאדה, ואת התקציב הצנוע סיפק היקב שלו בקליפורניה. הסרט, שצולם ברומניה, ובתפקידי המשנה שלו שובצו לא מעט שחקנים מהמדינה, דובר בחלקו סנסקריט. הוא יצא לאקרנים בארה"ב היום (ה'), לאחר שכבר הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם. אלינו הוא יגיע בהמשך השנה, ובנתיים אפשר להתכונן לראות מה אומרים עליו אלה שכבר ראו.
"Youth Without Youth". אגדה פטפטנית יתר על המידה או הרהור עמוק?
וראייטי
"לא רק אוהדים של פרנסיס פורד קופולה יתאכזבו מהמישמש הרהבתני ומהתסריט המאולץ של 'Youth Without Youth', המאמץ המכוון הראשון של המאסטר מזה עשר שנים. זוהי אגדה פטפטנית יתר על המידה המשתרעת על פני המאה העשרים, עוקבת אחר פרופסור קשיש שחזרתו הפלאית אל נעוריו מציעה לו הזדמנות לגלות מחדש את אהבתו הישנה. קופולה מנסה לייצר מולטי-ז'אנר, אך הדיאלוגים המהורהרים והכבדים וחוסר היכולת לחבר אותם לדמויות מדרדרים את הסרט.
"אולי המשיכה של קופולה לדמויות שמפתחות אובססייה לפרויקטים בלתי ממומשים היתה חזקה מדי מכדי לאפשר לו לראות את האופי הלא שיטתי של התסריט, כשהוא שוקע בפטפוטים אינסופיים. אלמוות והשלכותיהם של חיי נצח ברמה הרגשית והאתית כבר זכו להתמודדויות הרבה יותר אפקטיביות במגוון של עבודות ולניתוחים רבי עצמה על האכזריות של הזמן".
(ג'יי וייסברג, פסטיבל הסרטים ברומא, "Variety")
הוליווד ריפורטר
"בשורה התחתונה: אכזבה. עשר שנים עברו מאז העבודה האחרונה מאחורי המצלמה של הבמאי זוכה האוסקר, פרנסיס פורד קופולה, אבל הציפיות הגבוהות לפרויקט הבא שלו התנפצו, כשזה התברר כפנטזיה מעורפלת ומבולבלת על מעבר נשמות בין גופים.
"למרות התקציב נמוך, הסרט עשוי בצורה יפה למדי, והוא מכיל את הברק הויזואלי של סרטי קופולה, בין היתר הודות לתרומה של כמה מומחים בתחומם. אבל הסיפור עצמו מלא באזכורים מוצנעים שרבים מהצופים ימצאו שטותיים, וההופעות של השחקנים עצמם מאכזבות. בהעדר עקביות או מתח, הסרט צפוי למשוך בעיקר מעריצים אדוקים – אך עם זאת מאוכזבים - של קופולה.
התברר כפנטזיה מעורפלת ומבולבלת על מעבר נשמות בין גופים
"טים רות' מגלם בלשן מזדקן שמוכה על ידי ברק, ולא רק שהוא הופך לצעיר יותר מרגע לרגע, אלא שהוא מתחיל לשלוט בשפות שמעולם לא למד. זה מתחיל בבוקרשט, רומניה, ב-1938, ובסיפור מעורבת גם מרגלת נאצית, פאשיסטית ויפהפיה, שגם היא מוכה על ידי הברק. האשה הופכת לחסידה של תורת הבודהיזם הטיבטי. היא מסוגלת לדבר אך ורק לשונות עתיקות והיא מתחילה להזדקן בקצב פראי.
"התסריט של קופולה נע מקיצוניות אחת לשנייה, בעוד שכבמאי הוא נאלץ להסתפק במשחק ממוצע. רות' לא מצליח לבסס את דומיניק, הדמות הראשית, כדמות חיה. החשיפה הטובה ביותר שלו היא כשהוא מונע על ידי רשעות, אבל הארשת הדכאונית שלו שוקעת אל תוך הפגיעות הפאסיבית של האיש המשכיל.
"קופולה ללא ספק נשבה על ידי ההתבוננות המיסטית של הסופר הרומני, מירצ'ה אליאדה, שעל ספרו מבוסס הסרט, אבל הקסם שלו לא תורגם בהצלחה לקסם קולנועי".
ריי בנט, The Holliwood Reporter
ניו-יורק מגזין
"בחצי מהזמן בו צפיתי בסאגה הקסומה, 'Yough Without Yough', לא היה לי מושג על מה הסרט. אבל תמיד הרגשתי שלבמאי, פרנסיס פורד קופולה, דווקא יש, ושהוא היה מכוון עמוקות – וגם נהנה מאוד – בהתעסקות עם החומר. הוא לא מחפף עם עוד קרוסלה עצבנית כמו ב'דרקולה'. הפעם המצלמה הנייחת שלו לוגמת מהשדרות הרומניות של ימי הביניים והנופים הבלתי מרוסנים של הגבול עם נפאל, והוא מתיר לפנים ולגוף של השחקן הראשי המבריק שלו להעביר את תנועתה של תודעה מיוסרת.
טים רות'. שחקן ראשי מבריק שמעביר את תנועתה של תודעה מיוסרת
"קופולה היה שקוע בעבודה על תסריט ראוותני בשם 'מגאלופוליס', כשחברת ילדות שלו פנתה אליו עם ספרו של מירצ'ה אליאדה המנוח, אוטוריטה בהיסטוריה של הדתות המערביות. 'Youth Without Youth' מסמל את החזרה שלו אל המסך אחרי שמונה שנים, ולא משנה מה תחשבו על נושאים כמו גלגול נשמות ואהבה שחוצה מילניומים, יש הרבה הנאה בלראות אותו מחוייב שוב למשהו שהוא אינו קברנה סוביניון. כשהוא מתקרב לגיל 70, קופולה לוקח נושא שפעם היה גורם לו להשתגע וחוקר אותו ברכות ובצלילות. זה סרט על זכרון, שנמצא תמיד בזמן הווה".
The New-York Magazine
הניו-יורק טיימס
"סרטו של קופולה הוא הרהור מורכב וסימבולי על השפה והזהות האנושית. אבל הוא פונה אל השתוקקות מוכרת ושכיחה – מה היה קורה אילו יכולנו להתחיל את חיינו מההתחלה, מבלי לאבד את החכמה שרכשנו במהלך השנים? מה אם יכולנו להשיב אחור ולעצור את תהליך ההזדקנות, כשאנחנו מבטיחים לעצמנו את הברכה הכפולה – עבר מלא ועתיד נטול גבולות?
"כשצפיתי לראשונה בסרט בקיץ האחרון, ניסיתי להתנגד לדחף למצוא את הקווים המקבילים בין יוצר הסרט והגיבור שלו. האם מר קופולה ניסה ללכוד משהו מהנעורים של עצמו על ידי פרישת הסיפור? האם מצבו של הגיבור – המביך כמו גם המבורך – הוא במידה מסוימת מצבו של קופולה עצמו? ואולי הפרויקט הזה, חזרתו של היוצר אחרי תקופת היעדרות ארוכה, מסמל את הנסיון שלו לחזור ולהתחיל מההתחלה?
"בבטחון רגוע ובחוסר מאמץ קופולה מתמודד עם צילומים מסובכים וזוויות בעלילה. באלגנטיות הכמעט-קלאסית שלו, ובטון המהורהר, 'Youth Without Youth' הוא ללא ספק עבודתו של מומחה בתחומו, אמן בוגר
שאת מה שהוא שכח על עשיית סרטים, כל הסטודנטים באיניברסיטת קליפורניה לא ידעו לעולם (קופולה, בן ה-68, קיבל שם את התואר שלו בבימוי בשנת 1967).
"אבל מכל בחינה אחרת הסרט מרגיש כמו יצירה של איש צעיר בהרבה. הוא מצומרר מחוסר מנוחה, אולי משאפתנות יתר אינטלקטואלית, ומבלי להיות אוטוביוגרפי מדי הוא משדר תחושה אישית, ברמה אינטנסיבית ורצינית".
אי.או סקוט, ה"New York Times"
