מורים מאוכזבים: "רן ארז נעץ סכין בלבנו"

שביתת המורים הגדולה הסתיימה הבוקר (יום ה'), דקות לפני כניסת צווי המניעה לתוקף. בארגון המורים העל-יסודיים בירכו על ההסכם שהושג עם הממשלה, יושב ראש ההסתדרות עופר עיני הביע שביעות רצון, וגם שרי החינוך והאוצר אמרו ש"כולם מרוצים". האמנם?

עשרות מורים וסטודנטים להוראה, שהפגינו הבוקר בכניסה לבניין משרד החינוך בתל-אביב, היו חלוקים בדעתם על הישגי השביתה. במהלך ההפגנה טבע אחד המורים סיסמה שנכתבה על שלט: "60 שביתה, 1 סכין בלב". לדברי המורה, אמנון הלל, נעיצת הסכין מיוחסת להסכם שחתם יושב ראש ארגון המורים, רן ארז, עם הממשלה: "אדם אחד, שמחליט את כל ההחלטות, חתם על הסכם ששונה לחלוטין מכל המטרות שהציבו לעצמם המורים. זהו הסכם שנעשה במחטף, ובסופו של דבר כל המאבק הזה מסתיים בשורה קטנה בתלוש השכר".

הלל, שמלמד היסטוריה ואזרחות בבית ספר בחדרה, סבור כי אילו היו המורים יודעים שהשביתה תסתיים בדרך זו - לא היו פותחים בה מלכתחילה. "תראה לי מורה אחד שהיה יוצא לשביתה במשך חודשיים, מבלי לקבל משכורת, בשביל מה שבסופו של דבר השגנו. קיבלנו העלאה קטנה בשכר, והתחייבויות שנכתבו על הקרח. הדבר היחיד שהשגנו זה את הההתעוררות של המורים בשטח", אמר ל-ynet.

גם טלי לרנר, נציגת מטה המאבק של בית הספר להוראה בסמינר הקיבוצים, הביעה מורת רוח מההסכם: "רן ארז הוכיח שהוא פוליטיקאי בדיוק כמו כולם. המורים היו צריכים להתנגד להסכם שהוצע להם, ולהפר את צווי המניעה. זה היה המהלך הכי דמוקרטי והכי חינוכי שיכולנו לעשות היום במאבק על עתיד החינוך. אנחנו לא נאבקים על שכר, אלא על שינוי חברתי כולל".

שיפור תודעתי

רונית לוי, מורה לאנגלית, הוסיפה: "לא השגנו את כל היעדים שלנו, וחבל שבשביל זה שבתנו כל-כך הרבה זמן, והשקענו כל כך הרבה אנרגיה. ובכל זאת, היום אני חוזרת היום לכיתה שלי בראש מורם ובגאווה, ואני מתכוונת להסביר לתלמידים שלי מה עשינו ומה השגנו. אני מאמינה שלפחות בנושא מעמד המורה - היחס של התלמידים ישתנה מעט, כתוצאה מהמאבק".

לעומת המתנגדים הזועמים, היו גם מורים שקיבלו את ההסכם באופן מאופק יותר. עמוס

 רבן, מורה להיסטוריה ומחנך בבית הספר "ליידי דייויס" בתל אביב, אמר ל-ynet: "השביתה הייתה הצעד הראשון שלנו במאבק לשיפור החינוך בישראל. רשמנו הישג גדול בכך שהבאנו לתודעה בישראל את מצב החינוך. הציניקנים יאמרו  'הפסדתם', אבל לנו יש תוכניות לטווח ארוך - אנו רוצים ברפורמה, אך לא כזו שמונחתת על המורים, אלא כזו שנעשית בשיתוף עמם".

המתח עדיין פה

נצחיה מרקברייט, מורה לביולוגיה בבית ספר בחולון, אמרה ל-ynet: "הסטודנטים מצפים מאיתנו לשינוי. הם כועסים והם צודקים. אבל אנחנו צריכים היום להמשיך הלאה במאבק בלי שביתה, ולנסות להביא לשינוי במערכת החינוך. אני מקווה

בשביל המורים לעתיד שהם ייזכו לראות את השינויים שעבורם נלחמנו, כשהם יעמדו מול תלמידים בכיתה".