כמה זכרון צריך בטלפון הסלולרי?
אנחנו מאחסנים תמונות, וידאו, ושירים בטלפון הסלולרי, אבל כמה זיכרון באמת צריך? אם אין לכם דרישות חריגות, כרטיס זיכרון של 2-1 ג'יגה יספיק בהחלט
לכמה זיכרון זקוק בכלל הטלפון הסלולרי? דגמים מתקדמים יחסית כמו Z720 של סמסונג או Z3 של מוטורולה מציעים 16 עד 20 מגהבייט של זיכרון פנימי אך מאפשרים להגדיל את הנפח הזה באמצעות כרטיס הרחבה. דגמים מתקדמים יותר, כמו N95 הנחשב לספינת הדגל של נוקיה, מציעים 160 מגהבייט זיכרון פנימי. הנפח הזה נחשב למרשים בהחלט עד שהגיע הiPhone– של אפל וטרף את הקלפים, כשהציע זיכרון פנימי בנפח עצום: 8 גיגהבייט.
אפל לא לבד במועדון הגיגות. נוקיה N91 וסמסונג ,i310 המיועדים לחובבי המוזיקה, מציעים נפח זיכרון דומה לזה של iPhone בזכות דיסק קשיח זעיר. סוני הציגה לפני יותר משנה טלפון מוזיקלי משלה, W950 המכיל 4 גיגהבייט של זיכרון פנימי מבוסס פלאש.
בכלל, מוזיקה היא זללנית לא קטנה של זיכרון. שיר דחוס באיכות סבירה שוקל בין 5 ל־10 מגהבייט, כך שספריה בת כמה מאות שירים דורשת מהטלפון הנייד נפח אחסון של מספר גיגהבייטים.
אבל גם אם מוזיקה היא לא בראש סדרי העדיפויות שלכם, עדיין יש כמה סיבות נוספות לבחור בטלפון עם נפח זיכרון מכובד. סנכרון דואר אלקטרוני מול המחשב מחייב לעתים להוריד קבצים גדולים המצורפים להודעות הדואר. טלפונים מתקדמים מציעים דחיפה וסנכרון אוטו־ מטי של דואר. אבל מטעמי חיסכון בחיי סוללה ועלויות תקשורת מומלץ שלא להוריד קבצים מצורפים למכשיר הנייד ללא דרישה מפורשת של המשתמש - כך שלרוב כמה עשרות מגה־בייטים יספיקו להורדת קבצים ספורים.
גם התקנת תוכנות על מכשיר הטלפון גוזלת נפח זיכרון קטן יחסית, אלא אם אלה תוכנות בעלות בסיס נתונים רחב, למשל, תוכנת ניווט שכוללת מפות. למרבה המזל, תוכנות ניווט מגיעות לרוב על כרטיס זיכרון שכולל גם את המפות.
צילום דורש יותר זיכרון
צילום תמונות, לעומת זאת, עשוי לצרוך כמות לא מבוטלת של זיכרון מהנייד שלכם. התמונות שנשמרות בזיכרון הטלפון או בכרטיס הזיכרון דחוסות כדי לחסוך בנפח וגודלן מסתכם לרוב בכמה עשרות ק"ב. אבל דחיסת התמונה פוגעת באיכותה. כך שכדי ליהנות מתמונות איכותיות מהסלולרי אין ברירה אלא לשמור אותן באיכות הגבוהה ביותר שאפשר. תמונות שצולמו ברזולוציה של 3 מגה-פיקסל (שנחשבת עדיין למכובדת במונחים של טלפון נייד) ישקלו כ־500 עד אלף ק"ב אחרי דחיסה - מה שיאפשר לכם לשמור עד 2,000 תמונות על ג'יגהבייט אחד.
צילום וידאו הוא עדיין לא תחום ההתמחות של אף טלפון נייד. איכותו של סרטון שצולם בטלפון תהיה, במקרה הטוב, לא גרועה. אם בכל זאת אתם מרבים לצלם סרטונים באמצעות הסלולרי, קחו בחשבון שדרישות הזיכרון לא קטנות.
זה המצב גם בכל הנוגע לצפייה בווידיאו באמצעות המכשיר הנייד מכשירים מתקדמים מציעים תמיכה במגוון פורמטים של קובצי וידאו (כולל פורמט DIVX הנפוץ.( את הקבצים הללו אפשר לדחוס ולהמיר לפורמט המתאים לטלפון הנייד, אולם במקרים רבים ניתן יהיה לצפות בהם כפי שהגיעו במקור גודל קובץ אופייני כזה הוא כ־300 עד 400 מ"ב לפרק בסדרה וכפול מזה לסרט מלא. בשביל ספריה מכובדת של סרטים תצטרכו כמות מכובדת של ג'יגה־בייטים.
לרוב המכשירים יש כיום חריץ הרחבה לכרטיסי זיכרון. בתחום הזה שולטות שתי משפחות עיקריות של כרטיסי זיכרון שרלוונטיים עבור טלפונים ניידים: ה-Memory Stick של סוני מול SD של פנסוניק, סאן-דיסק וטושיבה.
לרוב, יכילו המכשירים החדשים את הגרסאות הקטנות ביותר של כרטיסי הזיכרון הללו: המיקרו SD וה-Memory Stick מיקרו (ידוע גם בשם .(M2 אל תתנו למימדים הזעירים להטעות אתכם: שני הפורמטים מציעים כבר היום כרטיסים בגודל 8 גיגהבייט. הכרטיסים הללו אמנם עדיין יקרים וגם לא נתמכים על־ידי חלק גדול מהמכשירים - אבל הפער הזה יילך ויצטמצם. גם המחיר, כדרכם של מוצרים מהסוג הזה, נמצא במגמת ירידה כל הזמן. כך שלהצטייד בכרטיס של גיגהבייט אחד או שניים הוא פתרון ממש לא יקר שיענה על כל דרישותיכם.
