האיש שרואה הכול
מנחם גידה, קשב ומומחה לשידור לווייני, מבלה 16 שעות ביום מול מסכי הטלוויזיה וצופה באלפי ערוצים. "מי שרוצה להיכנס לתחום צריך לדעת שזה ממכר", הוא מזהיר
גידה, המתמחה בספורט, צופה בכל משחק בעולם בשידור חי, ואף קולט את מאות הערוצים שחולי הכדורגל יכולים רק לחלום עליהם: שידורים ייעודיים של קבוצות הספורט עצמן, כמו ערוץ ליברפול המשדר אך ורק את אירועי הקבוצה. "לעיתים אנשים מצלצלים לשאול באיזה לוויין משודר המשחק ובאיזה ערוץ ותדר. המידע שמועבר מעניין מאוד את הספורטאים והמאמנים, ששואלים אם ראיתי או שמעתי משהו מעניין".
"לא לציטוט"
אפשרויות הצפייה לבעל חוות צלחות הן בלתי מוגבלות, וגידה מסרב להרחיב את הדיבור על תכנים צבאיים שנחשפו לעיניו. עם זאת, הוא מספר כי כתבי ערוצי החדשות של ישראל שוכחים שעל אף שהם לא בשידור חי מול קהל, המצלמה עדיין מעבירה את השידור למערכת, ובמקרה זה אליו. "כתבים מנבלים את הפה ונכנסים להיסטריה, שיחות עם פוליטיקאים 'שלא לציטוט' בתכנים שהאוזניים תצלנה, וחומרים שאם היו יוצאים החוצה – שומו שמיים".
לטענת גידה, מאות אלפי אנשים משתמשים כיום בצלחות פרטיות בארץ, כיוון שהתכנים המתקבלים מ-HOT ו-yes הם מוגבלים ובהוצאה קטנה יחסית ניתן לצפות באלפי ערוצים. "אם אתה משקיע בצלחת ממונעת טובה, העולם נפתח בפניך ואתה יכול לראות אלפי ערוצים שונים בכמה אלפי שקלים בלבד".
כתבים בוהים במצלמה
בקרוון הקליטה נגלים לפני ערוצים שמעולם לא הייתי מאמין שקיימים: מרוצי סוסים, מרוצי כלבים, ערוץ לעבודת יד, ערוצי אסטרולוגיה, פסיכולוגיה ועוד. בנוסף ניתן לצפות ב"שידורי ההעברות", הכוללים כתבים בוהים במצלמה כשהם ממתינים לשידור, וחרדים לדעת איך היה השידור לאחר מכן: "הייתי בסדר? נראה לי שיצאתי רע!". במקביל ניתן לצפות במאות ערוצים של מצלמות קבועות במקומות שונים, הממתינות למשהו שיקרה.
"מי שרוצה להיכנס לתחום צריך לדעת שזה ממכר", מזהיר גידה. "אתה מוצא את עצמך מזפזפ בין מאות ערוצים, רוכש עוד ועוד ממירים ותמיד מחפש משהו חדש. מה שמשגע אותי זה שכל מי שבא לכאן לצפות בשידורים שאין לו בבית, נרדם אחרי חמש דקות. עד היום לא גיליתי מדוע".
