הפלה היא סוג של רצח, אין לי שום ספק בקביעה הזו. אפשר להתפלפל בהקשר זה לגבי גיל ההריון ומתי בדיוק הופכים כמה תאים מתפצלים לאדם שנשמה בקרבו, אבל אין לי עניין בזה. אני מקבלת את ההנחה האוניברסלית שמרגע מסוים מדובר באדם ממש, ו"הפלתו" היא סוג של רצח.
ובכל זאת, כאישה וכאמא, אני חייבת להתנער מהצביעות הדתית והפוליטיקלי קורקט בשיח הדתי-חברתי ולומר שאני בעד הפלות. בעד האפשרות של אישה (או זוג הורים) להחליט על הפסקת הריון מטעמים שנראים לה כבלתי-אפשריים. כשאישה אומרת "את הילד הזה לא אוכל לגדל" אני מאמינה לה, ולא הייתי רוצה להכריח אותה (ואת הילד ההוא) לצאת לחיים של מצוקה כזו או אחרת.
| הרבנות הראשית: |
|
| הפלות דוחות את הגאולה / נטע סלע |
|
מועצת הרבנים של הרבנות הראשית קיבלה החלטה להקים ועדה ייעודית שתפעל נגד ההפלות בישראל: "משמעותה של המגיפה הזו היא אובדן של אלפי נפשות יהודיות בכל שנה ושנה" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
ואני לא מדברת על נשים אחרות, אלא על עצמי ממש. עם כל הצער שבידיעה הזו, אני יודעת על עצמי שלא הייתי יכולה להחליט לגדל ילד בעל מום משמעותי. לא הייתי יכולה להתבשר בזמן ההריון שילדי הוא בעל תסמונת דאון או אחרת, ולהמשיך את ההריון כאילו כלום.
כאמא, לו בתי היתה בהריון בגיל צעיר מאוד, הייתי ממליצה לה בכל פה להפסיק את ההריון ולא להעניש את עצמה ואת הילד כל חייה על טעות שעשתה. ובאופן כללי, כשאם לחמישה, או שלושה, או שני ילדים, מרגישה שההריון הזה שלה מתיש אותה והיא רואה לפניה רק מצוקה נפשית (או כלכלית) הולכת וגוברת, אני מסכימה איתה לגמרי שעדיף להפסיק את ההריון ולשקם את הנפש לפני כל הריון נוסף.
הרבנות הראשית החליטה לפעול נגד ההפלות.
להם מובן מאליו שרובן המכריע של ההפלות "בלתי הכרחיות" משום ש"אין בהן פיקוח נפש לאם". אני מסכימה אתם שאם "פיקוח נפש" הוא רק מוות ממש – אין בכך פיקוח נפש.
אבל אם הם יבקרו במחלקות הפסיכיאטריות בבתי חולים שונים ויראו שם נשים-אמהות חרדיות במספרים גדולים והולכים שאינן יכולות יותר לעמוד בנטל, אם יכירו אמהות שאינן מסוגלות לאהוב את ילדיהם שלא רצו בהולדתם, אם יפגשו נשים שחייהן נעצרו בגלל לידה מוקדמת והן מלאות מרירות וטינה, אם יראו אחים לילדים שנולדו פגועים והוריהם לא יכלו לגדל
אותם מתוך אותה תשומת לב שנזקקו לה, אולי יצליחו להרחיב את ההגדרה של "פיקוח נפש", ולהכריז על העובר "רודף". כשאישה אומרת שמבחינתה ההריון הזה הוא פיקוח נפש, אתם (עם כל הכבוד) לא יכולים להגיד לה שלא.
אני, כמובן, מעריצה ומעריכה את כל אותם אלה שאינם כמוני. שיכולים ומגדלים ילדים חריגים באהבה, שכל משימה שמטיל עליהם ריבונו של עולם הם מקבלים ועומדים בה בגבורה, שלעולם לא קיימת סכנה שבתם (או בנם) יהרו בגיל צעיר מדי, שלמצב נפשי וכלכלי אין ערך כזה מבחינתם וכיוצא באלה. אבל גם אלה הקדושים צריכים להבין שמבחינתנו, האנשים הפשוטים, הפסקת הריון היא לפעמים הדרך היחידה להמשיך לחיות.
