דפנה שולחת גלויה מסין

מי אני? דפנה ליננברג, בת 24 מתל אביב. בוגרת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה מאוניברסיטת תל אביב וסטודנטית לסינית.

איפה אני גרה? הגעתי לסין בחודש ספטמבר האחרון, ואני מתגוררת בעיר קטנה ששמה שיאמן (Xia men), אי השוכן לחופה הדרום-מזרחי של סין, ליד טייוואן (כשעה טיסה מהונג קונג).

מה אני עושה בחו"ל? הגעתי לסין כדי ללמוד סינית. גם לאחר שלוש שנים של לימודי סינית בתואר הראשון בישראל, הסינית המדוברת שלי עוד לא הייתה ברמה מספקת. לכן החלטתי שרק על ידי מגורים בסביבה דוברת סינית אוכל לשפר את השפה, ונרשמתי ללימודי סינית למתקדמים באוניברסיטת שיאמן.

נעים מאוד. דפנה ליננברג באי גו לאנג יו (צילומים: דפנה ליננברג)

מתי ואיך הגעתי לכאן? בספטמבר האחרון קיבלתי מלגת לימודים מלאה, שבמסגרתה אני לומדת באוניברסיטה בסין לבחירתי בתוכנית לימודי סינית לזרים. זאת, בזכות תוכנית מלגות שמעניקה כל שנה ממשלת סין לסטודנטים בוגרי תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה.  

מה גורם לי להרגיש ישראלית? כל יום אחרי הלימודים, אני מגיעה לדירתי הסינית הקטנה ומתחברת באינטרנט לגלגל"צ , וכך תוך כדי הבישולים, תליית הכביסה והכנת השיעורים אני שומעת דיווחי תנועה, חדשות ועל העומס בקיבוץ גלויות. זה גורם לי להרגיש ממש כמו בארץ, בין מיליארד סינים.

סיטואציה מעניינת שקרתה לי בחו"ל: בסין נקראים הזרים בפי המקומיים "Aliens" וכל כל זר באשר הוא, הוא עוף מוזר. ולכן קורה לא מעט שזר יזכה לנעיצת מבטים או הצבעה ברחוב. יום אחד בדרכי חזרה מהאוניברסיטה, שמעתי מאחוריי צעקות: xiao jie !xiao jie!, כלומר, "אחות קטנה!"- הבחורה שעקבה אחרי הייתה לא פחות מאשר סוכנת דוגמנים זרים שרצתה לרשום אותי לסוכנות שלה. בפרסומות בסין נוטים להציג דוגמנים בעלי חזות מערבית ולא מקומיים, וכל זר תמים ברחוב הוא דוגמן פוטנציאלי. אז כך, ממש באמצע הרחוב, בין תחנת האוטובוס לבין רוכל הפירות, הצטלמתי ל"בוק" לעיני המוני סקרנים.

הקמפוס הירוק של דפנה

למה אני הכי מתגעגעת? כמובן שהמשפחה והחבר שנשאר בארץ הם מקור הגעגועים העיקרי. בנוסף אני הכי מתגעגעת לימי שישי בישראל - פה בסין יום רודף יום, ואפילו בסופי השבוע הכול פתוח ועובד כרגיל, ואין ממש תחושה של סוף שבוע אמיתי. אני מתגעגעת לאווירה שיש בארץ ביום שישי אחרי הצהריים: קצת אחרי המולת הסידורים והקניות לשבת, וקצת לפני ארוחת שישי אצל ההורים, יש פרק זמן קסום בעיניי, שבו הרחובות לאט לאט מתרוקנים, והכבישים נפתחים ושלוות השבת מורגשת באוויר. אין על זה!

מה הייתי לוקחת איתי מכאן ומביאה לישראל? ללא ספק הייתי מייבאת לארץ את 'מנוחת הלוחמים' של הסינים, הנקראת "xiu xi" - כל יום בין 11:30 לבין 2:30 בצהריים, הסינים חדלים מכל פעילות (למעט אכילה, כמובן, פעולה לא רצונית שטבועה בגן הסיני ומלווה אותו לאורך כל שעות היממה). בשעות האלה הסינים דואגים לחדש כוחות ולחטוף תנומת צהריים בכל מקום שבו יימצאו - בין אם זה על ספסל בפארק ובין אם זה על שרפרף בחלקה האחורי של המכולת השכונתית - דבר לא יפריד בין הסיני למנוחתו.

חמש המלצות על העיר שלי:

1. חוויה: העיר שיאמן היא למעשה אי קטן ויפה, שאפילו נבחר לעיר הנקייה בסין לשנת 2006. לאורך חופה המזרחי נבנתה טיילת מטופחת להולכי רגל ורוכבי אופניים. מומלץ לקום מוקדם בבוקר, לרדת לים ולשכור זוג אופניים מאחד הרוכלים הרבים לאורך החוף, במחיר מצחיק של שני שקלים וחצי לשעה. לאורך השבילים פזורות מסעדות מקומיות רבות שמתמחות בדגים ומאכלי ים, ואפשר גם סתם לעצור באחת מפינות המנוחה, לשבת על ספסל הפונה לים וליהנות מהשקיעה.

זהירות, עכברים. חוף הים שמחוץ לקמפוס 

2. אי ירוק: במרחק של כשני קילומטרים מהעיר, שוכן האי הקטן גו-לאנג-יו (gu lang yu), ששימש את המעצמות הקולוניאליות בתחילת המאה וכיום הוא אי ירוק ללא מכוניות המסתמך על אנרגיה סולארית לצריכת החשמל, ואמצעי התחבורה העיקרי בו מלבד אופניים הוא קרוניות גולף. אל גו-לאנג-יו מגיעים במעבורות שיוצאות כל 15 דקות מהרציף בשיאמן. מלבד שוטטות בסמטאות הצרות והציוריות של האי, מומלץ לבקר במוזיאון הפסנתרים המיוחד שבו, ובו אוסף נדיר של פסנתרים מכל העולם. האי גם ידוע בפסנתרנים שגדלו בו והתפרסמו בעולם.

3. מדרחוב:  zhong shan lu, "רחוב אמצע ההר", הוא הנחלת בנימין של שיאמן. במדרחוב הארוך שמשמר ארכיטקטורה קולוניאלית מתחילת המאה, מומלץ לעשות קניות, להתנסות באוכל מקומי בשוק האוכל הלילי שנמצא בסמטאות הסמוכות, או פשוט ליהנות ממופע האורות בלילה. מאות חנויות פזורות משני עברי המדרחוב, ומוכרים נלהבים יקדמו את פניכם במחיאות כפיים ובברכת "huan ying ni!" - ה"ברוכים הבאים" הסיני.

4. מירוץ: פעם בשנה, בתחילת חודש ינואר, מתקיים בשיאמן ה-ma-la-song השנתי: המרתון, שבו משתתפים מקומיים וגם אתלטים זרים המגיעים במיוחד. המרתון נערך בסביבה ציורית למדי - לאורך החוף ולצד ההרים הירוקים שפזורים באי.

פסלי טאי-צ'י בפארק 

5. מקדש: בשיאמן נמצא nan-pu-tuo, אחד מהמקדשים הבודהיסטים העתיקים ביותר בסין, הממוקם ממש ליד השער הדרומי של אוניברסיטת שיאמן, בחלקה הדרומי של העיר. המקדש נבנה לפני למעלה מאלף שנה, ולאחר שנהרס חלקית נבנה מחדש בתקופת שושלת צ'ינג - השושלת האחרונה של סין. המקדש פעיל עד היום ומלבד תיירים סינים רבים, ניתן למצוא בו גם נזירים ונזירות בודהיסטים. המקדש משתרע על שטח רחב, ומתפרס לתוך ההרים הירוקים ששוכנים בחלקו האחורי. מומלץ לטפס לאחת הפסגות שמהן ניתן להשקיף על העיר ועל הים. 

• גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!

• לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות"